המחירים הגבוהים בהם נתקלים הנוסעים בחנויות הפטורות ממכס בנתב"ג (הדיוטי פרי), הם תוצאת המדיניות של רשות שדות התעופה במתן הזיכיונות בשטח המסחר בשדה, כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם אתמול (רביעי). על פי הדוח, היעד העיקרי של הרשות שדות התעופה במכרזים אלו הוא מקסום רווחיה מהפעילות המסחרית. על כך כתב המבקר כי "לפי החוק אמור התאגיד הממשלתי להעמיד במרכז את האינטרס הציבורי ואת טובת הצרכן, ולא את מקסום הכנסותיו בלבד".

ממצאי דוח הביקורת מעלים שמחירי הכניסה גבוהים שקובעת הרשות למכרזים, יצרו מצב בו מספר שמעט חברות ניגשות למכרזים הללו, ולרוב המכרזים ניגשים בין מציע לשתי מציעות בלבד ולכן לא מתקיימת תחרות בנתב"ג. התמלוגים הגבוהים שדורשת הרשות מהזכיינים הקיימים, משפיעים גם הם על רמת המחירים שכן הם פוגעים ביציבות ההתקשרויות בין הצדדים ומביאים לכך שהעלויות והסיכונים הגבוהים יתגלגלו למחירים גבוהים.

רשות שדות התעופה: "הרשות עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לציבור, לזכיינים, ולכלל בעלי העניין. לאחרונה העבירה הרשות לידי המדינה 2.4 מיליארד שקלים מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר באיזון  מלא  ובהגינות ציבורית ועסקית"

הבדיקה של הפעילות העסקית של רשות שדות התעופה, בתקופה שבין ספטמבר 2016 לפברואר 2017, אותה ערך משרד המבקר, מצא ליקויים בתחום הקצאת שטחי המסחר למקסום הכנסות הרשות, בהתקשרות עם חברה גדולה, בהתקשרויות להמרת מט"ח, בהתקשרויות למתן שירותי פרסום, ו במתן זיכיונות בטרמינל 1.

כל הליקויים מצביעים על כך שאופן ההתקשרות של הרשות עם הזכיינים לא מקדמת תחרות אלה מייצרת תנאים בהם לחברות המשתתפות יש בלעדיות אך המחירים הגבוהים אותם הם נדרשים לשלם מתגלגלים בסוף אל הצרכן.

דוח המבקר הדגיש שני דברים מנוגדים. מהצד האחד, הכרה בכך ש"ההתקשרויות של הרשות למתן זיכיונות הן פעולות עסקיות, ולכן עליה לפעול בכל הקשור אליהן בהגינות עסקית ובאחריות ובהתאם לחוק ההגבלים העסקיים – כנדרש מתאגיד ממשלתי", ומהצד השני "לפי החוק אמור התאגיד הממשלתי להעמיד במרכז את האינטרס הציבורי ואת טובת הצרכן, ולא את מקסום הכנסותיו בלבד".

דוח המבקר לא כולל המלצות למציאת האיזון בין שתי הדרישות. אלא רק המלצה כללית, לםיה על הרשות  "לשקול מחדש את מדיניות ההקצאה של שטחי המסחר בנתב"ג ואת מבנה דמי ההרשאה ושיטת הצמדתם, כדי למנוע משברים נוספים בעתיד. בין היתר, עליה לבחון דרכים להגברת התחרות במכרזים, לחלק את הסיכונים בינה ובין הזכיינים". בינתיים, מי שמשלם את המחיר הם הצרכנים, להם אין ברירות אחרות.

רשות שדות התעופה הוקמה, על פי חוק בשנת 1977, ופועלת כתאגיד ממשלתי. המימון לפעילותה הרשות מגיע מהכנסותיה ותקציבה מאושר מידי שנה על ידי שר התחבורה. הסכום הכולל של הכנסות הרשות ממתן זיכיונות בנתב"ג הסתכמו, בשנת 2015, בכ-1.4 מיליארד שקלים. רובם מהתמלוגים שמשלמים בעלי זיכיון למכירת מוצרי אלכוהול, טבק, קוסמטיקה ועוד.

מרשות שדות התעופה נמסר כי "בשנים האחרונות השקיעה הרשות למעלה משבעה מיליארד שקלים בבניית תשתיות תעופתיות, וכולן לטובת הציבור ומבלי להישען על תקציבי המדינה. כרשות ציבורית, שומרת רש"ת על האינטרס הציבורי בתחרות הוגנת ובמתן תמהיל מסחרי הוגן ומגוון. ההכנסות מממנות את התעופה הפנים ארצית, את הבקרה האווירית בישראל, את האבטחה ופעילויות נוספות האמורות להיות ממונות מתקציבי המדינה.

"הגידול בתנועת הנוסעים במדינת ישראל לא נחזה על ידי אף גורם מקצועי בישראל ובעולם, דבר שחייב שינויים בפעילות המסחרית והפניית תקציבים נוספים לבניית התשתיות התעופתיות והכל כדי לתת שרות מהטובים בעולם ומבלי לפגוע ברמת הבטיחות והביטחון.

"הרשות עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לציבור, לזכיינים, ולכלל בעלי העניין. לאחרונה העבירה הרשות לידי המדינה 2.4 מיליארד שקלים מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר באיזון  מלא  ובהגינות ציבורית ועסקית".