ה-OECD פרסם היום (שלישי) את דו"ח הביניים על הצמיחה בכלכלות המדינות החברות בו היום. הדו"ח מצא כי מרבית המדינות החברות בארגון נמצאות בעיצומו של מגמת צמיחה קלה, וסימני יציאה מהמיתון הפוקד חלקים גדולים מהעולם בעקבות המשבר הכלכלי של 2008. עם זאת מזהיר הדו"ח כי על ממשלות מדינות אלו להיזהר שלא להפוך שאננות, ולבצע הרחבה תקציבית לצורך הגדלת ההשקעה הציבורית באפיקי צמיחה ברי קיימא, שיאפשר הבטחה ליציאה מהמיתון. עמדה זו תואמת את עמדתה של ה-OECD, אשר קוראת מזה שנים להרחבה תקציבית לנוכח הצמיחה האטית מאז המשבר הכלכלי.

"אסור שמעצבי המדיניות יהפכו לשאננים למול מגמה קצרת טווח של צמיחה. כדי להבטיח מגמת צמיחה בטווח הבינוני על המדיניות המוניטרית להישאר מרחיבה, תוך שימת דגש על היציבות הפיננסית" כך נכתב בדו"ח. כותבי הדו"ח ממליצים על הרחבת המדיניות הפיסקלית במדינות הארגון ע"י הגדלת ההשקעות אותן מבצעות הממשלות בתחומים כמו תשתיות ושירותים ציבוריים. "על ההוצאה להתמקד בחינוך, השקעה בתשתיות, קצבאות ובריאות", כך נכתב בדו"ח.

עפ"י הדו"ח, במדינות רבות נמשכת מגמת העלייה האפסית בשכר העובדים. הדו"ח טוען כי על המדינות לדאוג לעלייה בשכר במשק. זאת במטרה לעודד את הצריכה הפרטית, אשר מהוה מנוע צמיחה משמעותי, ובלעדיו ספק אם ניתן יהיה להגביר את קצב הצמיחה. כותבי הדו"ח ממליצים להגביר את ההשקעה הציבורית כדי לעודד את העלייה במשכורות. "השקעה גבוהה יותר וגידול בשכר נדרשים כדי להגיע להבראה", כך בדו"ח.

מדיניות השקעה ציבורית עשויה להביא לעליה במשכורות ע"י השקעה בשכר עובדי המדינה מצד אחד, או ע"י השקעה ממשלתית בשוק הפרטי, שיוביל לביקוש גבוה יותר לעובדים, ועשוי להקל עליהם לדרוש העלאה בשכרם. ההיגיון העומד מאחורי ההמלצה להעלות את שכר העובדים כדי לעודד צמיחה נובע מהרצון להגביר את הביקוש לצריכה פרטית. כך, ככל שאזרחי מדינה כלשהי יגדילו את כמות הכסף אותו הם יכולים להרשות לעצמם להוציא על צריכה, כך יגדלו רווחי החברות במדינה זו, אשר ישקיעו הון נוסף בהרחבת פעילותם וכן הלאה.

הדו"ח התייחס גם לשאלת האינפלציה הנמוכה במרבית מדינות המערב. "האינפלציה נותרת נמוכה בכל הכלכלות המפותחות, ולכך תורמת העובדה כי השכר איננו מראה סימני גדילה", כך נכתב. האינפלציה היא מדד לעליית המחירים, אשר נוטים לעלות ככל שהביקוש אליהם גדל. מדד זה משמש לכלכלנים כלי נוסף לבחינת הצמיחה במשק. עם זאת, כותבי הדו"ח מזהים כי רמות האינפלציה עומדות על רמות נמוכות באופן היסטורי מאז המשבר הכלכלי וממליצות על מדיניות השקעה לצורך עידוד העלייה בשכר. דבר זה יתרום, לטענתם, להבטחת הצמיחה לטווח הארוך.

ה-OECD מכיר בכך שבמדינות רבות התבצעה מידה מוגבלת של הרחבה תקציבית בתקופה האחרונה, אך קוראת לממשלות להמשיך במגמה זו. "המדיניות הפיסקלית במדינות רבות ב-OECD צפויה להתרחב בשנים 2017-2018, ותספק תמריצים נוספים למשקים" נכתב בדו"ח, אך "על המדינות לדאוג לכך שההרחבה הפיסקלית אכן מתבצעת כמתוכנן כדי לייצר תנאים נוחים לעסקים".

בנוסף המליצו כותבי הדו"ח להותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה, על אף תמיכתם בביטול ההרחבה הכמותית. "הרחבה מוניטרית נותרת הכרחית כדי לבטח את היציאה מהמיתון לאורך זמן, וכדי להבטיח את העמידה ביעדי האינפלציה", כך נכתב. זאת מכיוון שהריבית הנמוכה הנהוגה בכל המערב מאז המשבר הכלכלי מאפשרת גישה זולה להון ומעודדת השקעה פרטית.

עם זאת, הדו"ח תומך בהעלאות הריבית ההדרגתיות אותן מבצע הבנק הפדרלי של ארה"ב, ולצעדי הביטול ההדרגתי של תכניות ההרחבה הכמותית שם. זאת מכיוון שהכלכלה האמריקאית מראה סימני יציאה מהמיתון. הדו"ח קרא ל-ECB להמשיך במדינות המוניטרית המרחיבה, תוך המשך הדיון בביטול עתידי של ההרחבה הכמותית. כותבי הדו"ח הביעו דאגה מניפוח מחירי הדיור בתקופת ההרחבה הכמותית, וההשפעות האפשריות של ביטולו.

הדו"ח מסביר כי ההרחבה הכמותית ניפחה את מחירי הנכסים, וביניהם מחירי הנדל"ן במדינות המערב. זאת מכיוון שהריבית הנמוכה דוחפת את המשקיעים לחפש אפיקי השקעה מניבים יותר, ואלו משקיעים את הונם בנכסים. כך, מזהיר מפני ביטול פתאומי של ההרחבה הכמותית, אשר עלולה להביא ליציאת המשקיעים מהשווקים בהם השקיעו עד כה, ולקריסת מחירי הנכסים.