מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית, ג'רמי קורבין, דחה הזמנה להשתתף בארוחת ערב לציון מאה שנים להצהרת בלפור, שצפויה להיערך בלונדון בחודש הבא, כך פרסם במהלך סוף השבוע, עיתון הגו'איש כרוניקל.
ג'ונתן גולדשטיין, יו"ר מועצת המנהיגות היהודית (JLC) בבריטניה, אמר לכרוניקל כי "זה מצער מאוד" שקורבין לא ישתתף באירוע. "אני חושב שזה לא היה מעבר ליכולתו של מר קורבין להבין ולשער איזו חשיבות עשויה הייתה הקהילה היהודית בבריטניה לייחס להשתתפותו באירוע שכזה" הוסיף גולדשטיין, "שכן יש בכך בכדי להכיר במדינת ישראל, הקרובה כל כך לליבה של הקהילה".
JLC leader says 'deeply unfortunate' Corbyn is not going to Balfour centenary dinner https://t.co/7imTeuNjrA pic.twitter.com/QbW7V5GEnz
— The Jewish Chronicle (@JewishChron) October 20, 2017
גולדשטיין ציין כי קורבין לא השתתף גם בקבלת פנים שנערכה לידידי ישראל בלייבור במהלך ועידת הסתיו של המפלגה, שהתקיימה בחודש שעבר, והוסיף כי הוא מקווה שיהיה ייצוג הולם מטעם "ממשלת הצללים" (הרכב הממשלה המוצע על ידי האופוזיציה בבריטניה), של הלייבור. מפלגת הלייבור לא הגיבה לפרסום עד למועד עלייתו לאוויר.
בחמאס, מנגד, ציינו בחיוב את החלטתו של קורבין שלא להשתתף באירוע, והוסיפו כי על ממשלת בריטניה להתנצל בפני הפלסטינים ולפצותם על השלכות הצהרת בלפור.
https://twitter.com/HamasInfoEn/status/921596486261014528?s=08
"אנטישמיות ממאירה"
פרסומים אודות בעיית האנטישמיות במפלגת הלייבור עולים מעת לעת. נראה כי ניסיונות התמודדותה של המפלגה עם התופעה – הכוללת את ביטול חברותם של פעילים אנטישמים והרחקתם ממוסדות ואירועי המפלגה – מהווים עלה תאנה וכי הנהגת המפלגה בראשותו של קורבין לא יוצאת בתקיפות נגד התופעה. בשולי וועידת הלייבור האחרונה, לפני כחודש, התקיים אירוע בו פעילים אנטי ישראלים השוו את ישראל לנאצים וטענו כי היא אחראית לרצח עם ברצועת עזה. במהלך הוועידה קראו צעירים "לבעוט החוצה" ארגונים פרו-ישראלים, ביניהם גם "ידידי ישראל בלייבור".
מוקדם יותר החודש, במאמר שפורסם בסאנדיי טיימס, תקף גולדשטיין את המפלגה ואת "כישלונה המוחלט להוקיע מתוכה את האנטישמיות הממאירה הממשיכה להתפשט בקרבה".
זירה נוספת של מאבק
נראה כי ציון 100 שנים להצהרת בלפור, אותן יציינו במשותף ישראל ובריטניה, בהובלת ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי, וראש הממשלה בנימין נתניהו, מהווה זירת מאבק פנים פוליטית באי הבריטי ובמקביל זירה נוספת במאבק הבינלאומי התודעתי בין ישראל לפלסטינים. במכתבה לידידי ישראל במפלגת השמרנים ביקרה מיי, העומדת בראש המפלגה, את האנטישמיות בלייבור, והוסיפה כי השמרנים יגנו "בצורה ברורה וחד משמעית" אנטישמיות בקרבה. "לא משנה מה יגידו המפלגות האחרות" כתבה מיי, "השמרנים תמיד יגנו את השנאה האנטישמית ויגדירו אותה כפי שהיא – גזענות טהורה ופשוטה".
"הצהרת בלפור היא אמירה היסטורית שממשלת הוד מלכותה לא מתכוונת להתנצל לגביה", נמסר מממשלת בריטניה בחודש אפריל השנה, בתגובה לעצומה שהובאה לפני הפרלמנט הבריטי, בדרישה להתנצלות על ההצהרה שפרסם הלורד בלפור ב-2 נובמבר 1917.
עוד נמסר בהודעה כי, "אנו גאים בחלקנו ביצירת מדינת ישראל. המשימה כעת היא לעודד מהלכים לכיוון של שלום." ביחס לנסיבות בהן נמסרה ההצהרה הדגישו בממשלת בריטניה כי, "ההצהרה נכתבה בעולם של מעצמות אימפריאליות מתחרות, במהלך מלחמת העולם הראשונה ובדמדומי האימפריה העות'מנית. בהקשר זה, יצירת מולדת עבור העם היהודי בארץ שאליה היו לו קשרים היסטוריים ודתיים כה חזקים, הייתה המעשה הנכון והמוסרי, במיוחד על רקע מאות שנות רדיפה".
נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס חזר בנאומו האחרון במושב הפתיחה של העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר האחרון, על פנייתו לממשלת בריטניה "לתקן את חוסר הצדק שנגרם לעם הפלסטיני כשפורסמה הצהרת בלפור בשנת 1917 שהבטיחה ליהודים בית לאומי בפלסטין".
