הקינואה זכתה בעולם למיתוג של "מזון על" ונמכרת במחיר גבוה. בישראל ניתן לקנות 500 גרם קינואה במחיר של בין 9.90 ל- 22.90 ש"ח, וגם ברחבי העולם נמכרת הקינואה במחירים גבוהים יחסית. אך הרווחים לא הולכים לחקלאים שמגדלים את הצמח: בשרשרת האספקה הגלובלית של ייצור הקינואה מעורבים תאגידי ענק, שגוזרים קופון נאה סביב תהליך השיווק של המזון הייחודי מהרי האנדים.

אך יש גם בשורות חיוביות: באופן מפתיע, הצליחו שלוש תכניות של האו"ם הצליחו להגדיל את רווחי החקלאים בפרו המגדלים קינואה. התכניות כללו עידוד קואופרטיבים של חקלאים, מכירה ישירה, והכשרה וליווי לחקלאים, ותרמו להעצמה כלכלית של החקלאים.

קינואה היא דגן נטול גלוטן ועשיר בחלבון, חומצות אמינו וויטמינים, הגדל באזור האנדים. פרו היא המפיקה הגדולה ביותר בעולם של קינואה, ואחריה בוליביה, כאשר שתי המדינות יחדיו מהוות 80 אחוזים מהסחר העולמי. עם זאת, הגידול המואץ בייצוא הקינואה בשנים האחרונות לא שיפר את איכות חייהם של החקלאים הפרואנים או הגדיל את רווחיהם.

בנג'מינה גונזלו נינה, מגדלת קינואה בת חמישים ושתיים מאזור פונו שבפרו, נאבקה במשך שנים כדי להתפרנס. כמוה עוד אלפי חקלאים קטנים ועניים באזורי אייקוצ'ו ופונו של פרו, שלא יכלו ליהנות מהביקוש העולמי הגובר ל "דגן העל". נינה השתתפה בפרויקט שנמשך שנתיים ומומן על ידי קרן SDG Fund) SDG) – מנגנון רב תורמים ורב סוכנויות שנוצרו על ידי האו"ם כדי לקדם את מטרות הפיתוח בר הקיימא (SDG). התוכנית הוקמה בשנת 2015, ומתוכה הוקצבו 3.8 מיליון דולר עבור תכנית הדגנים מהאנדים. התכנית שמה במרכזה את 2,350 החקלאים באזור אייקוצ'ו ופונו – אזורים כפריים עם רמה גבוהה של עוני ועוני קיצוני, בהם 78% מהקינואה של פרו מופקים ומיוצרים.

"לימדו אותנו לבחור ולהבחין בין סוגי הזרעים, איזה סוג של דגנים הוא הכי מבוקש בשוק, למשל. בעבר זרענו בלי לדעת את סוגי הזרעים, אבל עכשיו אנחנו יודעים את המאפיינים של כל אחד ואת היתרונות שלו", אמרה נינה, אם ​​לארבעה. "בעבר, היינו מייצרים מעט, אבל בזכות המודל העסקי הקואופרטיבי אנחנו גם מחוברים יותר לשוק הקינואה".

תכנית הדגנים מהאנדים הינה יוזמה של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), ארגון המזון והחקלאות (FAO) ואונסקו, בשיתוף עם ממשלת פרו, המגזר הפרטי, קואופרטיבים ואוניברסיטאות. התכנית טיפחה קואופרציות חקלאיות ועבודות ירוקות, אפשרה ליצרנים לנהל משא ומתן על מחירי שוק טובים יותר וסייעה ליצירת מערכות לגידול קינואה אורגנית.

להבדיל מאלפי תוכניות אחרות של הא"ום, כתוצאה מתכנית הדגנים מהאנדים ראו החקלאים עלייה של 22% בהכנסותיהם ממכירת קינואה אורגנית בהשוואה לשנים 2014-2015. במהלך קמפיין 2015-2016 נרכשו 23 טון של קינואה אורגנית, עם תעודות, עבור אמריקה, אירופה והשווקים הברזילאים.

"זו יוזמה טובה שמבטיחה מכירה ישירה של היצרן לצרכן הסופי, לייצוא או לשוק הלאומי, היות שהיא מספקת את מה שאנחנו תמיד רוצים: תשואה גבוהה יותר על המוצר שלנו ומקורות הכנסה ישירה עבור היצרנים. התכנית מבטיחה כי לא רק חברות גדולות יראו רווחים גדולים", אמר מגדל הקינואה קנדי ​​קונדורי מאמאני.

הפרויקט לווה במחקר שתוצאותיו וקיומו תרמו לשיפור איכות המזון והתזונה בפרו וקידמו את הדגן – שהתגלה בהרי האנדים לפני יותר מ -3,000 שנה, כחלק ממורשת המזון של האזור. המחקר הבליט את תכונות הקינואה אשר ניכרת בגיוון הגנטי שלה, בחוסנה ובהסתגלותה לתנאים סביבתיים קשים. המחקר גם מציין כי זה עשוי להיות גידול בר קיימא המסוגל להתמודד מול איומים כגון חום, מליחות, בצורת ושינויי אקלים.

שדה קינואה בפרו (צילום ארכיון: Shutterstock)

קואופרטיבים לגידול ומכירת קינואה

מרים אלווירה גוררו קבררה מאמנת ב"קואופרטיב שלי" – תוכנית של ארגון העבודה הביןלאומי – ILO My.Coop, שחשפה את 31 החקלאים מאיקוצ'ו שהשתתפו בפרויקט ליתרונות שבהצטרפות ויצירה של קואופרטיבים. "ההיבט החשבונאי היה נושא שמאוד עניין אותם. בעניין הייצור, נושא האספקה (היצע), כלומר, איך להשיג קונים, איך לבחור ספקים, סוגיות שהם לא לוקחים בחשבון בעת ​​חתימת חוזה, היה מאוד שימושי. ולבסוף, ביחידת התוכן שעסקה במסחר, הם הכירו את הכלים הדרושים להם כדי לנהל משא ומתן, כמו גם את נושא האיכות ואת התעודות שקינואה אורגנית", ציינה קבררה.

"אנחנו כרגע עובדים על הנושא של היצוא, היות והוסמכנו בשנה שעברה על ידי המכון הלאומי לחדשנות אגררית (NIAI) להפיק קינואה אורגנית", אמר גוילרמו קוטימבו אזה, נשיא Guillermo Cutimbo Aza, הקואופרציה השיתופית בפונו. "בהחלט, ההכשרה שקיבלנו היתה חשובה מאוד ודחפה אותנו להתקדם."

הכשרת הפרויקט עזרה גם בקידום המוצר ומיתוגו. המוצרים של קואופרציית קואמפו ורדה, למשל, שימשו את השף הפרואני, Gastón Acurio, בייצור המנה הייחודית של הקינואה במסעדה שלו, בעוד קינואה אורגנית וחטיף אנרגיה קיויצ'א לילדים פותחו כתוצאה מפעילויות ההכשרה.

חקלאיות הקינואה – העצמה נשית

תכנית הדגנים מהאנדים, יוזמה משותפת ל-ILO-FAO-UNESCO לא רק שיפרה את פרנסתם של מגדלי הקינואה האורגנית, אלא גם תרמה להעצמה כלכלית של נשים באזור. כמעט מחצית מהנהנים מהתכנית היו נשים. בפרו כ-31 אחוזים מהיצרנים החקלאיים הן נשים, ומרביתן הינן המפרנסות העיקריות של משפחותיהן.

ה"מאמאצ'ס" (mamachas)- כפי שקוראים לנשים חקלאיות – הצליחו לצבור הון של עד 16,000 סול (כ -4,800 דולר) באשראי ובחסכונות מאוגדים (UNICAS), והשתמשו בו כדי לקנות דשנים טבעיים שיגנו על הגידולים שלהן, אספקה חדשה ובעלי חיים עבור החוות שלהן.

"לא היה לנו הרבה ידע על גישה לממון לפני ההכשרה. עם זאת, בזכות התכנית והאימונים, למדנו על UNICAS, אשר אפשר לנו לשמור ולנהל את הכסף שלנו" הסבירה נינה. לפי מארי ג'ין-ג'אן, סגנית מנהלת תוכנית ארגון העבודה בלימה, רבות מהנשים בפונו הפכו למנהיגות של UNICAS ושל קואופרטיבים.

לא בכדי ארגון העבודה הבינלאומי בוחר להביא את הסיפור של מגדלי ומגדלות הקינואה בפרו. ריבוי תכניות מקבילות לא יוצר תמיד השפעה ממשית במציאות. כאן, כך נראה, השילוב של עידוד קואופרציה ומכירה ישירה, מחקר תומך והעצמת נשים הוביל לשינוי המציאות: עובדים הנמצאים בתחילת שרשרת האספקה הגלובלית של מוצר ממותג ויוקרתי זכו לקבל תמורה הולמת יותר למאמציהם.

"תוכנית משותפת זו היא דוגמא מצוינת לאופן שבו אנו יכולים לפעול באופן משותף, כאו"ם, ולהרוויח מהידע והניסיון של שלוש סוכנויות האו"ם השונות. בפועל, פירושו של דבר, שבאמצעות מגוון רחב של שירותי האו"ם ניתן להגיע לקבוצות רבות ומנוצלות, אפילו לנשים כפריות באזורים המבודדים של פונו" אמר ג'ון בלייק, מומחה של ארגון העבודה הבינלאומי, הממונה על הפרויקט. "למרות שתוכנית זו היתה אולי קצרה, אנו מקווים כי זהו ניצוץ שידליק בעתיד נקודות אור נוספות באזורים אלו של פרו ומעבר לה".