דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משרד האנרגיה

משק האנרגיה / זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מייצור חשמל לא רק הורג, הוא גם יקר

ע"פ דו"ח המבקר, המדינה שהתחייבה להפחית את הפליטות המזהמות, מתמהמהת ביישום ההחלטות שהיא עצמה קיבלה | עוד עולה מהדוח כי למרות שהשימוש באנרגיות מזהמות פוגע בחיי אדם, מתרכז משרד האנרגיה, בראש ובראשונה, בהפרטת משק החשמל

ערימת פחם בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90)
ערימת פחם בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול (רביעי) חושף כי פליטת מזהמים לנפש בישראל גבוהה במידה ניכרת מפליטת מזהמים לנפש במדינות האיחוד האירופי. משרד הבריאות מעריך שכ-2,000 מקרי מוות מוקדם נגרמים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר ולפי מבקר המדינה עלויות הזיהום – חולי, אשפוז, אבדן ימי עבודה ועוד – מגיעות למיליארדי שקלים בכל שנה. במשרד האנרגיה אין תכנית כוללת למשק האנרגיה וגם הייצור של חשמל נקי רחוק מאוד ממיצוי המכסות שאושרו. למרות פעולות שונות שנעשו להפחתת הזיהום, מרכז פעילות משרד האנרגיה הוא הפרטת ייצור החשמל בישראל.

כמה עולה זיהום אוויר?

זיהום האוויר לא רק הורג, אלא גם עולה לישראל כ-16 מיליארד שקלים בשנה, מתוכם 8.8 מיליארד מתחנות הכח. כך קובע דו"ח מבקר המדינה, שמוצא סחבת ורשלנות רבה בקבלת ההחלטות הממשלתיות כלפי משק האנרגיה.

אף כי לזיהום אוויר ישנה השפעה בריאותית וכלכלית רבה, לא ניתן לדעת אותה במדוייק. המבקר משתמש בהערכות המשרד להגנת הסביבה כדי להעריך את הנזק הכלכלי של זיהום האוויר, במודל שנקרא 'עלות המניעה' – העלות המשוערת שנדרשת כדי למנוע את פליטת הזיהום.

חלקם של המגזרים בעלויות החיצוניות של פליטת מזהמים הפוגעים בבריאות, 2015. מתוך דוח המבקר
חלקם של המגזרים בעלויות החיצוניות של פליטת מזהמים הפוגעים בבריאות, 2015. מתוך דוח המבקר

בחברת החשמל השיבו למבקר כי מדובר בעלות תיאורטית, שעלולה להיות מנופחת מאוד לעומת הנזקים הממשיים הנגרמים בפועל – תחלואה, ימי אשפוז, אבדן ימי עבודה ומוות מוקדם. המבקר קובע שמכיוון שהמדינה התחייבה להפחית את הפליטות, הרי שאלו הוצאות שעליה לממן בפועל ולא רק בתיאוריה.

גם תשובה זו עלולה להיות בעייתית, מפני שאמצעי מניעה שונים – ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והתקנת אמצעי סינון הם בעיקר בעלי עלות השקעה חד פעמית, ועלות התפעול שלהם לא תמיד מהותית. אף על פי כן, ממצאי המבקר כוללים גם נתונים מדוייקים ולא רק הערכות וישנה חשיבות לדיון הציבורי עליהן. המבקר מוצא ש-52% מהעלויות החיצוניות של הזיהום קשורות למגזר החשמל, והשאר לתעשייה ולתחבורה.

הפחם כאן כדי להישאר

בתוך מגזר החשמל, הייצור מגז טבעי מזהם משמעותית פחות מייצור חשמל מפחם. העלויות בפחם לבדו בתקופת הביקורת – שנת 2013 עד יוני 2016 – מוערכות בכמעט 15 מיליארד ש"ח.

מכיוון שבנזק הנגרם מפחם אין כל חדש, המבקר סוקר את מכלול ההחלטות הממשלתיות להפחתת זיהום האוויר – התקנת מסננים (סולקנים) בתחנות הפחמיות, ומעבר לשימוש בגז טבעי וייצור אנרגיה נקיה מזיהום. המבקר מצא שתכניות משרד האנרגיה בנושא זה מהוססות ואין בהן ראיה ארוכת טווח, בניגוד להחלטות ממשלה שונות שהציבו יעדים ברורים להפחתת פליטות ולשימוש במקורות אנרגיה בלתי מזהמים: "למשרד האנרגיה אין תכנית אב כוללת למשק החשמל. המשרד לא קבע את היקף הגיבוי ואת היקף האגירה הנדרשים לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל ולא קבע את צורכי הפיתוח של מערכת הולכת החשמל, לשם קליטת מכסות החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות אלה. בניגוד להחלטת הממשלה מאפריל 2016, טרם קבע משרד האנרגיה תכנית לעמידה ביעדים שקבעה הממשלה לשנים 2025 ו-2030 בעניין ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות". זהו רק חלק קטן מדברי הביקורת בדו"ח על מחדלי משרד האנרגיה.

המשרד העביר את האחריות להתווית תכנית האב לרשות החשמל, שנמצאת בפיקוחו, והרשות מסרה למבקר כי רק בחודשים הקרובים יצאו מסקנות ראשוניות מעבודת ההכנה של התכנית, תשע שנים לאחר החלטת הממשלה להכין תכנית שכזאת. ללא תכנית ארוכת טווח, במשרד היססו במשך שנים מה לעשות עם יחידות הייצור בפחם, ושינו את החלטותיהם בנושא. ההחלטה העדכנית היא לסגור את יחידות הייצור 4-1 בתחנת "אורות רבין" בחדרה בשנת 2022 ולהפעיל מסננים (סולקנים) שעלות הקמתם הכוללת היא כ-10 מיליארד ש"ח ביחידות הפחמיות שיוותרו – פרויקט שברובו כבר הושלם. הבעיה היא שהשבתת יחידות 4-1 מחייבת הקמת תחנות כח חלופיות. במשרד הכריזו שהן יהיו בשיטת מחזור משולב (גז טבעי), אך לא הכריעו סופית האם יוקמו ע"י חברת החשמל או על ידי יזמים פרטיים.

כדי להתבסס על גז טבעי קבע המשרד צורך בשלושה מאגרי גז טבעי המחוברים לרשת ההולכה. כעת מחובר רק מאגר אחד – מונופול "תמר" – ומכיוון שהפקת והולכת הגז בים היא תחום שנבחר להפריטו, השגת יעדי הממשלה תלויה ברצונם הטוב וביכולת ההנדסית והפיננסית של יזמים פרטיים. הממשלה הכניסה במתווה הגז סדרה גדולה של הקלות למען היזמים, ואף מקילה על הליכי התכנון של תחנות כח בגז טבעי, למורת רוחם של תושבים רבים בארץ. ללא תכנית אב מסודרת לא ניתן להשוות בחירה זו לחלופה של מעבר מהיר לשימוש באנרגיות מתחדשות, שכיום כבר כלכלית יותר מייצור בגז טבעי, אך תלויה בגורמי טבע ואינה ודאית באותה המידה. בחודש שעבר התרחשה תקלה בהזרמת הגז ממאגר "תמר" אשר חייבה את הפעלת היחידות הפחמיות בכושר מקסימלי כדי לא לפגוע באספקת החשמל. בחברת החשמל הסבירו כי יחידות פעילות יכולות לזנק במהירות מניצול מינימלי לייצור בכושר מקסימלי, אך השבתת יחידות ייצור והעברתן לשימור יכולה לשבש את אספקת החשמל בשל הזמן הדרוש – ימים עד שבועות – להפעלת תחנה פחמית ממצב שימור.

מפגרים אחרי האיחוד האירופי

שיעור ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מסך ייצור החשמל בישראל ובמדינות נבחרות מתוך דוח המבקר
שיעור ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מסך ייצור החשמל בישראל ובמדינות נבחרות מתוך דוח המבקר

המבקר מצא כי בחלק ממדינות המערב למדו לשלב ביעילות ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד פי 20 מאשר בישראל. למדינות אלו יש יתרונות מובנים – שכן הן יכולות לגבות אחת את השניה, ואילו ישראל היא "אי חשמלי" שלא יכול כיום להיעזר בחשמל ממדינות ערב או לספק להן חשמל בחזרה. אף על פי כן הפער הוא גדול ופליטות של מזהמים בולטים גדולות בישראל פי שתיים ויותר לנפש.

מכסות החשמל הנקי בניצול נמוך מאוד

למעט מתקנים פוטו-וולטאים קטנים, שהשימוש בהם עולה על המכסות שאושרו בראשונה, רוב סוגי ייצור החשמל הנקי נמצאות הרחק מתחת למכסות שאושרו. ההסדרה של תחום זה אינה פשוטה, שכן ההתפתחות הטכנולוגית מהירה מאוד וזמני ההקמה של מתקנים גדולים נמשכים מספר שנים. אף על פי כן, המכרזים האחרונים שהוציאה רשות החשמל הביאו לעלויות ייצור של חשמל סולרי אשר נמוכות יותר מייצור חשמל בגז טבעי של 19 אגורות לקילוואט, ובמקומות אחרים בעולם כבר הושג תעריף הקרוב ל-9 אגורות. תחשיב זה לא כולל את בעיית אי הזמינות של החשמל בזמני עננות ובחשיכה, אך הן מייצרות אפשרות חדשנית לטיפול במשק החשמל שלא נשקלה עד כה בכובד ראש – "לזרוע" ברחבי הארץ אלפי מתקנים קטנים לייצור חשמל מבוזר, ללא הקצאת קרקע כמו במתקנים גדולים, אלא על גבי גגות, מטעים ואף על גבי פאנלים צפים במאגרי מים.

: שיעור המכסות שמומשו ושיעור ההספק המותקן של מתקנים שהוקמו מכלל המכסות שנקבעו לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, לפי טכנולוגיה, דצמבר 2015. מתוך דוח המבקר
: שיעור המכסות שמומשו ושיעור ההספק המותקן של מתקנים שהוקמו מכלל המכסות שנקבעו לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, לפי טכנולוגיה, דצמבר 2015. מתוך דוח המבקר

לבחירה בגז טבעי כמקור עיקרי לחשמל יש עיגון באינטרסים הכלכליים של יצרני החשמל הפרטיים הגדולים, היכולים לממן הקמת תחנות כח בעלויות של מיליארדים וגם לאינטרסים של חברת נובל אנרג'י ושל יצחק תשובה – המחזיקים ביחד בנתח העיקרי של מונופול "תמר", ושל מאגר הגז "לוויתן" הנמצא כעת בפיתוח. לעומתם, הציבור הישראלי עשוי להינות מחשמל זול, בטוח ומבוזר דווקא בחלופה של שילוב מקסימלי של אנרגיה סולרית. כדי לקדם אותה, על משרד האנרגיה לבחון את ההשלכות על רשת החשמל – כמות מתקני הגיבוי בשגרה ובחירום ואף מתקני אגירת אנרגיה. אלו טכנולוגיות חדשות שלא נהנות כיום מהאמינות של ייצור חשמל מגז טבעי, אך גם שיטה זו לוקה בחוסר אמינות עד כה בשל העובדה כי ישראל תלויה בינתיים במאגר אחד בלבד.

במשרד האנרגיה בראשות השר יובל שטייניץ קיבלו מספר החלטות חשובות להפחתת הזיהום לאורך השנים – ההחלטה להפחית את השימוש בפחם ב-19% כבר בשנה שעברה, לצד ההחלטה לסגור בעתיד ארבע יחידות ייצור פחמיות בחדרה, ועצם ההכרזה שדאגה לבריאות הציבור היא גם יעד של משרד האנרגיה ולא רק דאגה לאספקת אנרגיה למשק. לצד חשיבות ההחלטות הללו, נעשה בהן שימוש כדי לקדם את התכנית המרכזית של משרד האוצר והיא הפרטת משק החשמל בישראל. הרפורמה הזו תקועה, אך מקודמת בשיטת "רפורמה זוחלת", בה מתקבלות החלטות בעלות השלכות של עשרות שנים לעתיד של משק האנרגיה בישראל, מבלי שישנה תכנית אסטרטגית וכאשר המדינה רחוקה מהשגת היעדים עליהם כבר הכריזה.

תגובות

מחברת החשמל נמסר כי למדה את המלצות מבקר המדינה ואף "הטמיעה את המלצותיו כפי שמצויין בתוכנית תיקון הליקויים. פרוייקט הפחתת הפליטות הינו פרויקט לאומי אסטרטגי למדינת ישראל בהיקף אדיר, המקודם בהובלת חברת החשמל. חברת החשמל גאה להיות הגורם העיקרי כיום במדינת ישראל המקדם תהליך זה באופן עקבי לאורך השנים תוך השקעת משאבים חסרת תקדים ברמה בינלאומית. אנו שמחים כי הפרוייקט באורות רבין הסתיים לאחרונה ופועלים על מנת להביא לסיום מוצלח גם בתחנת רוטנברג באשקלון".

ממשרד האנרגיה נמסר כי "מדיניות שר האנרגיה הינה להפחית את השימוש בפחם למינימום הנדרש תוך שמירה על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. מאז כניסתו לתפקיד שר האנרגיה, השר שטייניץ הוא היחיד מבין שרי האנרגיה שהורה על הפחתת 19% בשימוש בפחם בתחנות הכח, ביטל את הקמתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון (תחנה D), והכריז לפני כשנה על החלטתו לסגור את התחנה הפחמית ב"אורות רבין" (יחידות 4-1. משרד האנרגיה רואה חשיבות רבה בחיסכון והתייעלות אנרגטית במשק החשמל, ובמגזר הביתי בפרט. כך, בין היתר, פועל המשרד בתחום הרגולציה של מכשירי חשמל ביתיים, על מנת לקדם רכישת מוצרי חשמל יעילים אנרגטית. האגף לשימור אנרגיה בוחן יישום מודל לניהול ביקושים, בשיתוף רשות החשמל, מתוך מטרה להפחית את צריכת האנרגיה בכלל, ובמשקי הבית בפרט".

מרשות החשמל נמסר כי "הפחתות התעריפים שביצעה רשות החשמל לחשמל מאנרגיות מתחדשות והסטת המכסות מטכנולוגיות יקרות לזולות, כפי שביצעה הרשות, חסכו לצרכני החשמל עשרות מיליארדי שקלים. הרשות הובילה, כאמור, מהלכים אלו ואלמלא מעורבותה נראה כי התעריף לצרכנים היה מתייקר בעשרות אחוזים. מדיניות הרשות הנוכחית היא מעבר לשיטת מכרזי תעריף, ובעקבות מדיניות זו, המיושמת בשנה האחרונה וצפויה להחדיר אלפי מגוואט אנרגיה נקיה למשק, הופחתו תעריפי האנרגיה המתחדשת בכ-90%. הרשות מברכת על נתוני המבקר ותמשיך במדיניותה זו".

עדי רומי מארגון "מגמה ירוקה": "דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום מהווה אמירה חשובה לתחום האנרגיות המתחדשות בישראל. עם זאת, נעדרת ממנו ההתייחסות לפתרון הקל, הפשוט והנגיש- הצבת פאנלים סולארים על גגות הבתים. פאנלים אלו יכולים לייצר עד 30% מכלל צריכת החשמל בישראל. אנו מקדמים מהלך זה מול אוניברסיטת ת"א ומקווים שמדינת ישראל תלך בעקבותיה."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!