אחרי שש שנים של חקירה, הרשות להגבלים עסקיים הגיעה להסדר עם תנובה. החברה צפויה לחתום היום (ראשון) על צו מוסכם, במסגרתו תודה בהפרות חוקי הגבלים עסקיים שבוצעו בשנים 2008-2011, בהן הייתה בשליטת קרן אייפקס, ותשלם קנס בגובה 25 מיליון שקלים. שני בכירים לשעבר בחברה ישלמו קנס אישי בסך 75 אלף שקלים, כל אחד.

מנכ"ל תנובה לשעבר, אריק שור. (צילום: יוסי זלינגר/פלאש90)

ברשות להגבלים עסקיים עובדים כבר תקופה ארוכה על תיק תנובה, במרכזו עמד החשד כי ענקית המזון הכתיבה מחירים של מספר מוצרים בסיסיים במשך תקופה ארוכה, ובכך ניצלה את כוחה כמונופול ומנעה תחרות הוגנת שהייתה מיטיבה עם הצרכנים.

כאמור, החקירה הארוכה צפויה להסתיים היום, כשיאושר ההסדר אליו הגיעה החברה עם הרשות להגבלים עסקיים. על פי ההסדר תנובה תודה בעבירה של הסכם כובל בשני מקרים  – האחד מול רשת שופרסל והשני מול רשת מגה. באותם מקרים קבעה תנובה, עבור רשתות השיווק, את המחיר לצרכן בו ישווקו מוצריה. לטענת הרשות, התנהלות זו של תנובה פגעה בתחרות שיכלה להביא להורדת מחירים.

בנוסף, תודה תנובה במקרה נוסף שאירע לקראת חג השבועות של 2011. אז דרשה מהרשתות לערוך מבצע מקביל וזהה למוצרי חלב של שלוש היצרניות הגדולות – תנובה, טרה ושטראוס. רשתות השיווק נכנעו לדרישתה של היצרנית, שהחזיקה אז 80% מהשוק, ויצאו במבצעים אלה. על פי הודעת הרשות, בכך פגעו תנובה והרשתות באפשרות שמבצעי החג יביאו להוזלה משמעותית במחיר מוצרי החלב. מעניין לציין כי שבועות ספורים לאחר אותו מקרה, החלה מחאת הקוטג', שהוגדרה כמרד הצרכנים הראשון בישראל. המחאה השתלבה מהר למדי אל תוך המחאה החברתית של קיץ 2011 שחלק מחיציה הופנו למחירי מוצרי החלב, במסגרת מחאת הקוטג' שמחירו האמיר באותה התקופה.

המחאה ב-2011 התעוררה כאשר תנובה העלתה את מחיר הקוטג' אל מעבר לרף 6 השקלים. מאז 2011 החברות השולטות בשוק מוצרי החלב נזהרות מלחצות רף דמיוני זה ובדרך כלל מחיר הקוטג' בישראל עומד על 5.90 ש"ח לגביע.

על פי ההסדר, תנובה תפצה את לקוחות מגה ושופרסל ב-25 מיליון שקלים. הפיצוי ייעשה ישירות לחשבונות הצרכנים באמצעות כרטיסי האשראי. על פי ההערכות של רשות ההגבלים, ניתן לאתר כמיליון לקוחות של הרשתות באותה התקופה, כך שכל אחד מהלקוחות יקבל החזר של כ-25 שקלים. בנוסף ישלמו מנכ"ל החברה לשעבר, אריק שור וסמנכ"ל המכירות לשעבר, ארז וולף, קנס אישי בגובה של 75 אלף שקלים כל אחד.

מיכל הלפרין. הממונה על הגבלים עסקיים, לא טיפלה בתיק תנובה כיוון שייצגה את החברה כעורכת דין פרטית בעבר (צילום: אבנר הלפרין / מתוך Wikimedia).

קנס של 25 מיליון שקלים הוא הגבוה ביותר ששולם אי פעם בישראל בגין עבירות של הגבלים עסקיים. עם זאת, יש מי שהאמין כי תיק תנובה צריך היה להסתיים בהעמדה לדין ובעונש כבד בהרבה. יש לציין כי הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, לא טיפלה בתיק תנובה מאחר והיא נמצאת בניגוד עניינים, שכן בעבר ייצגה את תנובה כעורכת דין בשוק הפרטי. את מקומה בהובלת התיק מילא עו"ד אורי שוורץ המשמש כיועץ המשפטי של הרשות להגבלים עסקיים.