עקב תקלה במאגר תמר, הושבתה כל אספקת הגז הטבעי לישראל, למעט הגיבוי המוגבל שמספקת האניה המגזזת מול חופי חדרה. חברת החשמל נערכה לאספקה מלאה של החשמל ללא שיבושים באמצעות דלקים חלופיים – פחם, סלור ומזוט, כאשר האחרונים יקרים ומזהמים בהרבה. תיקון התקלה יימשך, ככל הנראה, לפחות עד אמצע השבוע הבא.
ממשרד האנרגיה נמסר ביום חמישי כי "בעקבות התקלה הבוקר והפסקת הזרמת הגז הטבעי למשק, הפעיל שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ את סעיף 8 של תקנות החירום למשק הגז הטבעי והורה על אופן הקצאת גז טבעי נוזלי למפעלים שונים במשק". הערכת משך תיקון התקלה התרחבה מ-24 שעות, ל-48 שעות וכעת אנשי חברת נובל, מפעילת המאגר, מעריכים כי התקלה תתוקן לא לפני אמצע השבוע הבא. עוד נמסר ממשרד האנרגיה כי "בהערכת המצב השתתפו גורמי המקצוע מהממשלה מחברות האנרגיה השונות ביניהם רשות הגז הטבעי, רשות החשמל, מינהל הדלק והגפ"מ, מינהל אוצרות טבע, נציגי חברת החשמל, חברת נתג"ז, חברת תש״ן, בתי הזיקוק, קצא"א ונובל". מנכ"ל המשרד, שאול מרידור, מסר אמש כי למרות ההערכות כי התיקון יושלם במהלך השבוע ועל מנת לשמור על משק יציב ולמנוע תקלות אפשריות, נערך המשרד לתקופה ארוכה יותר של מחסור בגז טבעי.
לפי מפעילת המאגר, חברת נובל אנרג'י, ביום ה' התגלה סדק בצינור האוורור שעל האסדה, המשמש לשחרור כמויות מוגבלות של גז טבעי מהאסדה. הנהלים מחייבים את השבתת ההפקת הגז עד לתיקון התקלה. הטיפול בתקלה יתרחש במקביל לעבודות תחזוקה באסדה שימשכו עד סוף אוקטובר ויגבילו את הזרמת הגז לכ-50% מהתפוקה הרגילה גם לאחר שהתקלה הנוכחית תתוקן.
אורן הלמן, סמנכ"ל חברת החשמל מסר: "בלי תחנות כח פחמיות – היו עכשיו הפסקות חשמל." ברמה הפשוטה, הלמן צודק. בהסתכלות נרחבת יותר, תקלות יכולות להתרחש תמיד, אלא שלישראל יש רק צינור גז אחד בלבד, ממאגר אחד בלבד ואניה (יקרה) לגיבוי שכוחה מגיע לכ-50% מההספק המלא של מאגר "תמר". בישראל יש מאגרי פחם ואין מאגרי גז טבעי, ולכן הגיבוי הממשי הוא שימוש במזוט וסולר במקום גז טבעי. העובדה שפחם הפך להיות הפתרון העדיף ברגע הזה לייצור חשמל, משקפת את השבריריות הנוכחית של משק האנרגיה בישראל, המייצר קרוב ל-60% מהחשמל בישראל על בסיס אותו צינור גז בודד, שכעת מושבת לחלוטין.
תקנות החירום במשק הגז הטבעי הוכרזו בחודש אפריל האחרון, מתוך הבנה שעבודות תחזוקה מתוכננות יגרמו לפגיעה באספקת הגז, המצדיקה התערבות של הרגולטור לקבוע את סדרי העדיפויות בין הצרכנים בעת מחסור. שר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד) קבע בעדיפות ראשונה צרכנים קטנים לצד אספקה לבז"ן, לבית הזיקוק באשדוד ובמפעלי ים המלח. לפי ארז צדוק, ממובילי "מחאת הגז", צרכן נוסף המקבל עדיפות באספקה הוא מפעלי ים המלח הירדניים, תוך שגורמי המדינה מסרבים לאשר או להכחיש זאת בשל טענה ל"סודות מסחריים". ממשרד האנרגיה נמסר כי השר שטייניץ עשוי לקבל החלטה נוספת המשנה את סדר העדיפויות במהלך השבוע בשל התארכות הטיפול בתקלה.
מי שנפגע כעת הם בעיקר יצרני החשמל הפרטיים וחברת החשמל, שנאלצים להשתמש במאגרי החירום של סולר ומזוט, וכמובן גם הציבור הרחב בישראל, אשר ישלם יותר על צריכת הדלקים היקרים הללו ויסבול מהתוספת לזיהום האוויר הנלווית להם. תחנות הכח בגז בנויות לשימוש בדלק חלופי כמו סולר ומזוט, אך לא מדובר בשילוב אידיאלי, ואין הן מחזיקות במלאי ליותר מכמה ימים. קבוצת דלק קידוחים דיווחה אמש לבורסה כי הנזק הכלכלי עבורה יהיה כ-3.5 מליון דולר בלבד, אך הנזק למשק החשמל עלול להיות גבוה הרבה יותר בשל השימוש בדלקים חלופיים לפי התכנון המקדים ואף מעבר לו בגלל התקלה.
למה צריך תקנות חירום?
התלות בצינור בודד היא תולדה של תכנית חירום מתגלגלת. מאז פיצוץ צינור הגז ממצרים בשנת 2011 נאלץ המשק להתמודד עם מחסור בחומרי אנרגיה. כתכנית חירום, יזמה חברת החשמל הקמת מסוף קליטה לגז מול חופי חדרה, אשר בו עוגנת האניה המגזזת. ב-2013 הפכה האניה ממקור יחיד לגז טבעי, לצינור גיבוי למאגר תמר שהתחיל להזרים גז. בעלי המאגר היו מחוייבים להניח צינור שני מן המאגר, באופן שהיה מגביר את הביטחון האנרגטי של ישראל. המדינה ויתרה לבעלי המאגר על הנחת הצינור, בתחילה תמורת התקנת מדחסים ששיפרו את היקף האספקה של הצינור הקיים, ולבסוף במתווה הגז ב-2015, אשר דחה את הנחת הצינור השני עם פיתוח מאגר "לוויתן" אשר צפוי להזרים גז רק ב-2019 לכל המוקדם.
נכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, אמר בעבר ל'דבר ראשון' כי לשם השגת "יתירות", שהיא מרכיב קריטי בביטחון האנרגטי, דרושים לפחות 3 מקורות אספקה. שר האנרגיה יובל שטייניץ מסר אתמול כי "תקלה בתמר ממחישה פעם נוספת את החשיבות העצומה של פיתוח המאגרים הנוספים, לוויתן וכריש תנין". הביקורת נגד התלות בצינור בודד ממאגר בודד הייתה ידועה למקבלי ההחלטות עוד ב-2015. כעת, ההכרזה הראשונה על מצב חירום התרחשה ללא מצב חירום ממשי, אלא כתוצאה מעבודות תחזוקה מתכוננות מראש, אשר במהלכן, התרחשה התקלה הנוכחית אשר יצרה מצב חירום ממשי.
מדיניות זו של הפרטת הולכת הגז בים הפוכה ממדיניות הולכת הגז ביבשה, אשר חברת נתג"ז הממשלתית היא האחראית הבלעדית עליה. תשתיות חלוקת הגז לצרכנים קטנים נעשים באמצעות חבורת חלוקה פרטיות, אשר ברובן כלל לא הניחו את תשתיות להולכת הגז בשל מבנה תמריצים כלכלי בעייתי. בהודעה לתקשורת של חברת נובל נמסר כי המאגר פעל ברציפות מאז תחילת פעולתו בשנת 2013 כך שאספקת הגז חדלה למשך שעתיים רצופות לכל היותר. עם זאת, נתוני משרד האנרגיה מציגים מספר ימים בשנת 2015 אשר מאגר תמר לא סיפק גז כלל בשל עבודות תחזוקה מתוכננות.
