יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס הבוקר (ראשון) לפרסום בידיעות אחרונות לפיו ההסתדרות מעדיפה לקצר את שבוע העבודה בשעה, בהתאם למתווה שהושג עם התעשיינים, על פני ההצעה החלופית להחיל במשק מספר סופי שבוע ארוכים. "שעה בשבוע היא שוות ערך לשישה ימים בשנה – וזה דבר ישים שהמעסיקים כבר הסכימו לו" אמר ניסנקורן בראיון לגלי צה"ל, "ואני רוצה להביא תוצאה ולא להפריח חלומות שאי אפשר לייצר אותם. השעה בשבוע כבר חתומה וצריך ליישם אותה".
לדבריו, ועדה שבחנה את הנושא, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, המליצה על החלת שלושה סופי שבוע ארוכים בשנה בלבד, ואילו שר הכלכלה אלי כהן מדבר כיום על יישום של ארבעה ימים בלבד. "אני אומר לך בתוך הדלתות מדברים איתי על בין שלושה לארבעה ימים עם הרבה מאוד מגבלות, ואני רואה שבסופו של דבר זה לא ייושם", טען. ניסנקורן הבהיר כי כיום בממשלה אין כל נכונות ליישם שישה סופי שבוע ארוכים, כפי שקבעה הצעת החוק המקורית של כהן, אותה גיבש לפני שמונה לתפקיד שר. "הייתי שמח אם היתה הסכמה בנושא הזה", אמר.
יו"ר ההסתדרות הבהיר כי מבחינתו צמצום שבוע העבודה, מ-43 שעות ל-42 שעות, הוא שלב ראשון בלבד בדרך לצמצום שבוע העבודה עד ל-40 שעות, כנהוג במדינות רבות ב-OECD. "אני רוצה בסופו של דבר ליצור מצב שיש יותר זמן פנאי עם המשפחה, ודרך אגב זה מגדיל גם את השוויון המגדרי – לכן אני רוצה לקדם את זה" אמר, "לא יכול להיות שבארה"ב עובדים 40 שעות עבודה בשבוע, בגרמניה עובדים 40 שעות עבודה בשבוע ורק בישראל אנחנו נשארים על 43 שעות עבודה בשבוע. מצב שלא תוקן כבר 22 שנים. ואני אמרתי שאנחנו נרד ל-40 שעות".
בחודש מרץ האחרון, הגישו ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים הסכם קיבוצי כללי לקיצור שבוע העבודה בשעה, ללא הפחתה בשכר, לשר העבודה והרווחה חיים כץ, במטרה שיחתום על צו הרחבה שיחיל אותו על כלל המשק הישראלי. אם אכן ייחתם צו הרחבה כזה, השינוי אמור להיכנס לתוקפו בתחילת שנת 2018, ולהעלות גם את שכר המינימום השעתי. יש לציין כי בדצמבר 2017 צפוי לעלות שכר המינימום גם בשל הפעימה האחרונה בהסכם שכר המינימום, ולעמוד על 5,300 שקלים לחודש למשרה מלאה. בחודש יולי האחרון אישרה ועדת השרים לחקיקה, לחקיקה, תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה שיקצר את שבוע העבודה ל-42 שעות (במקום 43), כפי שנקבע בין ההסתדרות והארגונים העסקיים, אולם חקיקה זו לא קודמה מאז.
על פי הפרסום הבוקר, ההסתדרות והממשלה אמורים להגיע לסיכום בנושא אחרי תקופת החגים, כשמול ההצעה לקיצור שבוע העבודה בשעה עומדת, כאמור, הצעתו של השר כהן.
מחקר שערך, בשנה שעברה, האגף הכלכלי בהסתדרות הראה על יחס הפוך בין אורך שבוע העבודה לבין התוצר לנפש. על פי הנתונים, ככל ששבוע העבודה קצר יותר, כך התוצר לנפש גדול יותר. עוד עולה מהמחקר כי שבוע העבודה הישראלי ארוך מהממוצע ב-OECD, הן על פי חוק והן בפועל.
על פי המחקר, דווקא מדינות כמו הולנד וגרמניה, בהן שבוע העבודה קצר, מפיקות תוצר גבוהה ממדינות אחרות בהן שבוע העבודה ארוך יותר, כמו יוון טורקיה וישראל. המחקר מביא גם סיבות משוערות לתופעה זו. בין השאר, נטען כי לקיצור שבוע העבודה יש תועלת מנטלית ופיזיולוגית לעובד, המאפשרת לו לייצר בצורה אפקטיבית יותר. עוד נטען כי קיצור שבוע העבודה מביא לשיפורים ארגוניים המביא לניצול אפקטיבי יותר של כוח העבודה, וכי כמות גבוהה של פנאי גורמת לעובדים מרוצים ויצרניים יותר. ברמת המאקרו, עלתה במחקר הטענה כי קיצור שבוע העבודה יכול ליצור מקומות עבודה חדשים, המועילים גם הם לפיריון.