• כשמשה בא אל פרעה וביקש: "שלח את עמי", הוא ביקש חופש ושוויון. הוא דרש עבור בני עמו את חופש התנועה וביקש שחרור מחיי מסכנות. מובילי מאבק הנכים דרשו את אותו הדבר. בהתחלה הם ביקשו יפה, התחננו, בכו, בסוף הם צעקו. הצעקות שלהם, הזעקה שלהם נענתה בהתעלמות, במסך השחור שנפרש בכניסה לבית ראש הממשלה. אז התחילו המכות.

חסימות הכבישים היו מכות מצרים קטנות עבור ראש הממשלה. הן פעלו יפה. הביאו את ראש הממשלה דרך שליחיו שמחון וביטן, אל שולחן הדיונים. לפי משנתו של שמחון וראש הממשלה, דורשי הקצבאות הם מטען עודף, ורצוי לתת להם כמה שפחות. החשיבה הנכלולית של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מזכירה מאד את דרך חשיבתו של פרעה – "הבה נתחכמה לו פן יגדל". כל מאבק הנכים הוא מאבק בצורת החשיבה המוטעית והמבזה שבוטאה בדבריו של דב גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה – "אם נגדיל את קיצבאות הנכים יהיו יותר נכים".

"הבה נתחכמה לו" נאמר על ידי פרעה לגבי קבוצה חלשה שחיה בקרב עמו, שהיו לה זכויות בעבר. זו אמירה שנובעת מפחד וקמצנות. מתוך מחשבה שאם תחזק קבוצה מסויימת היא תצא נגדך, ולכן צריך להחליש אותה. זאת חשיבה פחדנית שגורמת בדיוק להיפך לקרות. כמו שבסוף קם משה ונעמד מול פרעה שהכביד על בני ישראל, כך קמו הנכים כשהממשלה הכבידה עליהם וצעקו חמס. הכבדת היד, שלילת הזכויות, המסכנות שבמצבם, הוציאה את הנכים לרחובות והביאה אותם לזעוק מול מסך שחור לאוזניים ערלות, הוציאה אותם לרחובות ולכבישים. כעסם הביא אותם לרצות להכות בחזרה, להביא את כל מכות מצרים על ראש הממשלה וחרטומיו.

חסימות הכבישים השיגו את ההישג הכי משמעותי – העלאת הנושא שעד אז נדחק לשוליים לתודעה הציבורית. הבכי לא הביא לשינוי, מכת החסימות כן. מחאת הנכים לא התחילה היום וכמו שיעברו שנים רבות עד שאפשר יהיה להנות מפרותיו של עץ שנטע, כך מחאת הנכים החלה לשאת פירות, אך כרגע הפירות עדיין בוסר.

ההישגים של הסיבוב הנוכחי (שטרם הסתיים סופית) במאבק לא מבוטלים (אם יאושר). ההצמדה לשכר הממוצע במשק מוציאה את הנכים מהכלא. התוספות לקצבה, זעירות ככל שיהיו, הן עדיין תוספות, והעלאת סכום ההשתכרות, יחד עם בדיקת ביטול חוק לרון לחלוטין, יש בו הישג לא מבוטל. הסיבוב הזה עוד לא הסתיים והמאבק יימשך עד המינימום. סוף הסיבוב הזה יהיה יריית הפתיחה לסיבוב הבא.

כמו שה' הכביד את לב פרעה ממש בסוף, לפני המכה הקשה ביותר, בכדי לאפשר לו לקבל אותה, כך כנראה שראש הממשלה זקוק למכה הקשה ביותר על מנת להבין את הטעות הבסיסית שלו. מכה כזאת שתפיל אותו מכיסאו. בסיבוב הזה של המאבק הנכים ניצחו וזאת למרות שהם עדיין לא מרגישים את זה בלב או בחשבון הבנק. הנכים ניצחו כי כל מי שיהיה ראש הממשלה הבא, מימין ומשמאל, יזכור את המאבק הזה. אני יודעת שבליבם של הנכים משאלה כמוסה שיבוא משה ויוציא אותם ממצרים, שיקום מי שיכה את פרעה וישחרר אותם. שיקום מישהו מהממשלה, יגיד 'די!' ויפיל את הממשלה. הנכים רוצים להרגיש שהם מספיק חשובים בשביל שהממשלה תיפול בגללם. המשמעות של המתווה שהוסכם היא אדירה במונחים של מלחמות בטחנות רוח. החלום לראות מיליוני אזרחים יוצאים לרחובות בשביל אחיהם הנכים לא התגשם עדיין אבל חשוב לזכור שגם אם נלך במדבר עוד כמה שנים – בסוף נגיע לארץ המובטחת.

המאבק ממשיך וימשיך, וכל עוד ההסכם לא נחתם כחוק בכנסת, החסימות ימשיכו ונשאף לשפר אותו ככל שניתן. גם אם הוא יתקבל בסופו של דבר, חייבים לתת להישגים של המערכה הזאת לתת לנו דחיפה קדימה, לעשות הפוגה קצרה ולתת ל-waze לחשב נתונים מחדש וליצור מערך הסברה רציני שיגיע לכל אזרח ישראלי. ליצור קונצנזוס במדינה שנכים הם אזרחים בעלי זכויות, לעצור את שוד כספי הביטוח הלאומי בידי הממשלה. חייבים להצטייד במים, מפה וגמלים לפני שיוצאים למסע במדבר, וכדאי גם לקחת מורה דרך. העלייה לתודעה הציבורית נתנה לנו את כל אלו, אנחנו רק צריכים לבחור אם להמשיך להלחם בטחנת הרוח עם חרב, או למצוא כדור הריסה שמסוגל לפרק אותה.

האינטנסיביות של המאבק גובה מחירים פיזיים ונפשיים. אני הבנתי שרוב הסיכויים שבאמת לא נקבל את החופש שלנו, והמתווה הזה הוא אולי המירב שנוכל לקבל מהממשלה הנוכחית, ומהעומד בראשה. בשנים האחרונות נחקקו חוקים שמגבילים את התקציב. גם להסתדרות שתמכה ועודה תומכת במאבק הנכים, אין כוחות על והיא לא יכולה לשנות את חוקי המדינה, להשפיע על בתי המשפט או להכפיף את הממשלה לעשות כרצונה.

המתווה המוצע אולי ישפר במעט (מאד) את המצב הנוכחי, אך הוא לא באמת מציע פיתרון מיידי למצב הקשה של הנכים. זו פשרה קשה. הנכים לא חייבים לשמוח ממנה, אבל אנחנו מוכרחים להבין שלא נצליח לקבל מהממשלה הנוכחית ותודעת הציבור עוד לא הבשילה ליציאה לרחובות עבור הנכים. לא ברמה של מרי אזרחי.

המאבק יימשך. הוא יימשך בהסברה, הוא יימשך בפוליטיקה, הוא יימשך בכל מישור אפשרי. אני לא אוותר על המינימום. הנכים לא יוותרו על הזכות לחיות בכבוד. ההסברה תקבל יותר מקום במלחמה. החסימות פעלו את פעולתן היטב אבל לא יודעת כמה זמן הן עוד יוכלו להימשך. הרצון להיטיב את מצב הנכים היא לטובת הנכים וףלטובת הציבור כולו. לעשות כל שביכולתנו להסביר למה המדיניות של ראש הממשלה רעה לנכים ולקשישים ולמדינה כולה. להסביר איך המדיניות הזאת הורגת ולמה היא חייבת להשתנות. לעשות את זה מעכשיו עד הבחירות הבאות, ולהסביר למה אנחנו מבקשים להימנע מלהצביע למפלגה שתמשיך את מדיניות ההתעללות של הממשלה הנוכחית.