בניגוד לציפיות, הממשלה דחתה בצהריים (ראשון) את ההצבעה על מינויי הבכירים בשירות המדינה, בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בישיבת הממשלה השבועית. בישיבת ראשי הקואליציה הוסכם פה אחד על ניסוח חוק משילות חדש, בנוסף לחוק לקיצוץ הביורוקרטיה.
התוכנית – שבמרכזה הפיכת תפקיד המשנה למנכ"ל במשרדי הממשלה לתפקיד אמון הפטור ממכרז, ושינוי שיטת ועדות האיתור לתפקידים נוספים תוך חיזוק הגורמים הפוליטיים בהן – עוררה חילוקי דעות חריפים בישיבת הממשלה הבוקר. המתנגדים להצעה, היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטען כי אינה הולכת רחוק מספיק. "זה לא מספיק משילות, זה המעט שבמעט" אמר, "הגיע הזמן שנמשול כאן, אחרת נהיה כמו כלכלות אירופה המתמוטטות".
עוד הוסיף נתניהו כי "הריבון הוא הבוחר והבוחר בסופו של דבר קובע מה הוא רוצה מבחינת מדיניות חלוקת משאבים וסדרי עדיפות. עלינו לתת לשר הממשלתי את האפשרות לבטא את המדיניות שלשמה נבחרנו. זה עומק רדוד ביותר. אני מיניתי אתכם לעשות דבר אחר".
השרה גילה גמליאל כינתה בישיבה את ההצעה "בדיחת השנה", והטיחה בשקד ובלוין: "עשיתם עבודה גרועה. נתנו לכם משימה ורק הרעתם את המצב". לוין ענה לה: "בואי וקחי את ועדה למשילות". היא השיבה "בכיף, אעשה עבודה טובה יותר".
השר יריב לוין, שעמד מאחורי ההצעה יחד עם שרת המשפטים איילת שקד, תקף את השרים שהתנגדו לה, "ההתנגדות של חלק משרי הממשלה להחלטה היום, מנעה שינוי היסטורי בהליכי המינויים של משרות בכירות בשירות הממשלתי. בכך, הוחמצה הזדמנות, שספק אם תחזור, לחזק באופן משמעותי את יכולתם של השרים להבטיח מינויים ראויים של אנשים המחויבים למדיניותם".
"מתנגדי ההצעה אחראים באופן אישי להמשך המצב הקיים של היעדר משילות" הוסיף, "של חוסר יכולת לממש את מדיניות השרים ושל פגיעה קשה ומתמשכת בעבודת הממשלה".
שרת המשפטים שקד תקפה גם היא את הדחייה, "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. יש שרים שמדברים ויש שרים שעושים. היום הממשלה פספסה הזדמנות להתחיל את השינוי שיחזיר את המשילות לנבחרי הציבור. אפשר להמשיך לדבר על משילות עוד שנים רבות, השר יריב לוין ואני הבאנו הצעה מעשית בפעם הראשונה. אני מקווה שבעוד שבועיים הממשלה תאשר את ההצעה".
ביום רביעי בשבוע שעבר שלח יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי מכתב לכלל מנכ"לי וסמנכ"לי המשרדים, ובו הביע תרעומת על ההחלטה להוציא את תפקידי המשנה למנכ"לים מחובת המכרזים, בניגוד לעמדת נציב שירות המדינה אוהד פראוור. במכתבו הבהיר כי נאמנותם של עובדי שירות המדינה נתונה למדינה, בשונה מנושאי משרות אמון פוליטיות. "נאמנות זו של משרת אמון פוליטי בתפקיד כה בכיר הדורש עקביות ורציפות בשלטון יביאו לפגיעה במשילות ולכדי פגיעה בשירות הציבורי הניתן לאזרחי מדינת ישראל", כתב וצירף לדבריו נתונים ממחקר של הבנק העולמי הקושרים בין היעדר מינויים פוליטיים לאפקטיביות הממשלה. לפני כשבועיים שלח מכתב דומה גם לראש הממשלה עצמו.
כיום כוללות ועדות האיתור לתפקידים מסויימים הפטורים ממכרז במשרדי הממשלה חמישה נציגים: נציג היועמ"ש המכהן כיו"ר הוועדה, נציג נציבות שירות המדינה, מנכ"ל המשרד, ושני נציגי ציבור מקצועיים הממונים במשותף על ידי מנכ"ל המשרד, היועמ"ש והנציבות. כעת מבקשת הממשלה לצמצם את מספר חברי ועדת האיתור לשלוש, תוך חיזוק כוחו של מנכ"ל המשרד (המהווה משרת אמון של השר). על פי ההחלטה תכלול הוועדה את המנכ"ל, נציג שירות המדינה ונציג ציבור מומחה נוסף שימונה על ידי שניהם – ובלא נציגות ליועץ המשפטי לממשלה.
לאחרונה הביע גם איגוד המשפטנים בהסתדרות התנגדות למהלכי הפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, במסגרת הצעת חוק פרטית של ח"כ אוחנה. במקביל מקדמת שרת המשפטים איילת שקד הצעת חוק למינוי היועצים המשפטיים באמצעות ועדות איתור – שבהן כאמור יהיו חברים רוב של נציגים מטעם השרים.
