שר האוצר משה כחלון התייחס אתמול (רביעי), לראשונה, לעודפי הגבייה שהצטברו בקופת המדינה, וסימן שוב את מעמד הביניים כיעד מועדף להטבות. במהלך דברים שנשא בחנוכת מפעל תרופות חדש ביקנעם, אמר כחלון כי "נמצא את הדרך להחזיר את הכספים שהצטברו בקופת המדינה לזוגות הצעירים ומעמד הביניים".

"כספי המסים יחזרו לציבור באופן אחראי" הוסיף השר, "נמשיך לסייע לזוגות הצעירים ומעמד הביניים שהנטל הכלכלי עליהם הוא הגדול ביותר". כבודו של מעמד הביניים הישראלי במקומו מונח. מעמד ביניים חזק ורחב הוא בסיס לחברה יציבה ודמוקרטית. אבל מדוע אומר כחלון שמעמד הביניים הוא שנושא בנטל הכלכלי הגדול ביותר? בישראל של 2017 מחצית מהעובדים מרוויחים פחות מ-7,000 שקלים. מדובר על  אנשים עובדים שמסתכלים על מעמד הביניים מלמטה. הבעיה של כחלון היא לא מצבו הכלכלי של מעמד הביניים אלא בגודלו. אם יכוון כחלון את צעדיו לתמוך בעובדים העניים ולהכניסם  למה שמכונה מעמד הביניים, הוא יצליח להוריד את הנטל.

אין תמימות דעים, קרנית פלוג ומשה כחלון. צילום: פלאש90

כחלון ענה גם לטוענים שאת עודפי הגבייה יש להשאיר בקופת המדינה, על מנת להקטין את הגרעון, ביניהם גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. "הכלכלה שלנו במצב מצוין ואני צופה שהחוב שלנו יירד גם בשנה הבאה", אמר, והוסיף כי "החוב של ישראל נמוך וכשהחוב נמוך אפשר להשקיע באזרחים. אני מעדיף להקטין את החוב באמצעות הצמחת המשק והגדלת העוגה ולהשקיע את הכסף בחזרה במשק".

יש לציין כי אמירתו של כחלון מתארת למעשה את מה שקורה בכל שנה בשנים האחרונות, כאשר הממשלה שומרת על שיעור גירעון נמוך משיעור הצמיחה של המשק. השאלה המרכזית היא אם שיעור גרעון נמוך משיעור הצמיחה מושג על ידי שיעורי גרעון גבוהים ושיעורי צמיחה גבוהים יותר  – המוזנים מהשקעה במנועי צמיחה – או על ידי הבטחת גרעון נמוך וצמיחה הגבוהה ממנו במעט.

בנאומו, עבר כחלון דרך מספר נקודות נוספות המתארות את תפיסתו ואת המדיניות אותה הוא מתכוון לקדם. בין היתר אמר כי "יש יותר מדי מכסים מיותרים בישראל ואנחנו הולכים לטפל בזה; כשהחוב נמוך והכלכלה חזקה זה הזמן להשקיע באזרחים".

מדיניות הורדת המכסים היא אחד מהקווים המרכזיים שאותם מקדם כחלון מאז התמנה לשר אוצר. בין היתר פתח כחלון מכסות ייבוא ללא מכס לשורה של מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון. במסגרת תכנית נטו משפחה, הוריד כחלון מכסים ומסי קניה על טלפונים סלולריים, בגדי תינוקות ומוצצים.

בדיקה בדיעבד של ההשפעה שהייתה להורדת המכסים שביצע כחלון על שמן הזית, מגלה שמתוך 6 שקלים לליטר שירדו במכס, מחיר ליטר שמן זית ירד לאורך השנה בשקל עד שניים בלבד. ארבעה שקלים נשארו בכיסיהם של היבואנים ורשתות השיווק. על אף ההשפעה המינורית שיש להורדת מכסים על יוקר המחיה, היא משפיעה באופן חמור על התעשיות המקומיות והחקלאים.

הפגנת מגדלי הזיתים בירושלים – פברואר 2016. (צילום: פלאש 90)

יש לקוות, אם כך, כי הורדת המכסים שמתכנן כחלון מיועדת למוצרים שאינם מיוצרים בארץ, כך שגם אם התועלת שתצמח מכך תהיה נמוכה, לא תהיה לכך השפעה מזיקה על המשק. יש לקוות שהתכנית להשקעה חזרה במשק תהיה כזו שמגדילה את הפריון לעובד, תומכת בתעשייה המקומית ומשפרת את מערכות החינוך הבריאות והרווחה.

בעניין המשקיעים

מעבר לנושא המכסים, כחלון השיב לביקורות על מבצע ההטבות במיסים על דיבידנדים. לדבריו, "מבצע הדיבידנד שחרר 30 מיליארד שקלים כלואים שיחזרו למשק ויניעו אותו. כסף צריך לעבוד ולהיות בשוק ולא להיות קבור וכלוא". ההטבה שנתנה רשות המיסים לבעלי ההון נאמדת בכמיליארד שקלים, ובמקומות מסוימים מדברים על סכומים גבוהים בהרבה. הזרמת הון שהיה תקוע בחברות הארנק למשק יכולה לעודד השקעות וצריכה, אבל יש סיכוי גבוה שחלק ניכר מהכסף שהשתחרר לא יופנה לרכישות במשק הישראלי.

בעלי ההון, לעומת השכבות הנמוכות, נוטים להוציא חלק משמעותי מההון שברשותם על רכישות בחו"ל, חופשות, והשקעות במדינות זרות. אפיק נוסף אליו שההון שהשתחרר עלול לזרום אליו הוא ענף הנדל"ן. תנועה שתפגע במאמציו של כחלון להוצאת המשקיעים מהשוק ולהורדת מחירים.

משרד תיווך (צילום: אלעד מדן)

בהמשך דבריו התייחס למדיניות הבאת הון זר להשקעה בישראל, עליה אמר כי "התקציב שנעביר לשנת 2019 משדר יציבות ואופק לעולם. יש הרבה חברות רב לאומיות גדולות בדרך לישראל. בשנים הקרובות נראה זרם של חברות כאלה. יש הרבה יותר חברות שרוצות להגיע מאשר כאלו שרוצות לצאת". להשקעה של הון זר בישראל יכול להיות אפקט חשוב על המשק הישראלי. עם זאת יש לשקול באיזה מחיר מגיעות ההשקעות הזרות ותחת אילו הקלות מס.

כך, לדוגמא, השקעה של אינטל בהקמת מפעל חדש בנגב מייצרת מקומות עבודה איכותיים למשק הישראלי, מנגד להשקעה של קרנות זרות בחברות ישראליות יכולה להיות השפעה שלילית כדוגמת הסיבוב שעשתה קרן איפקס כשקנתה את תנובה, ניצלה את כוחה המונופולי של תנובה להעלאת מחירים, הפשיטה את תנובה מנכסיה ולאחר שבע שנים מכרה את החברה ברווח לתאגיד סיני. גם אינטל וגם תנובה נהנו מהטבות מס משמעותיות. התוצאה של שני המקרים שונה לחלוטין.

ההבטחה להשקעה במשק עלולה להיות כסות למתן הטבות לבעלי הון. יש לקוות שהחברות שכחלון צופה שיגיעו לארץ יהיו כאלו שמשקיעות ביצירת מקומות עבודה ולא כאלו שבאות לעשות סיבוב על המשק הישראלי, משאבי הטבע שלנו והצרכנים הישראלים.