השביעי בנובמבר 2017 עלול להיחקק בדברי הימים של ההיסטוריה הציונית כיום שבו נפרדה מדינת ישראל מחזונו הציוני של הרצל. העימות שהגיע אתמול (שלישי) לשיאים חדשים בין הקרן הקיימת לישראל לבין ממשלת ישראל עלול להסתיים בחיסולו הלכה למעשה של אחד המוסדות החשובים בהיסטוריה הציונית. מנגד, יתכן שבסופו של דבר שני הצדדים מעצימים את האיומים לקראת פשרה אפשרית.

ראשית הרקע לאירועים הדרמטיים. הקרן הקיימת לישראל הוקמה על ידי בנימין זאב הרצל כמכשיר בידי התנועה הציונית לגאולת קרקעות המולדת. הקרן אספה כספים מיהודים ברחבי העולם ורכשה באמצעותם קרקעות תחת העיקרון כי קרקעות אלו לא ימכרו לעולם. לאחר הקמת מדינת ישראל, חתמו בשנת 1961 הקרן הקיימת ומדינת ישראל על אמנה במסגרתה תנהל המדינה באמצעות מנהל מקרקעי ישראל את החכרת קרקעות הקרן, ובלבד שאלו לא ימכרו. עיקרון זה הוטמע גם בקרקעות המנהל שהועברו בחכירה ל-99 שנים ולא במכירה לצמיתות. מאז עברה הקרן הקיימת לעסוק בעיקר ביעור, טיפוח טבע ונוף, השקעה בתשתיות ובתמיכה בהתיישבות.

בשנת 2009, לקראת פקיעת תוקפה של האמנה חתמה הקרן הקיימת על חוזה מחודש מול מנהל מקרקעי ישראל, זאת במסגרת תכנית הממשלה להפרטת קרקעות המדינה. במסגרת החוזה הוסכם על מנגנון להחלפת שטחים במסגרתו תעביר קק"ל למנהל מקרקעי ישראל קרקעות המיועדות למגורים באזורי הביקוש ובתמורה תקבל קרקעות בנגב ובגליל.

בנובמבר 2015, בשבוע האחרון לכהונתו חתם יו"ר קק"ל הקודם אפי שטנצלר על הסכם מול משרד האוצר, במסגרתו תעביר הקרן הקיימת 2.2 מיליארד שקלים לקופת המדינה. בתמורה הבטיחה המדינה כי לא תבוא בדרישות תקציביות נוספות עד לשנת 2021. בנוסף הבטיחה המדינה להגדיל את מספר הנציגים של קק"ל במועצת מקרקעי ישראל ולהוריד מסדר היום את הצעת החוק שנכללה בחוק ההסדרים שחייבה את קק"ל בהעברת חלק גדול מהכנסותיה לקופת המדינה. כדי להגיע להסכם הזה השתמשו נציגי המדינה באיום בביטול הפטור ממס ממנו נהנית קק"ל כמנוף לחץ במשא ומתן. כאן המקום לציין כי בעוד שקק"ל עמדה בהתחייבויותיה, המדינה לא עמדה באף אחת מההתחייבויות שלקחה על עצמה במסגרת ההסכם.

בימים האחרונים שבה ועלתה לדיון בוועדת הכספים אותה הצעת חוק שהמדינה הבטיחה לגנוז. ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) היה ראשון המתנגדים להצעת החוק ואף שלח לרה"מ ולשרים מכתב בו דרש את הסרת הצעת החוק מסדר היום והוסיף: "אעשה כל שביכולתי למנוע את הפגיעה במוסדות הלאומיים. לא מתקבל על הדעת שממשלה לאומית היא זו שתסרס את פועלה הציוני הכה חשוב של הקרן הקיימת לישראל". על אף מכתבו של ח"כ סמוטריץ', למחרת (לפני שבועיים בדיוק) הגיע החוק לדיון בוועדת הכספים. הדיון היה סוער ביותר ובמהלכו נוצרה ברית מפתיעה בין חברי מפלגת העבודה לבין חלק מחברי הבית היהודי שהתנגדו לחוק. מנגד עמדו בעיקר חברי הכנסת של הליכוד, כולנו ויש עתיד שדיברו בזכות הצעת החוק. בינתיים יצאו יו"ר קק"ל, דני עטר ומנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד מהדיון וקיימו משא ומתן שיאפשר הורדת החוק מסדר היום. עטר ובאב"ד סיכמו על מתווה במסגרתו תסכים קק"ל להעביר שני מיליארד שקלים נוספים לקופת המדינה והחוק ייגנז.

עטר נתקל בהתנגדות עזה בדירקטוריון קק"ל אותה הוביל סגנו, נציג הליכוד בדירקטוריון, ארנן פלמן. באסיפת דירקטוריון סוערת שהתקיימה ביום שני האחרון הוביל פלמן הצעה הכוללת העברה של מיליארד שקלים בלבד לקופת המדינה וזאת בתנאי שהמדינה תעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה במסגרת ההסכם מנובמבר 2005. ההודעה שיצאה מדירקטוריון קק"ל הרתיחה את בכירי האוצר. עוד באותו הערב הוציא משרד האוצר הודעה כי הם "נחושים להעביר את הצעת החוק". באותה השעה הודיעה מזכירות הממשלה לשרים כי למחרת תתקיים ישיבת ממשלה מיוחדת בנושא הקרן הקיימת לישראל.

יום שלישי השביעי בנובמבר 2017

ישיבת הממשלה בבוקר יום שלישי נפתחה בהצהרה חסרת תקדים של ראש הממשלה: "במהלך השנים, הקרן הקיימת לישראל עשתה דברים חשובים למען העם היהודי ולמען מדינת ישראל. אבל היום ברור יותר מתמיד שעתידו של העם היהודי קשור בעבותות לעתידה של מדינת ישראל, כאן ייקבע גורלו ועתידו של העם היהודי. הצרכים של מדינת ישראל הם רבים, הקרן הקיימת לישראל מוכרת מידי שנה קרקעות ומקבלת עבור זה מיליארדי שקלים. חשוב מאוד שהכסף הזה יופנה לצרכים של מדינת ישראל. הצרכים אינם יכולים לחכות, זו מהות הישיבה שאנחנו מקיימים היום ואנחנו נקבל החלטה בנידון". 

בשעה 11:30 הסתיימה ישיבת הממשלה עם החלטה להמשיך את תהליך החקיקה של החוק שיחייב את קק"ל להעביר לקופת המדינה 80% מהכנסותיה בכל שנה. החלטה שלמעשה מלאימה את קק"ל באמצעות הלאמת הכנסותיה. ראש הממשלה נתניהו הוציא הודעה בה כתב כי "מדינת ישראל היא מדינה מפותחת ומתפתחת ולשם כך היא צריכה להשקיע סכומים עצומים בתשתיות ובצרכים אחרים כפי שאנחנו עושים והכל מתנקז בסופו של דבר להוצאה לאומית ענקית. כדי להבטיח את שגשוגה של המדינה נצטרך להשקיע סכומי עתק בהמשך. אנחנו מדינה קטנה, יש לנו צרכים גדולים מאוד. צורכי ביטחון של מעצמה וצרכים לאומיים של העם היהודי להבטיח את עתידו. העתיד של העם היהודי נקבע במדינת היהודים, זה עד כדי כך פשוט".

השרים אורי אריאל (הבית היהודי) וחיים כץ (הליכוד) התנגדו להחלטה. השרה איילת שקד (הבית היהודי) נמנעה.

תמיכה מפתיעה לעמדת הממשלה הגיעה מכיוונו של חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) שכתב בחשבון הפייסבוק שלו: "קק"ל מרוויחה מיליארדים מהאדמות של כולנו. אסור להסכים לכך. את קק"ל צריך לפרק, להלאים את נכסיה ולהעביר את סמכויותיה לגופי המדינה. במדינה דמוקרטית המחויבת לשוויון בין אזרחיה אין מקום ואין צורך בגוף כזה. את אדמות הציבור וכספי הציבור שבידי קק״ל צריך להחזיר לציבור – כדי שישמשו לפתרון משבר הדיור, לתועלת כולנו". באותו הזמן התראיין סגן שר האוצר, יצחק כהן לגלי צה"ל ואמר כי קק"ל סיימה את תפקידה. יש לערוך לה טקס יפה המוקיר את פעילותה לאורך השנים ולפרק אותה. באמירותיהם ציירו חנין וכהן את הברית שיש בין האנטי ציוניים משמאל לבין האנטי ציונים מימין. כשגם אלה וגם אלה רוצים בפירוק המוסדות הציוניים, כל אחד מטעמיו שלו.

בינתיים יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), פנה ליושבת הראש של סיעת הבית היהודי, שולי מועלם בדרישה להדיח בתוך שעה את ח"כ בצלאל סמוטריץ' מוועדת הכספים בשל התנגדותו לחוק קק"ל. דרישתו של ביטן נענתה בשלילה והתפוגגה.

למחנה המתנגדים להצעת החוק הצטרף במהלך היום יו"ר תנועת המושבים, מאיר צור שאמר כי "בלי קק"ל לא תהיה התיישבות במרחב הכפרי במדינה. לא יהיה פיתוח תשתיות, מים, כבישים מהגליל ועד הנגב. לא יהיה עץ ולא יער. החקלאות והמרחב הכפרי כולו יגווע. אסור לתת לזה יד. אל למדינת ישראל לשחוט פרות קדושות״.

בשעות אחר הצהריים הגיבה קק"ל להחלטת הממשלה. מנכ"ל קק"ל, אמנון בן עמי, שיגר מכתב למנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שומרון בו הוא מודיע על "הפרת האמנה וההסכם – הודעה על ביטול כל פעולה של רשות מקרקעי ישראל בקרקעות בבעלות קק"ל". ובכך למעשה ביטל בן עמי את ההסכם בין קק"ל לרמ"י. בן עמי הוסיף במכתבו כי "נוכח הפרות חוזרות ונמשכות של ממשלת ישראל את חובותיה כלפי קק"ל, הננו להודיע כי רמ"י נדרשת בזאת שלא לבצע כל פעולה בקרקעות שבבעלות קק"ל, לרבות כל פעולת שיווק קרקעות בבעלות קק"ל או כל עסקה אחרת בקשר לקרקעות שבבעלות קק"ל". בנוסף, מדגיש בן-עמי כי הניתוק החד צדדי אינו מהווה ויתור על חובות עבר שלא שולמו לקרן, "המוערכים במיליארדי שקלים".

בזמן שמכתבו של בן עמי עושה דרכו למשרדי רמ"י נאם ראש הממשלה בכנסת במסגרת יום לציון מאה שנים להצהרת בלפור. להיסטוריה יש חוש הומור אירוני. בעוד שהממשלה מובילה מהלך לפירוק הקרן העממית של העם היהודי, שהיוותה נדבך חשוב לקוממיות העם היהודי בארץ ישראל בכוחות עצמו, בכנסת ישראל מציינים את ההצהרה של הלורד הבריטי שבזכותה קמה מדינת ישראל. בנאומו בטקס ציטט נתניהו את סבו הרב נתן מיליקובסקי:

"לפתע זהר אורו של ברק,
שקרע את הרקיע החשוך של העם היהודי,
וחידש את חיינו.
זוהי 'הצהרת בלפור',
המכריזה כלפי כל העולם על זכותנו הלאומית בארץ-ישראל;
זוהי ה'מָגְנָה כָּרְטָה' שלנו;
זוהי אותה הקריאה כמו בזמנו של המלך כורש".