"יש צורך דחוף בפעולה לעצירת ומניעת ההפרות הקשות של זכויות אדם ברחבי העולם שמבוססות על זהות מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי", כך אמר מומחה מטעם האו"ם, בעת הצגת דו"ח ראשון מסוגו על הפרות זכויות אדם על רקע זהות מינית ומגדרית ביום שישי האחרון בניו יורק.

הדו"ח אותו פרסם החוקר ויטיט מונטרבוהרן, מחקר ראשון מטעם האו"ם שמתרכז ספציפית בפגיעות על רקע מגדרי ומיני, עורר כצפוי התנגדות בקרב חלק מהמדינות שביקשו לעצור את המחקר. "זה לא מוסרי" אמר החוקר מול אסיפת האו"ם, "שאנשים שנתפסים בעלי זהות מינית, ביטוי מגדרי או זהות מגדרית שונה מהנורמה או התפישה המקובלת חשופים לאלימות ואפליה בחלקים רבים של העולם".

הפגנה מול שגרירות רוסיה על רצח הלהט"בים בצ'צ'ניה (צילום: דבר ראשון).

לדבריו, להט"בים סובלים מהפרות בוטות שכוללות הריגה, אונס, הטלת מומים, עינויים, מעצרים שרירותיים, חטיפות, הטרדה, פגיעות נפשיות וגופניות, הצקות מגיל צעיר והפעלת לחצים שמובילה לעתים להתאבדות.

"במעל ל-70 מדינות בעולם יש חוקים נגד יחסים בין בני אותו מין ובחלק מהמדינות האלה יש עונש מוות כנגד זה", אמר מונטרבוהרן, והוסיף כי כל חוק שמגביל יחסים בין בני אותו מין צריך להתבטל.

"יש צורך לנקוט באמצעים אפקטיביים נגד אפליה שיכסו גם את הספרה הציבורית וגם את הספרה הפרטית. ישנה גם רדיפה הולכת וגוברת אחרי פעילי זכויות אדם שפועלים בתחום ההגנה על קהילת הלהט"ב" אמר, והוסיף כי המצב מדאיג ומדליק נורה אדומה.

"לארגונים לא ממשלתיים, פעילי זכויות אדם ואקטיביסטים כמו גם מוסדות לאומיים עצמאיים לזכויות אדם יש תפקיד קריטי לקידום אג'נדה נגד אפליה דרך הבנה וכבוד לזכויות אדם. הם סוכנים של השינוי של התהליכים שיקדמו שוויון". לדבריו המנדט שקיבל בשנה שעברה לקדם פעולה נגד אלימות ואפליה מבוססת זהות מינית היה צעד משמעותי. בשנה שעברה ניסו מדינות שונות, בעיקר באפריקה להפסיק את פעילותו של מונטרבוהרן, לטענתם כי מדובר בהתערבות בעניינים פנים-מדינתיים. הצעה להדיחו מהתפקיד נדחתה בהצבעה והוא המשיך במחקר.

לפני כשבועיים גינה האו"ם את מעצרם ואת ההתעללות בלסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים באזרבייג'אן, מצרים ואינדונזיה, והאשים את ממשלותיהן בהפרת חוקים בינלאומיים. בשבועות האחרונים נעצרו כ-100 להט"בים באזרבייג'אן (83 לפי שר הפנים האזרי), כ-50 להטב"ים במצרים וכ-50 באינדונזיה. גלי המעצרים במדינות השונות, שכנראה אינם קשורים זה לזה בקשר ישיר, התרחשו לאחר שכ-100 גברים "הועלמו" מבתיהם ונלקחו למחנות מעצר בצ'צ'ניה שם עברו התעללות קשה. גורמים באו"ם טוענים כי המעצרים כולם חושפים דפוסים דומים של אפליה ושימוש לא חוקי בכוח.

לפני כחודש הצביעה ארה"ב נגד החלטת או"ם המגנה שימוש בעונש מוות על יחסי מין בין בני אותו מין. ההחלטה, המגנה את "ההטלה של עונש מוות כסנקציה על צורות ספציפיות של התנהגות, כמו כפירה, חילול הקודש, ניאוף ויחסי מין חד מיניים", עברה למרות התנגדותה של ארה"ב, ושל 12 מדינות נוספות בהן סין, הודו, ערב הסעודית, עיראק, מצריים, בנגלדש, איחוד האמירויות ועוד, וזאת בזכות תמיכה גורפת של המדינות הדמוקרטיות באירופה ואמריקה הדרומית.

בישראל: אין חקיקה, הכל דרך בתי המשפט

ישראל אומנם נחשבת מדינה מתקדמת ורחוקה מהמצב במדינות כמו במצרים ואינדוניזיה, אבל יש לזכור שעדיין קיימים בישראל חוקים רבים המגבילים יחסים בין בני אותו מין, כמו גם חסמים ביורוקרטיים בכל הנוגע לטראנסג'נדרים. רק לאחרונה עלה לדיון ציבורי נושא האימוץ של זוגות מאותו המין לאחר שמשרד הרווחה המליץ נגד אישור האימוץ בבג"ץ.

על המצב בישראל אמרה ל'דבר ראשון' חן אריאלי, יו"ר האגודה לזכויות להט"ב כי "כל הנושא של נישואים של זוגות חד מיניים לא מוסדר. יש קשיים בהורות טראנסית. דברים שמותרים בחוק לגבר ואישה לא מותרים לזוגות חד מיניים.  אין מערכת אזרחית בכלל, ולכן כל הנושא הזה של נישואים בכלל לא מוסדר, יחד עמו גם תחום ההורות. לדוגמה, זוג סטרייטי שמביא ילד בתרומת זרע, האב יכול אוטומטית להירשם שהוא האבא. בזוג לסבי נדרש צו הורות. כל הנושא של הורות להט"בית מוסדר רק דרך בתי המשפט, כמובן שיש את עניין הפונדקאות והאימוץ שבישראל זוגות חד מיניים לא יכולים לאמץ או להיכנס להליך פונדקאות".

הפגנה בעד זכות האימוץ להורים להטב"קים בתל אביב 21 ביולי (צילום: תומר ניוברג/ פלאש 90)

אריאלי מוסיפה, "בישראל כיום פשע שנאה מוגדר רק בין ערבי ליהודי או הפוך. אין דבר כזה פשע שנאה על רקע להט"בי. שירה בנקי והבר-נוער לא מוכרים כפשעי שנאה. המשפחות של הקרבנות של האירועים האלה לא מקבלים סיוע מהמדינה כנפגעי פשע שנאה". אריאלי מדגישה את מרכז הבעיה, "רוב הדברים שהקהילה השיגה הם לא דרך חקיקה אלא דרך תקדימים משפטיים. זה המאפיין המרכזי של המצב של הקהילה הלהט"בית. זה מתחיל מזה שכל ענייני המשפחה עוברים דרך מערכות דתיות".

אנחנו נמצאים במצב של רגרסיה מבחינת זכויות להט"ב?
"המצב של הקהילה הגאה בישראל טוב, אבל צריך להסתכל על מה שקורה בכל החזית הפלורליסטית במדינה. בית המשפט העליון הולך ונחלש, והוא היה המקדם המרכזי של הקהילה מבחינת זכויות. אנחנו רואים התבטאויות להט"בפוביות של שופטים. לא בטוח שהכלי הזה עדיין טוב לנו ואנחנו צריכים לחשב מחדש איך מקדמים את הזכויות והאג'נדה שלנו.

"הכיוון אליו אנחנו הולכים הוא להכניס נציגים שלנו לבית המחוקקים ולמועצות ברשויות השונות. אנחנו רואים יותר ויותר להט"בים שמתמודדים על כיסאות במקומות האלה, זה הצעד הבא שלנו במאבק".