כשליש (36%) מהמועסקים במשק עבדו לפחות פעם בחודש במהלך זמנם הפנוי על מנת לעמוד בדרישות עבודתם. כך עולה מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסיקה לשנת 2016. אחוז זהה מהמועסקים התקשו לתפקד במשפחתם בשל מחויבויות בעבודה.
נתון נוסף העולה מהסקר הוא כי כ-36% מהמועסקים במשרה מלאה אינם מרוצים מהאיזון בין עבודה לבין תחומים אחרים בחייהם, זאת לעומת 14% בלבד בקרב עובדים במשרה חלקית. כך, דווקא בקרב קבוצות מוחלשות בשוק העבודה, שנוטות להיות מועסקות בשיעורי משרה חלקיים נרשמה שביעות רצון גבוהה מהאיזון בין עבודה לפנאי בחייהם – 71% מהערבים, 68% מהחרדים ו-68% מהעובדים הבלתי מקצועיים לעומת 58% באוכלוסיה הכללית. בהתאם גם 72% מבעלי ההכנסה חודשית ברוטו של עד 4,000 ש"ח הביעו שביעות רצון מהיבט זה בחייהם, לעומת 53% מהמשתכרים למעלה מ-7,500 ש"ח. ניתן להסביר נתון זה בעובדה ששבוע העבודה בישראל ארוך מהמקובל במרבית המדינות המערביות ועומד על 43 שעות, זאת לעומת רבות ממדינות ה-OECD שהנהיגו שבוע עבודה בן 40-35 שעות.
על פי הסקר עבודתם של 78% מהמועסקים כרוכה בפעולות מונוטוניות החוזרות על עצמן. עם זאת כ-66% דיווחו כי עבודתם דורשת גם משימות מורכבות. 88% מהעובדים העידו כי יש להם שליטה על סדר העבודות שלהם, ולמעלה מ-90% העידו כי הם שולטים בקצב ובשיטת העבודה. 74% מהשכירים העידו כי מתייעצים איתם לעיתים קרובות או מדי פעם טרם קובעים את משימותיהם, ו-41% העידו כי הם יכולים להשפיע לעיתים קרובות על החלטות חשובות בנוגע לעבודתם.
84% מהעובדים סבורים כי הם עושים עבודה מועילה – תמיד או לעיתים קרובות, ו-64% מעידים כי הם חווים מעורבות רגשית בעבודתם. המעורבות הרגשית נוטה לעלות עם הגיל כשבתחילת גילאי ה-20 היא עומדת על 44% בלבד, לעומת 70% בקירוב לגיל הפרישה. נשים נוטות לגלות מעורבות רגשית בעבודתן יותר מגברים – 71% ו-57% בהתאמה. עם זאת, 41% מהמועסקים מעידים כי הם נאלצים להסתיר רגשותיהם בעבודה, ו-13% חשים כי עבודתם כוללת משימות המנוגדות לערכיהם. כמחצית מהמועסקים חווים מתח או לחץ נפשי בעבודתם (46%).
הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספק נתונים על תנאי החיים ורווחתה של האוכלוסיה בישראל. לסקר רואיינו 7,050 ישראלים בני למעלה מ-20, המייצגים את כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל, כ-5.4 מיליון איש, במהלך שנת 2016.
