מזה כמה ימים מתחוללת סערה כלכלית עולמית, בעקבות הדלפתם של מאות אלפי מסמכים החושפים את מידת השימוש של חברות ויחידים עשירים במקלטי מס, לצורך הימנעות מתשלום מיסים. עיון במסמכים, אשר קיבלו את השם 'מסמכי גן העדן' (פרדייז) מגלה כי חברות בינלאומיות גדולות והעשירים ביותר במדיניות המערביות, עושים שימוש בטכניקות אשר חוקיותן מוטלת בספק, בכדי להתחמק מתשלום מיסים.

מדובר בהדלפה הרביעית מסוג זה בשנים האחרונות. לפני מספר חודשים הודלפו 'מסמכי פנמה', אשר הפלילו דמויות ציבוריות רבות בשימוש לא חוקי במקלטי מס. הדלפת המסמכים הנוכחית, אשר מקורם במשרדי חברת 'אפלבי', המעניקה שירותים פיננסיים לחברות ויחידים ופועלת באינטנסיביות במדינות אשר נחשבות למקלטי מס, מכילים את פרטי חשבונות הבנק הסודיים של העשירים ביותר במערב, יחד עם מידע על אופן שימושם במקלטי מס.

מטילי זהב.צילום: מתוך pixabay

הדלפות אלו חושפות את קיומה של מגמה מטרידה – השתמטות העשירים ביותר מנשיאה בנטל המיסים. "מקלטי המס הם אחד מהמנועים העיקריים לגדילה באי השוויון העולמי" אומר גבריאל זוקמן, מרצה לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, אשר חוקר את הנושא בשנים האחרונות. "ככל שאי השוויון גובר, השתמטות מתשלום מיסים הופכת לספורט של האליטות". זוקמן מעריך כי ההון הזורם אל מקלטי מס, אשר עליו לא משולמים מיסים, עומד על הסכום הבלתי נתפש של כ-700 מיליארד דולר בשנה. סכום זה, במידה והיה נתון למיסוי, היה מכניס מיליארדים רבים לקופות המדינות השונות, אשר היו יכולים להוות מקור להשקעה ברווחה, חינוך ובריאות.

מה זה מקלט מס?

מקלט מס הוא שם לא פורמלי למדינה, בה רמות מיסוי נמוכות מאוד או אפסיות. מדינות אלו, אשר ביניהן ניתן למצוא איים קריביים רבים כגון ברמודה, איי הקיימן ועוד, לא דורשות מעסקים ויחידים אשר רשומים בתחומן תשלום מיסים כלל, ובדרך כלל מציעות דיסקרטיות מוחלטת לגבי זהותם של מחזיקי ההון במדינה. עובדה זו הופכת אותם ליעדים אטקרטיביים ל"צבירת" הון ללא תשלום מס, וכלי אפקטיבי מאוד בהעלמת מס במדינות בהן רמת המס גבוהה יחסית. בפשטות – במקום לשלם מס על ההון הנצבר במדינה בה רמת מיסוי גבוהה, "משלמים" חברות ויחידים אלו את מיסיהם במדינה בה רמת המיסוי אפסית. חשוב להדגיש כי הכסף עובר דרך מקלטי המס, ולא "יושב" שם – מקלטי המס נועדו לצורך הימנעות ממיסוי בלבד.

במסגרת מחקרו מעריך זוקמן כי כ-10% מכלל ההון בעולם מוחזק במקלטי מס, ואיננו ממוסה בפועל. הכלכלן הבריטי ריצ'רד מרפי, אשר מתמחה בחקר מיסים, טוען כי חברות בינלאומיות מעלימות כחצי טריליון דולר בשנה, ויחידים עשירים מעלימים כטריוליון וחצי. לאחרונה החלו מדינות מסוימות המשמשות כמקלטי מס, להודיע באופן אוטומטי על פתיחת חשבונות בנק למדינות המקור של בעלי החשבון, אבל אין זה מהלך גורף. כך, נותרות מערכות האכיפה במדינות המקור חסרות אונים למול התופעה, משום שפעמים רבות פעילות זו נעשית במסגרת החוק, לעיתים תוך ניצול של פרצות בחוקי מס במדינות המקור. זוקמן טוען כי ישנו "צבא של עורכי דין ורואי חשבון", אשר עוסקים במציאת פרצות חוקיות, שיאפשרו העלמת מס באופן שניתן להגן עליו בבית המשפט.

ישנן דרכים רבות להעלים מס באמצעות מקלטים. חברות רבות, ביניהן פייסבוק, אפל ועוד, נוקטות בשיטת "חברות הבת". במסגרת שיטה זו, פותחות החברות הגדולות חברות בת במדינות בהן רמת המיסוי אפסית. לאחר מכן, מעבירות החברות את ההכנסות מפעילותן במסגרת המדינות בהן רמת מיסוי גבוהה לידי חברה זו. כך, כאשר חברת האם נדרשת לשלם את מס החברות, אשר עומד על רמה של 20% בערך במרבית מדינות המערב, היא יכולה להציג שורת רווחים קטנה למדי, שעליה בלבד היא נדרשת לשלם מס. היות ומס החברות משולם על הרווח (אחרי הוצאות) ולא על ההכנסה, החברה יכולה לטעון כי תשלומיה לחברת הבת מהווים הוצאה אשר משאירה אותה עם כמות רווח מצומצמת. במסגרת המסמכים שהודלפו נחשף כי חברת אפל, החזיקה באופן זה 250 מיליארד דולר בחברת בת, עליה היא לא נדרשה לשלם מיסים.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מהאנשים שמסמכי 'פרדייז' חשפו כי העביר הון למקלטי מס במטרה להתחמק מתשלום מיסים, במסע ציד (צילום: סוכנות AP).

גם יחידים עשירים יכולים לעשות שימוש במקלטי מס באופן חוקי. באמצעות פתיחת קרן השקעות אשר רשומה במקלט מס, והעברת הכנסותיהם אליה, נמנעים אנשים אלו מתשלום מיסים עליהם במדינת המקור. במסגרת ההדלפות התגלה כי במקרים רבים קרנות אלו משמשות בפועל כ"חשבון בנק" של המשקיע, היות והוא שולט לחלוטין בדפוס ההשקעה.

העבודה של זוקמן

זוקמן, פרופסור באוניברסיטת ברקלי, עובד בשנים האחרונות בניסיון להעריך את היקף העלמות מס במדינות המפותחות. המסקנה אליה מגיע זוקמן במחקרו אולי לא תפיל אף אחד מהכיסא, הוא מצא כי הרוב המוחלט של העלמת המס מתרחשת בעשירון העליון בכלכלות המפותחות, ורובה מתרחש באלפיון העליון.

כך, מסיק זוקמן כי ככל שעולים בדרגות העושר, עולה מידת ההשתמטות מתשלום מיסים. זוקמן מוכיח שתופעת העלמת המס או השתמטות מתשלום המיסים, כמעט ואינה מתרחשת באף אחד מהעשירונים התחתונים. העלייה הדרסטית בהיקף ההשתמטות מתרחשת דווקא אצל אלו אשר מרוויחים הכי הרבה בחברה.

אחוז ההשתמטות ממס במדינות המפותחות (נתונים מתוך מחקר של גבריאל זוקמן, אוניברסיטת ברקלי. גרפיקה: אידאה)

היות ופעילותם של העשירים ביותר במקלטי המס חסויה, אין בנמצא נתונים לגבי היקף אחזקת ההון בהם. כך, טוען זוקמן, אי אפשר לדעת במדויק כמה הון מנותב למקלטי המס, ומה ההיקף האמיתי של העלמות המס. זוקמן מתבסס במחקרו על המידע המוגבל שקיים אצל רשויות האכיפה במדינות המקור, יחד עם ההדלפות, אשר מספקות לו תמונה ברורה יותר של היקף ההשתמטות.

זוקמן מעריך כי אנשי האלפיון העליון במדינות המפותחות משלמים מיסים על כ-70% בלבד מהכנסותיהם. הוא מדגיש כי זהו ממוצע, וכי ישנם מדינות, בריטניה וספרד למשל, בהן אחוז ההשתמטות גבוה יותר. במדינות אלו העשירים ביותר נוטים לשלם מס על כ-60% מהכנסותיהם בלבד.

זוקמן מסביר את הנתונים בכך שהכנסתם של העשירים ביותר נוטה להיות מהון ולא משכר. מס הכנסה, המס אותו אנו נדרשים לשלם על המשכורות שלנו, מבוצע באופן קפדני וקשה הרבה יותר לחמוק ממנו. לעומת זאת, הפיקוח על מיסוי ההון הוא קל בהרבה. זוקמן טוען כי העלמות מס אלו מעידות על כך שרמות אי השוויון האמיתיות בחברות המערביות גבוהות בהרבה מהידוע לנו. נתוני אי השוויון מבוססים על נתוני ההכנסה של אזרחי המדינות השונות, היות וההכנסות עליהן לא משולמים מיסים אינן מתועדות, קשה לדעת בדיוק עד כמה גדול הפער האמיתי בין העשירים ביותר לעניים ביותר.

להשתמטות העשירים מתשלום מיסים יש השפעות שליליות על שאר החברה, והתופעה מעצימה את אי השוויון בחברות המערביות. זאת מכיוון שמיסים נגבים לצורך מימון שירותים ציבוריים, אשר נוטים להקטין את הפערים בין העניים לעשירים.

כך, מיליארדי הדולרים אשר היו יכולים להתווסף לקופות הציבוריות במדינות המערב "נחסכות", על חשבון הציבור. מיסוי והשקעה ציבורית נוטה להקטין את אי השוויון, וכאשר העשירים ביותר משתמטים מתשלום מיסים, קטן היקף תקציב המדינה, וכך גם ההוצאה הציבורית.

בנוסף, מיסים אשר מגדילים את ההשקעה הציבורית, מושקעים חזרה בכלכלה הריאלית ותורמים לצמיחה של המשק המקומי. כאשר הרווחים אינם ממוסים, ניתן להעריך כי חלק קטן בהרבה מהם יושקע חזרה בכלכלה הריאלית, וחלקים גדולים עשויים להיות מתועלים לאפיקים פיננסיים בשוקי ההון, או צוברים ריבית בבנקים.