יותר ויותר סימנים מראים כי בישראל 2017 מתפתחת בועת אשראי. אשראי זמין וזול לכל מטרה הביא את הישראלים לרמת שיא בלקיחת הלוואות וחמור מכך, לשיא של פשיטות רגל. לכל מי שמכיר את הדינמיקה של משבר הסאב פריים בארה"ב לפני כעשור, חייבת להידלק נורמה אדומה. בועת אשראי איננה רק בעיה של הלווים והמלווים: היא בקלות יכולה להתגלגל ולפגוע במשק כולו. השאלה האם אנחנו מתקרבים לגרסה מקומית לאותו משבר אדיר חייבת להטריד את קברניטי המשק.

מי שמאזין לכלי התקשורת בימים האחרונים בטח שמע את הפרסומת של בנק הפועלים המציעה אשראי זול (פריים מינוס 1.6%) של עד 50,000 שקלים המוצעת לזוכי תכנית מחיר למשתכן. כדי להבין כמה זולה ההלוואה – ריבית הפריים עומדת היום על 1.6% כך שלמעשה בבנק פועלים נותנים הלוואה ללא ריבית. למה שבנק ייתן הלוואה בחינם? יש לכך כמה תשובות. התשובה הראשונה היא שהלוואה של 50,000 שקלים בחינם, המכוונת למי שרוכשים דירה מיועדת למשוך לקוחות פוטנציאלים שיכנסו בשערי הבנק וייקחו משכתנא גדולה בהרבה בתנאים פחות טובים. התשובה השנייה היא שלא באמת מדובר בהלוואה בחינם. בעתיד בנק ישראל יעלה את הריבית, ואתה תעלה גם ריבית הפריים, זו עדיין תהיה הלוואה בתנאים מצוינים, אבל לא בחינם. התשובה השלישית היא שלבנקים ולגופים המוסדיים יש הרבה כסף ואין להם איפה להשקיע אותו. ואכן לא רק בנק הפועלים מציע הלוואות זולות. אם תשימו לב, בכל מקבץ פרסומות תשמעו את הביטויים – מימון ישיר, הלוואה לכל מטרה, ללקוחות כל הבנקים וכו'.

למרות שבתחתית הפרסומת מופיעה באותיות קטנות האזהרה "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל", רק מעטים מהאנשים שניגשים לקחת הלוואות, בוודאי כשמדובר בהלוואות 'מעכשיו לעכשיו', מתעכבים על האפשרות הזו. אותה פסיכולוגיה שמופעלת על לוקחי ההלוואות היא הפסיכולוגיה שמניעה את שוק האשראי כולו. בסרט המצוין "the big short" המתאר את התפתחות משבר הסאב פריים מסבירים ג'יימי וצ'ארלי מ'קרן בראונפילד' את אסטרטגיית ההשקעות שלהם שאיפשרה להם לזהות את פוטנציאל הרווח שבמשבר: "אסטרטגיית ההשקעה שלנו היא פשוטה, אנשים שונאים לחשוב שיקרה להם משהו רע אז הם תמיד נוטים להפחית בסיכוי שדברים רעים יקרו".

בעבר היה נהוג לומר כי שוק האשראי למשקי הבית בישראל הוא שוק סולידי מאוד. הישראלים, בניגוד לאמריקאים, מינפו את עצמם פחות ולקחו פחות סיכונים. אבל נתוני פשיטות הרגל של השנים האחרונות מציגים אפשרות כי יתכן והנחת המוצא הזו כבר לא רלוונטית. אם בשנת 2012 נפתחו בישראל 10,604 בקשות לצו כינוס, בשנת 2016 נפתחו 19,281 בקשות. בתשעת החודשים הראשונים של 2017 נפתחו 15,909 בקשות לצו כינוס כלומר קצב שנתי של 21,212 תיקים, כך לפי נתונים שביקשה 'העמותה לצמצום פערים' העוסקת בנושא.

מספר הבקשות לצו כינוס נכסים הוכפל בתוך חמש שנים (גרפיקה: אידאה)

בתוך חמש שנים מספר הישראלים שלא עמדו בתשלומי החובות שלהם והגיעו לפשיטת רגל הכפיל את עצמו. עכשיו כדאי להוסיף לנתון הזה את העובדה ששיעור האבטלה הנוכחי נמצא בשפל, הריבית גם אפסית והאינפלציה נמוכה. זאת אומרת שההכפלה במספר פושטי הרגל התרחשה דווקא במצב של יציבות. מי שחושב כמו ג'ימי וצ'ארלי ישאל את עצמו מה יקרה אם אחוזי האבטלה יעלו פתאום או לחילופין כשבנק ישראל יחליט להעלות את הריבית?

השילוב של מחירי הדירות המאמירים, הריבית הנמוכה והררי ההון הנמצא בידי הבנקים והגופים המוסדיים מייצר תופעה מסוכנת בישראל תחת הכותרת – הלוואה לכל מטרה. בעוד שבנק ישראל מגביל את המשכנתאות לגובה של 75% מערך הנכס, זוגות רבים המעוניינים לרכוש דירה ולא מחזיקים 25% מההון הדרוש לרכישת הדירה מזייפים את ההון הזה. הלוואה של 50,000 שקל לכל מטרה, מאפשרת לזוג צעיר להשלים את ההון העצמי הדרוש לו לרכישת הדירה. כך מתנפחת לה הבועה של האשראי למשקי הבית וכך מתודלק שוק הדיור בכסף המאפשר למחירים להמשיך ולעלות.

(גרפיקה: אידאה)

מה כל כך מסוכן בבועת האשראי של משקי הבית? האשראי למשקי הבית מהווה חלק משמעותי בתיקי האשראי של הבנקים. אך חמור מכך, בשנים האחרונות, החלו הגופים המוסדיים להיכנס באופן עמוק יותר להשקעה בשוק הזה. הקטנת הנפקת האג"ח הממשלתיות שהיוו עמוד שדרה של ההשקעות של הגופים המוסדיים, במקביל לצמיחה המהירה בהיקפי החיסכון הפנסיוני לאחר חקיקת פנסיית חובה, יצר מצב שבתי ההשקעות מחזיקים ב-1.3 טריליון שקלים שמחפשים מקום להחנות בו ולצבור ריבית. כתוצאה מכך החלו הגופים המוסדיים לרכוש מהבנקים תיקי משכנתאות. המוסדיים לוקחים מהבנקים חלק מהסיכון אך בתמורה הם מזרימים להם הון טרי שאותו יוכלו להלוות שוב לציבור וכך לנפח את בועת האשראי. מהצד השני, אותם מוסדיים גם מחזיקים את רוב מניות הבנקים. אם מספר הלווים שלא מצליחים לעמוד בהחזרי המשכנתאות יחצה רף מסוים, כל המערכת הזו עלולה לקרוס אל תוך עצמה.

מי ששמו לעצמם למטרה את עצירת התנפחות הבועה הזו הם אנשי 'העמותה לצמצום פערים'. בחודש הקרוב הם מתכננים להגיש בג"ץ נגד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים בדרישה כי אלו יאסרו על שיווק הלוואות לכל מטרה. יו"ר העמותה, יורם מועלמי, עובד כבר חודשים רבים על איסוף החומרים לטובת העתירה. הנתונים שמציג  מועלמי בטיוטת העתירה שהכין מדאיגים ביותר. ספק גדול אם בג"ץ יהיה מוכן לבצע התערבות בוטה כל כך בעבודת בנק ישראל. אבל אם אכן יתקיים דיון בעתירה שכזו, ייתכן והנתונים שיחשפו יאפשרו להוציא קצת אוויר מהבלון לפני שהוא יתפוצץ.