שופטים, פרק ט'

גדעון, המנהיג שהביס את המדינים עם 300 המלקקים, השאיר אחריו את משפט המנהיגות החקוק על הבטון בבית הספר לקצינים בדרום הארץ:

 

 

 

 

 

 

למרות שהוא סירב להיות מלך ואף אמר לבני ישראל, שדחקו בו להיות להם למלך, שלא הוא ולא בנו יהיו למלכים:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לא-אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלא-יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם

בנו אבימלך, הפך למלך ופועלו השאיר לנו את משל יותם.

אבימלך, בנו של גדעון, נבחר למלך ע"י מושלי שכם.

בדרכו למלוכה הוא רוצח את שבעים האחים שלו, בני גדעון.

אחד מהם, יותם, נמלט מהרצח, עולה על הר גריזים, צועק את "משל יותם" ואז בורח מזעם אנשי שכם.

המשל הוא פשוט:

העצים בקשו להם מלך.

פנו לעץ הזית ובקשו שימלוך עליהם. עץ הזית מסרב משום שהוא אוהב לתת זיתים לעולם ואינו מוכן להפסיק לעסוק במלאכתו ולהקדיש עצמו למלוכה.

פנו לעץ התאנה ובקשו שימלוך עליהם. עץ התאנה מסרב משום שהוא אוהב לתת תאנים לעולם ואינו מוכן לחדול ממלאכתו ולהקדיש עצמו למלוכה.

פנו לעץ הגפן – נו, התשובה בודאי ברורה לכם.

ואז פנו לאטד, שאין בו שום שימוש בעולם, אפילו צל אינו נותן, והוא מסכים להיות מלך.

ויותם מזהיר את מושלי שכם שאבימלך, אותו הם הופכים למלך, אינו אלא אטד שבסופו של דבר הוא והם יחוסלו.

נבואתו של יותם מתגשמת עוד בפרק הזה.

לדעתי, אות המפתח בפרק הזה היא האות "ת", האחרונה שבלוח האותיות שלנו.

כתוב בפרק שאבימלך מלך 3 שנים:

כב) וַיָּשַֹר אֲבִימֶלֶךְ עַל-יִשְֹרָאֵל שָׁלשׁ שָׁנִים: 

אבימלך מלך, כאשר מילת התואר לתיאור המלוכה שלו היא וַיָּשַֹר, מלשון שררה, כאילו עומד הוא מעל העם והעם משרת אותו.

לו רק היה אבימלך מוסיף "ת" לתפקודו, הרי שהיה נכתב עליו:

"וישרת אבימלך את ישראל שנים הרבה ….."

ולכן, בעיני, משל יותם אינו שולל לחלוטין מלוכה, כאילו כל מי שמולך הוא בהכרח רע.

משל יותם בא לומר לבוחרים במלך, לבחור במלך שלדעתם יבוא לשרת אותם ולא יבוא לשרת את עצמו בדרך של שררה והפחדה, כפי שנהג אבימלך.

כל קשר למציאות הפוליטית של ישראל 2017 היא על דעת הקורא.