דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

תקציב המדינה / למרות עודפי הגבייה: מסגרת התקציב ל-2018 לא תגדל

השרים יאשרו שימוש ברזרבות בסך 3.5 מיליארד ש"ח בתקציב 2018 | עודפי גביית המסים, הצפויים להסתכם בכ-18 מיליארד, יופנו בעיקר לכיסוי חובות | בנוסף יאשרו השרים עדכון ל'נומרטור' שימנע הרחבת התקציב גם לשנים הבאות

נתניהו וכחלון בישיבת ממשלה. צילום ארכיון: אמיל סלמן
נתניהו וכחלון בישיבת ממשלה. צילום ארכיון: אמיל סלמן
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

שתי החלטות שיובאו מחר (ראשון) לשולחן הממשלה חושפות כי על אף ההיקף האדיר של עודפי גביית מסים שהצטבר בקופת המדינה, במשרד האוצר ממשיכים במדיניות החנק התקציבי גם לקראת 2018. למרות ש-2017 צפויה להסתיים עם עודפי גביית מסים בסך של כ-18 מיליארד ש"ח, לתקציב 2018 יתווספו רק 3.5 מיליארד ש"ח בלבד. השאר יילך להחזרת חובות, שתשפיע על התקציב באופן מינורי בלבד. בנוסף תאשר הממשלה את התכנית הכלכלית התלת-שנתית ('נומרטור'), שמונעת מהממשלה ומהכנסת להוביל מהלכים כלכליים משמעותיים במידה ולא יהלמו את מגבלות הגידול בתקציב.

מי יזכה ב-3.5 מיליארד ש"ח?

ההחלטה הראשונה שיאשרו השרים נוגעת לשחרור הרזרבה המיוחדת שנרשמה כ"כרית ביטחון" לתקציב הדו שנתי. הפרוצדורה הזו, שזכתה לשם 'מנגנון ההתכנסות', קבעה שבמקרה שב-2017 תירשם חריגה ממסגרת התקציב או מיעד הגרעון, יהיה ניתן להשתמש ברזרבה בסך 2.5 מיליארד ש"ח כדי לבצע התאמות בתקציב 2018. אך במשרד האוצר מאשרים כי התחזית ל-2018 נותרת בעינה, ועל כן ניתן לשחרר 2.5 מיליארד שקלים מסעיף הרזרבה אל תוך התקציב. לסכום זה מתווספים כמיליארד שקלים שיועברו מקק"ל לתקציב 2018, במסגרת הסיכום בין יו"ר קק"ל דני עטר למנכ"ל האוצר שי באב"ד – כלומר לתקציב 2018 יתווספו 3.5 מיליארד שקלים.

מי שעוקב אחרי ביצוע תקציב 2017 לא הופתע מכך שבמשרד האוצר החליטו לשחרר את הרזרבה. עד כה רשמה 2017 עודפי תקציב של כ-13 מיליארד ש"ח ביחס לתכנון המוקדם. בתחום ההוצאה, משרדי הממשלה 'רודפים' אחרי יעדי ההוצאה שאושרו להם: למעט משרד הביטחון, אף משרד ממשלתי לא הצליח להגיע למיצוי מלא של התקציב שלו.

גם בתחום הגירעון, הממשלה רחוקה מאוד מהיעד שנקבע (כלומר גייסה פחות הלוואות למימון ההוצאות ממה שאושר במסגרת התקציב). בהתחשב בהיקפי הגביה ממסים, נראה ש-2017 תסתיים כמו 2016 – עם גרעון נמוך משמעותית מהתכנון. בנוסף לנתונים הנגזרים מביצוע התקציב ב-2017, גם הצפי ל-2018 נשאר חיובי, עם מגמת התחזקות של הצמיחה ואבטלה נמוכה, שיובילו על פי ההערכות להמשך בגידול הכנסות המדינה.

אז לאן יילכו 3.5 מיליארד השקלים מהרזרבה ומהקק"ל? נכון לעכשיו נמצאות על סדר יומה של הממשלה שורה של הוצאות מתוכננות ונעדרות מקור תקציבי. ביניהן ניתן למנות את הסכם קצבאות הנכים, שליישומו מייעד שר האוצר כחלון כמיליארד ש"ח בתקציב 2018. גם המשך היישום של תוכנית 'נטו משפחה' צפוי לעלות לקופת המדינה כ-1.65 מיליארד ש"ח, שהם העלות המשוערת של הרחבת מס הכנסה שלילי וסבסוד הצהרונים (שאר חלקי התוכנית כבר הוטמעו לתוך התקציב).

בנוסף לרצונותיו של שר האוצר, גם לשרים האחרים יש דרישות תקציביות. שר הבריאות יעקב ליצמן מעוניין לקדם את תכניתו לביטוח סיעודי ממלכתי, שהיקפה ועלותה עדיין אינם ברורים. שר הביטחון אביגדור ליברמן התבטא בשבוע שעבר והעלה צורך בהגדלת תקציב הביטחון בכ-4.5 מיליארד שקלים. בנוסף עומדות תלויות דרישותיהם של השוטרים להצמיד את שכרם לזה של משרתי הקבע.

העלויות של כל היוזמות האלה גדולות בהרבה מ-3.5 מיליארד ש"ח, מה שמבטיח התקוטטות בין השרים והמשרדים. 13 מיליארד השקלים שנמצאים כעת בקופת המדינה כתוצאה מגביית מסים עודפת (שצפויים להפוך בסוף השנה ל-18 מיליארד) לא יופנו למטרות האלו, משום שמבחינת האוצר, ייעודם הוא החזרת חובות, ולא הגדלת ההוצאה לטובת אזרחי המדינה.

השרים יאשררו את הנוהל שמגביל אותם

בנוסף להצעה לשחרר את הרזרבה המיוחדת, מגיש משרד האוצר לממשלה את עדכון התוכנית הכלכלית לשנים 2019-2020. התכנית, שזכתה לשם 'נומרטור', נערכת על ידי משרד האוצר במקביל לתכנון התקציב, ואמורה לצפות את ההתחייבויות הממשלתיות לשלוש שנים קדימה. ב-2016 קיבל ה'נומרטור' מעמד חוקי ככלל פיסקאלי, שמגביל את ההוצאה הממשלתית ומחייבת את הממשלה למצוא מקור תקציבי לכל הוצאה שמתווספת לתקציב, גם עבור שנות התקציב הבאות.

אז מה צופן לנו הנומרטור? על פי עדכון התכנית של האוצר, ב-2019 צפויה חריגה מההוצאה המותרת על פי כלל מגבלת ההוצאה (הכלל המגביל את הגידול בתקציב המדינה) בסכום של כ-3.8 מיליארד שקלים, ובתקציב 2020 תעמוד החריגה על 2.7 מיליארד שקלים. במקביל צפויה חריגה של 6.4 מיליארד שקלים מהגירעון המותר ב-2019, ושל כ-9.9 מיליארד שקלים מהגירעון המותר ב-2020.

חשוב לציין כי העדכון שביצעו במשרד האוצר דווקא מוריד את צפי החריגה לעומת התוכנית המקורית שאושרה בממשלה באמצע 2016. עם זאת, התפקיד של הנומרטור כרסן על החלטות ממשלה נשמר. כך למשל, גם אם כחלון יכול לאשר את הגדלת קצבאות הנכים בשנת 2018 (כאמור, יש לו רזרבה תקציבית שהוא מייעד לכך), הנומרטור לא יאפשר לו לקבוע את המשך העלאת קצבאות הנכים גם לשנים הבאות. כדי לעשות זאת, הוא ייאלץ למצוא מקור תקציבי שיאזן את הנומרטור לשלוש שנים קדימה.

על אף שבמסגרת הנומרטור מגדיר משרד האוצר את הצעדים הנדרשים להתכנסות תקציבית, הממשלה אינה מחויבת לאזן במהלך שנת תקציב את הפערים הצפויים לשנים הבאות. ההשפעה היחידה של הנומרטור היא הגבלת יכולתה של הממשלה לקבל החלטות מרחיקות ראות שישפיעו גם על שנות התקציב הבאות.

עודפי הגבייה בקושי ישפיעו על התקציב הבא

אם לחבר בין ה"בור" בנומרטור לעודפי הגביה של 2017, ההשפעה של עודפי הגביה על התחזית תהיה מינורית. מאחר ועודפי הגביה מופנים לכיסוי החוב, הם ישפיעו רק על היקף תשלומי הריבית על החוב הממשלתי, שהם חלק מהוצאות הממשלה. כך העודפים הצפויים של 18 מיליארד שקלים ב-2017 יהפכו להקטנה של ההוצאה על ריבית של כמיליארד שקלים בלבד בכל שנה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!