מן הידיעות המגיעות מכורדיסטן מתברר כי הכוונה לחסל את ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, לא הייתה עניין חד פעמי ומיוחד ללבנון, אלא יש חשש כי זאת תוכנית אזורית של איראן לחסל פיזית את מנהיגי הסונים, כדי להסיר מכשול בפני פריסת הקשת השיעית לרוחב הסהר הפורה כולו.
לפני התפטרותו המתוקשרת של חרירי, התפטר גם נשיא החבל הכורדי, מסעוד ברזאני. אף על פי שהנסיבות שונות, הרי בכל זאת יש מכנה משותף אחד – התחברות איראן עם גורמים מקומיים – בלבנון חיזבאללה, ובכורדיסטן משפחת טלבאני – כדי לסלק מן הדרך אויבים משותפים.
מתברר כי בפגישות שקיים מפקד כוחות אל-קודס, קאסם סוליימאני, בסוליימאניה, בירת משפחת טלבאני, דובר על גיוס הכורדים ככוח פורץ למימוש הקשת השיעית. באירביל הבינו זאת גם כאיום על חייו של ברזאני. זאת אומנם איננה הסיבה הישירה לפיטוריו, אבל אמצעי אבטחה מיוחדים ננקטים כעת לסכל מזימה אפשרית.
הכוח הכורדי הפרו איראני העיקרי – ה-PKK הפועל בתורכיה כבר הופיע בסוריה, וגם בחבל סינג'אר בעיראק, וקיבל שם את הפיקוד מידי המיליציות השיעיות.
מה פירוש הדבר לישראל: אם לא תיחלץ ישראל להפעיל את השפעתה לקידום ידידיה בכורדיסטן – כורדיסטן תהפוך ממחסום בפני הקשת השיעית, ל"מעבר בטוח" למימושו.
**
הבלוג של פנחס ענברי
על הספר "שומר השאול"
