הבנק המרכזי האירופי ימשיך במדיניות ההרחבה הכמותית, אך יקצץ במחצית את רכישות האג"ח שהוא מבצע – כך אמר אתמול (חמישי) נגיד הבנק מריו דראגי, במסיבת עיתונאים בפרנקפורט. דראגי הודיע כי החל מינואר 2018 יקצץ הבנק את היקף רכישות האג"ח החודשי מ-60 מיליארד ל-30 מיליארד יורו. על אף שלא מדובר בצמצום כמות האג"ח המוחזקות כיום בידי הבנק אלא רק בצמצום גדילתן העתידית, המהלך עשוי להוביל להאטה בכלכלה האירופית, שמדשדשת גם כרגע: גוש היורו מתמודד עם צמיחה נמוכה מאוד, והאינפלציה לא צפויה להגיע ליעד הבנק המרכזי בעתיד הקרוב.
הרחבה כמותית היא מדיניות שנועדה להזרים כסף למשק ונעשה בה שימוש נרחב לאחר משבר האשראי של השנים 2009-2008 בארה"ב, אירופה ויפן. בדרך כלל יושמה המדיניות באמצעות רכישת אגרות חוב וניירות ערך אחרים בבורסה על ידי הבנק המרכזי.
למרות הורדת ההילוך בהרחבה הכמותית נראה כי בבנק המרכזי האירופי (ECB) נחושים לשמור על המדיניות המוניטרית המרחיבה בעתיד הנראה לעין. הבנק החליט להאריך את תכנית ההרחבה הכמותית, שהייתה אמורה להסתיים בסוף שנת 2017, בתשעה חודשים נוספים (עד ספטמבר 2018), והדגיש כי הבנק פתוח גם לאפשרות של הארכה נוספת "אם יהיה צורך" – כלומר אם נתוני הצמיחה והאינפלציה לא ישתפרו. "במידה והנתונים הפיננסיים יפסיקו להעיד על כיוון של עליה מדודה באינפלציה, מועצת הנגידים תהיה מוכנה להגביר את היקף הרכישה במובן של היקף וגם במובן האורך" אמר דראגי במסיבת העיתונאים. לדבריו, הצמיחה האיטית והאינפלציה הנמוכה באירופה דורשות להמשיך ולנקוט במדיניות מרחיבה.
תכנית ההרחבה הכמותית החלה בשנת 2015, בהובלת דראגי, במטרה להוריד את הריבית הריאלית ולעודד את הצמיחה בגוש היורו. במסגרת התכנית רוכש הבנק אג"ח ממשלתיות ומוסדיות ממדינות הגוש, בהיקפים של מיליארדים בחודש. רכישות אלו מעלות בפועל את הביקוש לאג"ח, ומורידות את מחיר ההלוואות – הריבית. הריביות הנמוכות מקלות על ההשקעה במשק, ובכך מעודדות את הצמיחה.
הבנק האירופי מנהיג מדיניות של ריבית אפסית מזה שנים, בניסיון נוסף לעודד את הצמיחה ולהוציא את אירופה מהמשבר הכלכלי העולמי שהחל ב-2009. אתמול הודיע דראגי כי הריבית תישאר אפסית, וכי הבנק ידאג לשמור על רמת ריבית זו עד "הרבה אחרי סיום תכנית ההרחבה הכמותית". זוהי אמירה משמעותית, היות והוודאות לגבי המשך ההלוואות הזולות מעודדת השקעה לטווח ארוך במשק.
גוש היורו סובל מצמיחה ואינפלציה נמוכים מאוד מאז המשבר הכלכלי בשנת 2008, ונראה כי דראגי מעוניין בשימור יכולתו של הבנק להגדיל חזרה את היקף הרכישה. דראגי אמר כי המדיניות המוניטרית המרחיבה נועדה לשמר את "התנאים הפיננסיים המשופרים" במטרה להשיג את יעד האינפלציה של הבנק – מעט מתחת ל-2%. כיום עומדת האינפלציה בסביבות 1.5%, עם קצב צמיחה של 2%.
דראגי קרא גם למדינות החברות בגוש לעשות מאמצים גדולים יותר להרחיב את קצב הצמיחה האיטי של גוש היורו. במסיבת העיתונאים אמר דראגי כי יש צורך ב"יותר מדיניות פיסקלית מעודדת צמיחה", וקרא לממשלות מדינות הגוש להרחיב את השקעתן, ובכך לתרום לצמיחת המשק. זוהי קריאה שגרתית של הבנק המרכזי, אשר מתקשה לעודד את הצמיחה במשק באמצעים מוניטריים בלבד. הקריאה מבטאת את ההכרה כי יכולתה של אירופה להגביר את קצב הצמיחה בה, ובכך לצאת ממה שנקרא "המיתון הגדול", תלויה בהרחבה פיסקלית במקביל לזו המוניטרית.
מאז 2015 מופעל לחץ על דראגי והבנק המרכזי להפסיק את תכנית הרכישה. מתנגדיה המרכזיים של ההרחבה הכמותית מגיעים מהבנקים המרכזיים של גרמניה והולנד. המתנגד החריף ביותר לתכנית הוא ינס וידמן, נגיד הבונדסבנק – הבנק המרכזי הגרמני, המתפקד למעשה כסניף של ה-ECB במדינה. מאחר שדראגי אמר במסיבת העיתונאים שההחלטה להמשיך את התכנית לא התקבלה פה אחד, יש להניח כי וידמן היה מבין מתנגדיה.
וידמן הוביל את המאבק נגד יישום התכנית. לטענתו, התנאים שדרשו את ההרחבה המוניטרית כבר אינם תקפים, ויש להפסיק את הרכישות לחלוטין בהדרגה מהירה. וידמן אף העיד בבית המשפט הגרמני במסגרת התביעה הגרמנית נגד המדיניות, ואמר כי על אף העובדה כי שהמדיניות איננה מפרה את החוקה האירופית, יש להביא לסוף ההרחבה המוניטרית. אך מעבר לדיבורים ולהליכים משפטיים, בשבוע שעבר דווח שהבונדסבנק מתנער מחלקו ביישום תכנית הרכישה הכמותית, ובפועל רוכש פחות מהנדרש ממנו.
גם פוליטיקאים גרמנים מתנגדים להמשך ההרחבה הכמותית. מרקוס פרבר, חבר פרלמנט אירופאי מטעם גרמניה אמר: "גוש היורו צומח, האינפלציה עולה, והסכנות נראות מזעריות. זו הזדמנות מצויינת להתחיל נורמליזציה של המדיניות המוניטרית. במקום זאת, ה-ECB נראה נחוש להמשיך את המדיניות הכושלת הנוכחית". יש לציין כי כאשר פרבר אומר "נורמליזציה", הוא מתכוון להעלאת ריבית וצמצום מוניטרי.
יש לציין כי הביקורת הגרמנית נראית תמוהה כאשר בוחנים אותה מול נתוני הצמיחה והאינפלציה של גוש היורו. דראגי אמר אתמול כי "רמות האינפלציה נותרות נמוכות, והתחזית למגמות האינפלציה נשארות תלויות בתמיכה של המדיניות המוניטרית. כך, מידה מסויימת של תמרוץ מוניטרי עודנו נחוץ". לטענתו של דראגי, הפסקת ההרחבה המוניטרית, כפי שדורשים נציגי הבונדסבנק, תעצור את הצמיחה האיטית בגוש היורו, ועשוי אף להוביל לחזרה לצמיחה שלילית.
