כ-309,530 סטודנטים צפויים לפתוח הבוקר (ראשון) את שנת הלימודים האקדמית החדשה. השנה אמורה הייתה להיפתח בכל 62 המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, אך בעקבות סכסוך עבודה עליו הכריז ארגון הסגל הבכיר ב-17 מכללות ציבוריות, לא יפתחו הלימודים ברוב המכללות בפריפריה בארץ, בהן לומדים כ-50 אלף סטודנטים. השביתה לא תכלול את האוניברסיטאות ואת המכללות הפרטיות.
ארגון הסגל הבכיר במכללות הציבוריות, המאגד כ-2,000 מרצים וחוקרים, דורש את השוואת תנאי ההעסקה של חבריו לאלו של המרצים באוניברסיטאות. בין היתר, דורש הארגון תקצוב מחקרים, יצירת תנאים לשבתונים לשם מחקרים ועוד. לטענת אנשי הסגל הבכיר, משרד האוצר לא מוכן לשתף פעולה עם דרישותיהם.
ד"ר ענת פלדמן, יו"ר המועצה המתאמת של הסגל הבכיר במכללות הציבוריות, אמרה כי "לצערנו, היום לא תיפתח שנת הלימודים ב-17 המכללות הציבוריות ברחבי הארץ וזאת בשל ההתייחסות המשפילה של משרד האוצר לסטודנטים והמרצים בפריפריה. עשרה חודשים ניהלו איתנו מו"מ ללא תוצאות וללא רצון להגיע לפיתרון. הפקידים מתעמרים בנו והשרים שותקים. אנחנו קוראים לשר האוצר ולשר החינוך להתערב באופן מיידי לעמוד במילתם לצמצום הפערים החברתיים והגאוגרפיים ולהביא לסיום השביתה".
בנוסף, הסגל הזוטר במכללת בית ברל הכריז בסוף השבוע האחרון על פתיחה בעיצומים ללא הגבלת זמן. כ-450 מרצים ומרצות המכללה מאוגדים בארגון כוח לעובדים. ראשי הוועד מוחים על אי-מימושו של הסכם עליו חתמו עם הנהלת המכללה שקבע שיפור בתנאי ההעסקה שלהם בעקבות המעבר של המכללה למעמד של מכללה אקדמית.
ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון
בתוך כך, דיווחה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) על ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בשנת הלימודים החדשה, בשיעור של 0.2% לשנה. זהו המשכה של מגמה הקיימת בשנים האחרונות. בסך הכל מספר הסטודנטים עלה בכאלף ביחס לשנה שעברה, כשעיקר הגידול נרשם בקרב תלמידי תואר שני. כ-232 אלף יתחילו ללמוד לתואר ראשון, מהם כ-74 אלף באוניברסיטאות המחקר – ירידה של 2.5%. מספר הסטודנטים במכללות עלה ב-2.3% מאשתקד, ויעמוד על 91,670.
במל"ג הסבירו את הירידה במספר הסטודנטים "במיצוי שכבת הגיל הפונה ללימודי תואר ראשון". הגורמים לכך הם "ההתייצבות בשיעורי הזכאות לבגרות, ההתייצבות בשיעור הזכאים העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות וכן ההאטה בקצב הגידול של קבוצת הגיל הרלוונטית לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה". במל"ג מעריכים כי "מגמות אלו צפויות להימשך אף בשנים הקרובות".
הפערים בין חזקים לחלשים עדיין קיימים במערכת והשכבות החזקות נמצאות יותר באוניברסיטאות: ניתוח שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה כי בשנה"ל האחרונה כ-26% מהלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות הגיעו מישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (4-1) לעומת 33% במכללות המתוקצבות. מאידך, כ-49% מהלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות מגיעים מישובים הממוקמים באשכולות הגבוהים 10-7. במכללות המתוקצבות 33%, ו-47% במכללות הפרטיות. חלקן של הנשים בקרב הסטודנטים עמד בתשע"ז על כ-59% והן מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 58%, בתואר השני – 63% ובתואר השלישי – 53%.
"אני מאחל לכל הסטודנטים בישראל שנה אקדמית מלאת אתגרים והגשמה עצמית" מסר שר החינוך, נפתלי בנט, " השנה אנחנו נשים דגש מיוחד על חיזוק מסלולי ההיי-טק. המחסור במהנדסים ובוגרי מדעי המחשב בישראל הוא בעיה כרונית ואסטרטגית, ואנו נחושים לפתור אותה… כמעט והכפלנו את מספר בוגרי 5 יחידות מתמטיקה ועכשיו נעשה אותו הדבר באוניברסיטאות ובהשכלה הגבוהה. זה חיוני למדינה, להייטק ולעתיד לסטודנטים”.
יו”ר הועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, פרופ’ יפה זילברשץ, התייחסה לכך שהמדינה ממשיכה זו השנה השנייה ליישם את התכנית הרב שנתית במערכת ההשכלה הגבוהה אשר אמורה בסופו של התהליך להגדיל את ההשקעה במוסדות האקדמיה ב-7 מיליארד שקלים. "במסגרת התכנית הרב שנתית חל גידול ניכר בתקציבים של מוסדות הלימוד וקרנות המחקר. אנחנו נגדיל את ההשקעות במסלולי ההיי-טק ומדעי הרוח, נקדם את נושא החדשנות בהוראה והבינלאומיות בהשכלה הגבוהה, וכן נאפשר ליותר סטודנטים המתגוררים בפריפריה להשתלב במצוינות האקדמית של ישראל".
