לאחר שקיעת האבק מן המאבק המשפטי והארגוני שהחל  בהתארגנות עובדי אמדוקס בשורות ההסתדרות לבין ועד העובדים העצמאי שקם בעקבות ההתארגנות בהסתדרות וטען ליציגות, אין התארגנות עובדים לעת עתה בחברת ההייטק אמדוקס.

זה רעיון מפתה להקים ועד עובדים עצמאי לא תחת חסות ארגון עובדים כי בשביל מה צריך ארגון עובדים אם הוועד יכול לכלכל את עצמו ולמה צריך את "הפקידים" עם כוסות התה בארגון העובדים? ואולם, ולא במקרה, ועדים עצמאיים הם החריג שאינו מעיד על הכלל. ועדים "עצמאיים" כמעט ולא קיימים במשק הישראלי.

העבודה המאורגנת קיימת בארץ ישראל מאז ימי העלייה הראשונה ותמיד במסגרת ארגוני עובדים ואפילו עוד לפני הקמת ההסתדרות בחנוכה של שנת 1920.

כיום יש ארבעה ארגוני עובדים כלליים כשההסתדרות הכללית היא הגדולה והמשמעותית ביותר ולצדה פועלים ארגון העובדים מען, כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי וכן, ההסתדרות הלאומית.

בנוסף, קיימים ארגוני עובדים פרופסיונליים כמו ארגוני המורים, ההסתדרות הרפואית וכן ארגוני הסגל הבכיר והזוטר בחלק מן האוניברסיטאות והמכללות.

בשנים האחרונות צצו ניסיונות להקים ועדי עובדים מקומיים במקומות עבודה. חלק מהתארגנויות אלה הם פרקטיקה נוספת של מעסיקים נגד התארגנות העובדים בחצרי המעסיק באמצעות הקמת "ועד מטעם" שזוכה במקרה הטוב לחיבוק דב מההנהלה ובמקרה הרע הוא זרוע של ההנהלה. הפרקטיקה הזו היא ששברה את התארגנות העובדים ההרואית בחיפה כימיקלים דרום כפי שתועדה בסרט "שביתה" והיא אסורה לפי פסיקת בתי הדין לעבודה.

כך למשל, בענקית הביטוח, מנורה מבטחים, החלו העובדים להתארגן במסגרת ההסתדרות. בתגובה, הוקם בחברה "ועד פנימי" של עובדים, בלי ארגון עובדים מאחוריו, תחת הסלוגן "העובדים במנורה מבטחים לא צריכים מתווכים" ואולם, בסופו של דבר ידה של התארגנות העובדים בהסתדרות הייתה על העליונה ולאחרונה נחתם במנורה מבטחים הסכם קיבוצי ראשון.

אף כי לא פעם קשה להצביע על חוסר תום לב בהתנהלות, ניתן בקלות להראות, כי בלא מעט מקרים, התארגנות הוועד הפנימי "נולדה" לאחר ההתארגנות בהסתדרות ובמטרה להחליש אותה.

התארגנות עובדים היא לא עניין טכני ויש בצדה מחיר כבד ואחריות שעל העובדים לשאת. כדי שהתארגנות כזו תצלח את כל הקשיים, על העובדים להיות נחושים, שותפים ובעיקר סולידריים. פגיעה של מעסיק בהתארגנות עובדים באמצעות הקמת ועד מטעמו, היא פגיעה בסולידריות של העובדים באמצעות "הפרד ומשול" ובכך מכרסמת בעמוד התווך היסודי ביותר של ההתארגנות.

גם אם לא מדובר בוועד "מטעם", האסור לפי הפסיקה כאמור, אלא התארגנות אותנטית של עובדים מטעם עצמם, אזי דרכו של ועד עובדים עצמאי לא קלה שכן התארגנות העובדים היא ריצת מרתון ולא ריצה למרחקים קצרים. ועד עובדים במקום העבודה צריך הרבה אוויר לנשימה ואת הגב של ארגון עובדים אשר יודע להפעיל את כוחו באמצעות סכסוך עבודה, סולידריות עם ועדים נוספים וגב איתן של תקציב, קרן שביתה ויועצים ובעיקר מזכירי איגוד מקצועי שיהיו חשופים בצריח.

לא בכדי מקומות העבודה המאורגנים במשק, גם כאלה שמאוד גדולים מבחינת מספר העובדים, פועלים תחת חסות של ארגון עובדים ומהווים אורגן שלו – הזרוע שלו במקום העבודה – ולא פועלים באופן "עצמאי".

במקרה של אמדוקס, בין שמדובר בזרוע של ההנהלה ובין שמדובר בהתארגנות עצמאית אותנטית – אותו ועד עצמאי כבר לא קיים וכנראה לא בכדי.

**

הכותב הוא יו"ר ועד העובדים ב- SAP וחבר בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) מטעם סיעת האופוזיציה "הבית החברתי".