בפסק דין שניתן בסוף ספטמבר בבית הדין האזורי לעבודה קבעה השופטת יפית זלמנוביץ' גיסין כי במקרה שבו עובד מתפטר, והמעסיק מחליט לשלם לו פיצויי פיטורים 'לפנים משורת הדין' – יכול המעסיק לקבוע את שיעור הפיצויים שישלם ואין העובד זכאי לדרוש את מלוא הפיצויים אותם היה מקבל לו היה מפוטר. בית הדין הסביר פסיקתו בכך שאינו מעוניין שמעסיקים יהססו להעניק לעובדים מענקי הסתגלות או הטבות במועד ניתוק יחסי העבודה כאשר עובדים מתפטרים.

בפברואר 2015 הפסיקה חברת מיקוד אבטחה לספק שירותיה לבניין אמפא בהרצליה. בעקבות כך הציעה החברה לאחד מעובדיה שעבד בבניין מספר מקומות עבודה חלופיים, להם סירב, וביקש להתפטר 'בדין מפוטר' בשל הרעת תנאים – כלומר תוך שהוא דורש את מלוא הפיצויים להם היה זכאי לו היה מפוטר. החברה הודיעה לעובד כי היא מקבלת את התפטרותו "תוך שלפנים משורת הדין ומתוך התחשבות מיוחדת בו, היא תכיר בהתפטרותו ככזו המזכה בפיצויי פיטורין" – אולם סכום הפיצויים ששילמה היה נמוך מהסכום המשולם לפי חוק בגין פיטורים – מכפלת שכרו הממוצע בשנה האחרונה ומספר שנות עבודתו. בעקבות כך פנה העובד לבית הדין האזורי לעבודה בדרישה שישולמו לו פיצויי הפיטורין במלואם, כשהוא טוען שעצם תשלום הפיצויים החלקיים מעיד על הכרתה של החברה כי התפטר בדין מפוטר.

בית הדין לעבודה לא קיבל את טענתו של העובד כי התפטרותו היתה בשל הרעת תנאים. "מהי אם כן משמעות טענת הנתבעת כי הכירה בתובע כמתפטר בדין מפוטר לצורך תשלום פיצויי הפיטורים אך עשתה זאת לפנים משורת הדין? האם מעצם 'ההכרה' מחויבת הנתבעת בתשלום מלוא הסכום המתקבל ממכפלת הוותק בשכר הקובע? לטעמנו התשובה שלילית" הבהירה השופטת, והסבירה: "לו הייתה הנתבעת משלמת לתובע במועד סיום העבודה את הסכום ששולם לו ומכנה אותו 'מענק פרישה' או 'דמי הסתגלות', ההיה טוען התובע כי יש לראות בנתבעת כמי שהתחייבה לשלם לו פיצויי פיטורים? נדמה כי התשובה ברורה. מן המפורסמות הוא שלא כינויו של הרכיב הוא אשר יקבע את תוכנו ומהותו".

עוד הבהירה השופטת כי נראה שהסיבה בגינה בחרה החברה לכנות את התשלום 'פיצויי פיטורים' היה ככל הנראה על מנת להקל על שיעור המס של התובע אשר נהנה מפטור ממס הכנסה הניתן לעובד בעת פרישה בגין שכר עד לתקרה מסויימת. לפיכך תהתה השופטת האם רצון זה להיטיב עם העובד המתפטר ראוי לגנאי. "לטעמנו, פרשנותו זו של התובע לפיה כל תשלום של פיצויי פיטורים שנעשה לפנים משורת הדין, כלומר: כאשר עובד מתפטר שלא בדין מפוטר, מחייב את המעסיק לבצע תשלום של מלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטר, תגרום לכך שמעסיקים יחשבו פעם, פעמיים ושלוש לפני שיחליטו לשלם, למעלה מכפי חובתם החוקית, מענק כזה או אחר במועד ניתוק יחסי העבודה שמא ימצאו עצמם מחוייבים בתשלום פיצויי פיטורים מלאים.

עם זאת קבעה השופטת כי על החברה לשלם לעובד כ-31 אלף ש"ח בגין שעות נוספות ושעות שכר, ו-7,513 ש"ח הפרשי קופות גמל בהתאם להודאת עדה מטעם החברה, וכן כ-4,000 ש"ח בגין תשלומי גמר חשבון אחרים שלא שולמו לו במלואם: דמי חג ודמי חופשה. כמו כן קבעה כי החברה תשע בהוצאות התביעה בסך עשרת אלפים ש"ח.