בליגה הגרמנית החלו לעבוד על הצעה לשינוי מהפכני בשיטת העברות של שחקנים צעירים בין קבוצות. מה שנהוג היום הוא ששחקן מושאל מקבוצה לקבוצה אחרת לחצי שנה או שנה, הכל בהתאם לחלון מעברים הבינלאומיים שקיימים בקיץ ובחורף כדי לאפשר שינויים בקבוצות.
כעת, ישנה הצעה לשיטה חדשה ומהפכנית שתשנה את אופן השאלת השחקנים בכדורגל הגרמני. מיכאל רסצ'ק שהיה המנהל המקצועי של באיירן מינכן בשלוש השנים האחרונות ועבר להיות מנהלה הספורטיבי של שטוטגרט בקיץ האחרון, מציע לסגור את קבוצות הבת של מועדוני הכדורגל בגרמניה ובמקומן ליישם שיטה חדשה של השאלת שחקנים צעירים לתקופות קצרות מחוץ לחוקי חלון ההעברות.
היום לכל קבוצת בונדסליגה וגם לחלק מהקבוצות בליגה השנייה של גרמניה, ישנה קבוצת בת שבדרך כלל משחקת בליגה השלישית או הרביעית בגרמניה. זוהי שיטה שנהוגה גם בליגה הספרדית ומאפשרת לכל מועדון בכיר להחזיק סגל בכיר ורחב שחצי ממנו משחק בליגה נמוכה יותר וכמעט כולו מורכב מבוגרי מחלקת הנוער – צעירים בין הגילאים 18 ל-21.
לעומת זאת, באנגליה, בלגיה וצרפת בהן הקבוצות בליגות הבכירות מקיימות משחקי ליגת מילואים ששחקניה הם בוגרי מחלקות הנוער בין הגלאים 18 ל-22 וכוללת בנוסף שחקנים שחוזרים לסגל אחרי פציעה ארוכה כמו למשל בירם כיאל שנפצע לפני תחילת העונה וכעת חוזר לכושר במדי קבוצת המילואים של בריטון.
רסצ'ק מעוניין לוותר על קבוצת הבת של שטוטגרט שמשחקת העונה בליגה הרביעית בגרמניה ונתקל בהתנגדות פנימית למהלך בתוך המועדון, שגידל בעזרת קבוצת הבת שחקנים בכירים וידועים כמו סמי חדירה, מריו גומז, סבסטיאן רודי, ברנד לנו וג'ושע קימך. הוא מאמין שקבוצת הבת כבר לא מקדמת את שחקני המועדון והיא שייכת לעבר.
VfB Stuttgart: Michael Reschke fordert Zweitspielrecht für Talente https://t.co/pn5p843XUc pic.twitter.com/DyBeDaZgjV
— MeinVfB (@MeinVfB) November 1, 2017
העתיד שאותו צופה רסצ'ק הוא מעבר לשיטה שהייתה נהוגה בעבר בליגה האנגלית ופועלת היום בליגת ההוקי בגרמניה, השאלה של שחקנים צעירים בין קבוצת הבונדסליגה לקבוצות אחרות כל פעם לתקופה של 28 עד 93 ימים.
בראיון ל"קיקר" הגרמני הסביר רסצ'ק: "זה יהיה רעיון מעניין, שלחנו מסמך הצעה למנהלת הליגות הגרמניות (שכוללת את שני הליגות הבכירות) כדי להתחיל דיאלוג בנושא. המסמך כלל גם שאלון שיחקור את הנושא בשאר 35 הקבוצות". לטענתו, השיטה תקדם את שחקניה הצעירים שיושאלו לקבוצות מהליגה השנייה והשלישית ויקבלו דקות משמעותיות בקבוצות טובות וליגות בכירות יותר מקבוצת הבת של המועדון. אם הקבוצה לא תשתף את השחקנים, מועדון האם יעביר אותם לתקופת השאלה קצרה למועדון אחר.
הבעיה המרכזית בשיטה הזאת, היא שהיא הופכת את השחקנים ל"שכירי חרב" שנודדים בין המועדונים השונים בליגות הנמוכות ברחבי גרמניה בלי לייצר זהות וחיבור בין המועדון לשחקנים. שיטה שדומה מאוד לנוהל ההשאלות של הקבוצות הגדולות בישראל כמו מכבי ת"א ומכבי חיפה שמחתימות ומחזיקות כל אחת מערך השאלות של יותר מ-20 שחקנים שעוברים בכל שנה או חצי שנה בין הקבוצות השונות בליגת העל הלאומית או הארצית בלי שאף אחד מלווה אותם בתהליך ומטפח אותם כשחקני העתיד של מועדון האם.
הבעיה השנייה שעולה משיטת ההשאלות היא שהחיבור שנוצר בין האוהדים לשחקני הנוער שגדלו במועדון נשבר וגם כאשר הם חוזרים לקבוצת האם, כבר אין קשר בין האוהדים לשחקנים. לדוגמה שחקני בית של מכבי חיפה כמו פיראס מוגברי או איסמעיל ריאן שחזרו ממספר עונות השאלה אבל כבר לא היו מחוברים לקהל כשחקני בית שעלו ישירות מהנוער כמו נטע לוי לדוגמה.
למרות ההצעה המהפכנית שהמקורות שלה הם גם חיסכון, נראה שרק ר.ב לייפציג תומכת בתוכנית, לאחר שכבר סגרה את קבוצת הבת הרשמית שלה בגרמניה, בעיקר כי יש לה מועדוני בת אחרים ברחבי אירופה כמו רד בול זלצבורג האוסטרית בא משחק מנוס דאבור.
