הנה מגיעה לפתחנו עונת החגים, וביחד עם הגפילטעפיש, הדודים והדודות והחצב שפורח, ההורים שבינינו מוצאים את עצמם מבלים ימים ארוכים ביחד עם הילדים. חופשות החגים היא זמן של שבירת שגרה ומנוחה. זמן שמאפשר לנו להשקיע בבילוי משותף עם ילדינו. אך לא הכל ורוד בחופשים. הזמן הצפוף עם הילדים, שעמום, שבירת השגרה וטיולים וארוחות חג ארוכות עם המשפחה המורחבת, יכולים להקשות מאוד על ההורים. הלכנו ב'דבר ראשון' לשוחח עם שתי מומחיות בתחום הנחיית הורים בשביל להבין יותר לעומק את האתגרים העומדים לפתחם של ההורים. מקווים שזה יעזור לכולנו ליצור לנו שנה באמת טובה ומתוקה.
"מדובר בלא סתם חופשה, אלא חופשת חג", מספרת רווית גוטמן, מנחת משפחות בכירה במכון אדלר. "יש הבדל גדול בין חופש גדול לבין חופשות חג. בחופשות חג נפגשים הרבה מאוד עם משפחות וחברים וזאת אל מול חופשה בה ילד הולך לקייטנה, חוזר מקייטנה, יוצא ובא ועושה מה שהוא רוצה." גוטמן מבקשת לשים את הזרקור על כך שסביבתו החברתית של הילד משתנה, דבר אשר יכול להעלות קונפליקטים שהורים לא תמיד מזהים. "יש ציפייה שהולכים לסבים וסבתות וארוחות וקמפיינג – משפחה בחג, ויוצא שהילד לא תמיד בוחר את האנשים שנבוא אליהם ונהיה איתם. "אולי אני לא אוהב את הילדים של חברים של ההורים? הם לא בגיל שלי, הם רק בנים ואני בת, אני לא מסתדר עם בני הדודים שלי וכאלו דברים"
חשוב להכין את הילדים, לתאר להם את התכניות לכל יום, להציף חששות ולחשוב ביחד ומראש על פתרונות אפשריים. להביא משחקים מוכרים מהבית, לעזור לילדים שלא מכירים זה את זו להתחיל משחק ביחד, לנצל את המחרב החדש לעשות משהו שבבית שלנו פחות קיים. אפשר לאזן בין סוגי בילויים שונים – "בבוקר ניסע לבקר חברים שלנו ההורים, ואחר הצהריים נלך לבילוי שאת תבחרי".
"יכול להיות שהילד לא מסתדר עם בני הדודים כי אין שפה משותפת, אבל אנחנו אומרים לו: זה המשפחה, אין מה לעשות, לא בוחרים משפחה – מתאמצים. זה יוצר מרחב להרבה אנטגוניזם, התנגדות, חיכוכים ופערים. זה גם מלביש הרבה התמודדויות" מוסיפה גוטמן.
יעל אברם, גם היא מדריכת הורים בכירה במכון אדלר מציעה "גם מעבר לארוחת החג, בימים הארוכים בהם אנו מחפשים תעסוקה לילדים, חשוב לזכור, כי "לא יקרה שום דבר נורא אם הילדים משועממים. אומרים שברגעי השעמום הראש עובד יותר וכל ההמצאות וכל התובנות נמצאות במקום פורה. לא צריך לפחד מזה שהילדים משועממים וכשבאמת יש לילדים את הזמן להיות משועממים לא צריך להיבהל או להילחץ . אפשר לתת לילד להשתעמם במידה."
מסביב לשולחן החג אצל הדודה והדוד
"הרבה הורים לא עושים תיאום ציפיות מול הילדים שלהם לקראת ארוחת החג" מספרת אברם. "הבעיה גדולה במיוחד כשמדובר בילדים צעירים, לפעמים אפילו עד גיל 11-12. מצפים שהילדים יתנהגו יפה בארוחת חג וישבו יפה לאורך כל הברכות ולאורך כל הארוחה העמוסה והארוכה. בפועל הסבילות של ילד לשבת לאורך זמן היא מאוד מוגבלת והילד מתחיל לאבד סבלנות."
אברם מציינת שיותר מכל, התנהגות הילד יכולה להשפיע לרעה על הדימוי העצמי של ההורים את עצמם, ולכך יש לתת את הדעת. "בארוחה תמיד צריך לדעת להתייחס למה יגידו האורחים, המשפחה המורחבת. יגידו שהילדים לא מחונכים ולא יודעים לשבת הרבה זמן וכו'. הורים מציינים הרבה שהם מפחדים מה יגידו עליהם על איך שהילדים מתנהגים, יש ציפייה להתנהגות מנומסת לא מותאמת לילד בגיל צעיר ויכולה להתפתח אכזבה מעצמך על איך שלא חינכת את הילד כמו שצריך. מדובר בציפיות של אחרים ממני ומהילדים, שהם סוג של כרטיס ביקור שלי. וזה מתח שצריך לעמוד עליו."
"צריך להעריך את יכולת הישיבה של הילד באופן ריאלי, מן מינון זמן כזה" מוסיפה אברם. "לעשות מול הילדים תיאום ציפיות, להסביר מה הולך להיות בארוחה, להגיד שיהיו הרבה אורחים ומי כל אחד, ושתהיה ארוחה שהיא ארוכה יותר. אפשר לשאול – כמה נראה לך שתוכל לשבת? אפשר להגיד שיושבים עד אחרי הברכות, עד אחרי המרק. ואז צריך לשאול מה קורה שלילד נגמר הסוס, ולבוא ערוכים – אז מביאים חוברת צביעה או פזל שהוא אוהב, תעסוקה שאנחנו ההורים יודעים שכשלילד משעמם אז זה מוסכם מול ההורים שכשהוא לא יכול לשבת יותר הוא קם, מוציא את המשחק או העיסוק שלו וזה קורה בשלום".
