שנת תשע"ז הסתיימה זה עתה, וזה זמן טוב להזכיר הבטחות פוליטיות שלא מומשו, לפחות עד כה. אספנו מספר אירועים מדיניים וביטחוניים, שבמהלך השנה החולפת עמדו במרכז הדיון הציבורי, ולרגע, כשקרו, היה נדמה כי הם עשויים להכריע את גורלם וסדר יומם של אזרחיות ואזרחי ישראל, לפחות על פי הלהט של חלק מהדוברים.

מה נשאר מהאירועים המסעירים ומה נותר מהבטחות הפוליטיקאים? אילו שינויים התרחשו בפועל בחיינו במישור המדיני והבטחוני? האם ישראל התחזקה והתבססה בשנה האחרונה? בדקנו ברשומות.

התמונה שפרסמה השרה מירי רגב בפייסבוק בעת ההצבעה על חוק ההסדרה

ההבטחות להסדרת הבנייה הלא חוקית בשטחים

חוק ההסדרה, שנולד במטרה להסדיר את מעמדם הלא חוקי של אלפי מבנים בהתנחלויות ומאחזים לא חוקיים בשטחים, התקבל ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. כמעט באופן מיידי הוגשו שתי עתירות לבג"ץ – על ידי 'עדאלה' ועל ידי הארגונים 'יש דין', 'שלום עכשיו', ו'האגודה לזכויות האזרח' בשם 23 ראשי רשויות פלסטינים ועוד עשרה ארגונים, נגד יישומו של החוק.

בעקבות זאת, ביקש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגיע להסכמה לפיה מותר למדינה לעשות פעולות מנהליות הקשורות בחוק, לרבות איסוף מידע ומיפוי, אך לא לבצע פעולות שהן לא בלתי הפיכות, כמו שינוי מעמד קרקע, מתן זכויות למתנחלים או בנייה נוספת. הצדדים הסכימו. תוקפה של ההסכמה הייתה טובה לתקופה של חצי שנה. מאחר ותשובות המדינה לבג"ץ התמהמהו, וחלפה לה חצי שנה, קבע בית המשפט בחודש אוגוסט האחרון כי ההסכמה שהשיגו הצדדים תהפוך לצו של בית המשפט.

לאחרונה הגישה הכנסת את תשובתה לבג"ץ, ובחודש הבא אמור היועץ המשפטי להגיש את תשובתו. לאחר מכן יקבע דיון, ככל הנראה לתחילת שנת 2018. כיוון שהיועץ המשפטי לממשלה כבר הצהיר במספר הזדמנויות כי הוא מתנגד לחוק וכי לא יוכל להגן עליו בבג"ץ, קשה לראות את יישומו של החוק בעתיד הנראה לעין.

ההבטחות להתרת הבנייה בשטחים

עם היבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, פוזרו בימין הישראלי הבטחות כי תחת הממשל החדש יותרו הרסנים, וישוחררו כל העיכובים הנוגעים לבנייה ישראלית ביהודה ושומרון. זאת על אף שמטה טראמפ העביר מסרים כמעט מיידים לממשלת ישראל, לפיהם לא יראה בעין יפה פעולות שייעשו שלא בתיאום.

בניית היישוב עמיחי בעמק שילה המיועד למפוני עמונה 20 ביוני (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

בפועל, הבנייה בשטחים אינה מותרת, כפי שקיוו בימין. בחודש יוני האחרון נרשמה התקדמות מבחינת התכניות לבנייה נוספת בהתנחלויות – ועדת התכנון והבנייה העליונה של המנהל האזרחי אישרה את בנייתן של 2,500 יחידות דיור, הכוללות את הקמתו של הישוב עמיחי עבור מפוני המאחז הלא חוקי עמונה, אך ראשי המתנחלים שציפו ליותר, הגדירו זאת כ"מכסות בנייה" שמטילה ממשלת ישראל.

ההבטחות לתושבי המאחז הלא חוקי עמונה

המאחז הלא חוקי עמונה פונה סופית, ובתיו נהרסו, בחודש פברואר השנה. החלטת בג"ץ על הפינוי, אחרי דחיות על דחיות, העמידה את הממשלה במבוכה גדולה, ואף איימה על שלמות הקואליציה ערב ההצבעה על התקציב הדו שנתי וחוק ההסדרים.

ניסיון נוסף של חברי כנסת מהימין, בניסיון לרצות את גרעין המתיישבים, היה לקשור את מניעת פינוי עמונה לחוק ההסדרה, עם סעיף מיוחד שיוכל להפוך רטרואקטיבית את החלטת בג"ץ. אך מהלך זה נפל מהר מאוד, מאחר והיועץ המשפטי לממשלה עמד על רגליו האחוריות לעצירתו ומפלגת כולנו סירבה לתמוך בו.

מאהל מחאה של מפוני עמונה מול בית ראש הממשלה (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

כיוון שבג"ץ הכריע, עשתה הממשלה ניסיונות אין ספור לרצות את גרעין המתנחלים כדי שיסכימו להתפנות בעצמם. שתי ההבטחות המשמעותיות שניתנו לתושבים היו שהיישוב החדש עבורם יוקם על ההר עליו הייתה עמונה וכי הוא יוקם תוך שלושה חודשים, בהם יוכשרו תשתיות, יוצבו מבנים יבילים ויוקמו מבני קבע ציבוריים.

לבסוף, פונה המאחז הלא חוקי, ותושביו עברו לגור במדרשה של ההתנחלות עופרה. מאז עברו שבעה חודשים, ויישוב חדש לא הוקם על ההר. תהליכי ההקמה של התנחלות עמיחי החלו אמנם בקיץ האחרון, אך הממשלה התמהמה בהעברת הכספים וכך נעצרה שוב העבודה לכחודש וחצי.

תשע"ח החלה, ולא ניתן להעריך אם ומתי תושלם הקמתה של ההתנחלות ומפוני עמונה יוכלו לגור בבתיהם החדשים.

חוק המואזין

בחודש מרץ השנה התקבלה בקריאה טרומית הצעת החוק המכונה "חוק המואזין", אותה קידמו יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), וחברי הכנסת מרדכי יוגב (הבית היהודי) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). הצעת החוק נועדה להגביל את הכריזה מבתי תפילה, כשברוב המקרים מדובר במסגדים, למרות שבמספר ערים ויישובים בארץ נהוגה צפירת שבת.

מחאה ברהט נגד חוק המואזין (קרדיט: Panet.co.il)

לבסוף הוחלט לעדן את החוק, כך שיחול רק בשעות הלילה, ויטיל קנס בגובה 10,000 שקלים על על הפרתו. החוק – המיותר, לפי כל הדעות, כיוון שהוא למעשה חוזר ומאשרר חלקים מחוק קיים המגביל את היכולת לעשות רעש בשעות מסוימות – עורר התנגדות ברחוב וזכה לביקורת מימין ומשמאל מצד אנשי דת ואף נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התבטא כנגדו. במהלך מושב הקיץ ניסו יוזמי הצעת החוק לקדם את חקיקתו ולהביאו לקריאות נוספות אך הקואליציה מעצמה דחתה עוד ועוד את הבאתו להצבעה.

חוק ההדחה

ח"כ באסל גטאס, מהרשימה המשותפת, נתפס במצלמות שירות בתי הסוהר מבריח טלפונים ניידים, כרטיסי סים ופתקים למחבלים הכלואים בכלא קציעות. יו"ר הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, הודיע על הסרת חסינותו של גטאס לאחר שהאחרון הסכים לצעד, והליך החקירה הפלילית בעניינו החל.

באסל גאטס בכניסה לחקירה בלהב 433 (צילום: רועי אלימה / פלאש 90).

בכנסת גברו הקולות שקראו לגטאס להתפטר. על אף שהתנהלו מגעים עם גטאס על הסדר טיעון, במסגרתו יודה במיוחס לו ויתפטר מהכנסת, השר זאב אלקין מהליכוד מצא במקרה שלל רב וניסה לקדם נמרצות את הפעלתו של חוק ההדחה באופן תקדימי, ופעל למימושו של פרוטוקול החוק השנוי במחלוקת להדחת חבר כנסת נבחר ומכהן בידי חבריו חברי הכנסת. לכך ניסה להשיג את חתימתם של 90 חברי כנסת. לבסוף גטאס חתם על ההסכם והתפטר בעצמו.

מבחן לריבונות ישראל בהר הבית

ביום שישי, ה-14 ביולי, נהרגו השוטרים רס"מ האיל סתאוי ורס״מ כמיל שנאן בפיגוע ירי שבוצע על ידי שלושה מחבלים, אזרחי ישראל מהעיר אום אל פאחם, בעת ששמרו באחת מהכניסות המובילות להר הבית.

רס"מ האיל סתאוי ורס״מ כמיל שנאן, שוטרי משטרת ישראל אשר נרצחו בפיגוע הטרור שאירע הבוקר (תמונות באדיבות דוברות המשטרה).

בתום הערכת מצב שהתקיימה זמן קצר לאחר הפיגוע, בה השתתפו שרי הביטחון וביטחון הפנים, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא "הנחה על חיזוק משמעותי של סדרי הביטחון בדרכי הגישה להר הבית", וכן כי "עוד הוחלט שבהתאם להערכת מצב שתתקיים ביום ראשון, ייפתח ההר באופן הדרגתי למתפללים ומבקרים".

הערכת המצב הנוספת הוקדמה למוצאי שבת, והייתה טלפונית. השתתפו בה השר ארדן, המפכ"ל רוני אלשייך, ראש שב"כ, נדב ארגמן, ומפקד מחוז ירושלים במשטרה ניצב יורם הלוי. באופן תמוה ומעורר שאלות לא השתתפו בהערכת המצב המכריעה להחלטתה לתגובה הישראלית ולאתגר הרגעת הרחוב הפלסטיני, שר הביטחון אביגדור ליברמן, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ומתאם הפעולות בשטחים, האלוף פולי מרדכי, שהשתתפותם נמצאה מוצדקת להערכת המצב ביום קודם לכן. בהערכת מצב זו הוחלט כי "בשערי הכניסה להר הבית יוצבו מגנומטרים ויותקנו מצלמות מחוץ להר שיכסו את הנעשה בשטח ההר. בהמשך יינקטו צעדים ביטחוניים נוספים".

האמצעים הוצבו והרחוב הפלסטיני הגיב במהומות קשות. בשיאן, בסוף השבוע העוקב, נהרגו שלושה פלסטינים ונפצעו מאות בשכונות מזרח ירושלים ומתחם הר הבית ובמוצאי שבת נרצחו שלושה מבני משפחת סלומון בישוב חלמיש.

שוטרים ליד עמדות הבידוק בהר הבית (צילום: דוברות המשטרה)

שאלת הצבתם של אמצעי הבידוק לאור ההסלמה ברחוב הפלסטיני, ושאלת הדרכים להרגעת המהומות, הפכו בזירה הפוליטית הישראלית לשאלה מי הוא הריבון בהר הבית בין מדינת ישראל, הרשות הפלסטינית, הההנהגה הדתית הפלסטינית והרחוב הפלסטיני כאשר כל צד מושך לכיוונו.

בהמשך, הסתבכה ישראל עם תקרית ביטחונית חמורה במתחם שגרירות ירדן בה מאבטח השגרירות ירה למוות בכניסה לדירת מגוריו בצעיר ירדני, מתקין רהיטים שלטענתו ניסה לדקור אותו עם מברג ומהירי נהרג גם בעל הבית. לירדן נשלח ראש השב"כ נדב ארגמן לסייע בחילוץ והשבת עובדי השגרירות לישראל וככל הנראה המהלך זירז את ההחלטה הישראלית להסיר את אמצעי הבידוק מהר הבית.