קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה השבוע את הדו"חות החצי שנתיים שלה. לצד תחזית אופטימית המעלה את צפי הצמיחה העולמית (וגם את תחזית הצמיחה בישראל, אגב כך), בקרן המטבע מצביעים על מדיניות הפחתת המסים לעשירים כתומכת בהתרחבות אי השוויון בעוד שמיסוי פרוגרסיבי, כדוגמת מס הכנסה, אינו פוגע בצמיחה כפי שנוהגים תומכי הפחתות המסים להצהיר.

על פי התחזית של מכון המחקר של קרן המטבע הבינלאומית המופיעות בWorld Economic' outlook', הצמיחה העולמית ב-2017 צפויה לעלות לרמה של 3.6% וב-2018 לרמה של 3.7%. בקרן המטבע מדברים במושגים של יציאה מהמשבר ואופטימיות זהירה כשמדינות רבות מראות התאוששות מסוימת בצמיחה שלהן ובעמידתן ביעדי אינפלציה. אנשי קרן המטבע מציינים כי השיפור במצב באסיה, ביפן, באיחוד האירופאי וברוסיה, מקזזים את התיקון כלפי מטה שבוצע לתחזיות הנוגעות לכלכלות האמריקאית והבריטית. באשר לישראל, הדו"ח מעלה את צפי הצמיחה ל-3.1% ב-2017 ול-3.4% ב-2018, זאת לעומת צפי צמיחה של 3% בלבד שנחזה בדו"ח הקודם שפורסם באפריל.

בניין קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון (צילום: סוכנות AP).

דו"ח נוסף שפרסמה קרן המטבע ביום רביעי, תחת השם 'אי שוויון – מדיניות פיסקלית יכולה להביא את השינוי' מצביע על כך שמדיניות הורדת מסים מהעשירים פוגעת בשוויון ולעומת זאת מדיניות של העלאת מסים על העשירים אינה פוגעת בצמיחה כפי שתומכי הורדת המסים טוענים. על פי המחקר שנכתב על ידי ויטור ג'אספר ומרסדס גרסיה אסקריבאנו, בשנים האחרונות נרשמה ירידה בחוסר השוויון בעולם. זאת כתוצאה מעליית רמת החיים בסין ובהודו. עם זאת כשמסתכלים על רמת השוויון בתוך המדינות, ברובן ניכרת עליה ברמת אי השוויון בין אזרחי אותה המדינה.

חוקרי קרן המטבע מציינים כי למדיניות פיסקאלית (מיסוי ותקציב המדינה) בכלכלות מפותחות יש השפעה המורידה בכשליש את רמת אי השוויון בהכנסות. מעבר להשפעה שיש למיסוי פרוגרסיבי, מציינים החוקרים גם את ההשפעה ארוכת הטווח של השקעה לאומית בבריאות ובחינוך על המוביליות החברתית וצמצום אי השוויון.

המסקנה החשובה ביותר שמציעים חוקרי קרן המטבע במחקרם היא שכלכלות מפותחות יכולות להעלות את רמת הפרוגרסיביות של מערכת המס שלהן מבלי לפגוע בצמיחה

כדי להתמודד עם הרמה הגבוהה של אי השוויון בהכנסות מציעים חוקרי קרן המטבע לשנות את המדיניות ולהגדיל את הפרוגרסיביות של מערכת המס במדינות המפותחות. לאחר שבשנות השמונים והתשעים מדינות רבות הורידו את נטל המס מהעשירים שמאז נשאר יציב ברמה נמוכה, יתכן וכעת יש לשנות את המגמה. אם בתחילת שנות השמונים ממוצע מדרגת המס הגבוהה ביותר בין המדינות המפותחות עמד על 62%, עד 2015 הנתון הזה ירד לרמה של 35% בלבד. על פי החוקרים מדיניות זו תרמה רבות להתפתחותו של אי השוויון. בנוסף מציינים החוקרים כי מלבד הנתון היבש של מדרגות המס, יש להתייחס לכך שבעלי האמצעים נוטים להיות בעלי נגישות גבוהה יותר לתכנוני מס והקלות שונות לעומת אוכלוסיות עניות.

המסקנה החשובה ביותר שמציעים חוקרי קרן המטבע במחקרם היא שכלכלות מפותחות יכולות להעלות את רמת הפרוגרסיביות של מערכת המס שלהן מבלי לפגוע בצמיחה, כל עוד העלאה זו נעשית באופן מידתי ולא קיצוני. כלומר שהעלאת מסים על בעלי ההכנסות הגבוהות איננה גורמת בהכרח לירידה בצמיחה כפי שטוענים כלכלנים ופוליטיקאים רבים. מעבר לכך מציע המחקר להוסיף על מס הכנסה פרוגרסיבי גם מסים נוספים המכוונים למעמד הגבוהה כגון מס רכוש ומס ירושות.

עם פרסומו, המחקר עורר ויכוח עז בפוליטיקה הבריטית. זאת לאחר שאומץ על ידי מפלגת הלייבור שקוראת להעלאת מדרגות המס הגבוהות לרמה של 45% על הכנסה של יותר מ-80,000 ליש"ט בשנה ושל 50% על הכנסה הגבוהה מ-123,000 ליש"ט בשנה (קצת פחות מ-50,000 ₪ בחודש). מול עמדת הלייבור ניצבת ראש הממשלה תרזה מיי ממפלגת השמרנים המתנגדת להעלאת מסים.

גם בארצות הברית קיים דיון ער בימים אלה ביחס ליוזמה של הנשיא דונלד טראמפ לבצע רפורמת מס שתוריד את נטל המס של העשירים. בכוונתו של טראמפ להוריד את מס החברות מרמה של 35% ל-20% ולשנות את מדרגות מס הכנסה כך שהמדרגה הגבוהה ביותר תעמוד על 35% במקום 39.6% כיום. בעוד שבמפלגה הרפובליקנית הדעות על רפורמת המס של טראמפ חלוקות, במפלגה הדמוקרטית חתמו 45 מתוך 48 מחברי הסנאט הדמוקרטיים על מכתב בו הם מתנגדים לרפורמת המס של טראמפ.

ומה קורה בישראל?

ראש הממשלה נתניהו, שאחראי יותר מכל אחד אחר לעיצוב המדיניות הפיסקאלית הישראלית בעשור וחצי האחרון, מאמין גדול בהפחתת מסים ובעיקר בהפחתת מסים מבעלי ההכנסות הגבוהות. עדות לכך ניתן למצוא בנאום שנשא בביקורו בדרום אמריקה לפני שלושה שבועות. הבעיה היא שמול תפישתו של נתניהו, לא ניצבת שום אופוזיציה משמעותית בישראל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהרצאה בפני אנשי עסקים ישראלים וארגנטינים בבואנוס איירס השבוע, 13 ספטמבר 2017. השמן והרזה – באנגלית זה נשמע עוד יותר טוב? צילום מסך מתוך חשבון הפייסבוק של נתניהו

לאחר שמס החברות ירד בשנתיים האחרונות מ-26.5% ל-24% ומתוכנן להמשיך לרדת בשנה הקרובה לרמה של 23% ולאחר שמשרד האוצר הציג נתונים על עודפי גביה ברמות חסרות תקדים, כולם מדברים על הפחתת מסים נוספת עליה צפויים ראש הממשלה ושר האוצר להכריז בקרוב. בניגוד למצב בארה"ב ובבריטניה, מול גניבת הדעת שיש באמירה "להחזיר את עודפי הגביה לציבור" ושמאחוריה מסתתרות הטבות מס המכוונות למעמד הגבוה, אין דיון ציבורי ער בישראל על מדיניות המס, ואין, למעשה, אופוזיציה למהלכי נתניהו וכחלון בכנסת.

נראה כי השיח הכלכלי הרדוד המתנהל בפוליטיקה הישראלית, שכל כולו מתוחם בגבולות המגרש הניאו ליברלי שנתניהו תחם, לא יכול להכיל את מסקנות המחקר של קרן המטבע. למען הסר ספק  – קרן המטבע היא לא גוף סוציאל דמוקרטי בעל היסטוריה של דעות שמאלניות – רחוק מכך. בשיח הכלכלי פוליטי בישראל, הפחתת מסים תמיד נשמעת טוב ולא משנה למי היא מסייעת ובמי היא פוגעת כי המגזר הציבורי נתפש לרוב בעיני התקשורת והציבור כרשע מנופח שיש לעשות לו דיאטה ואילו את החוב הציבורי צריך להקטין בכל מחיר.