השופטת אריאלה גילצר-כץ דחתה את כלל טענות הסתדרות הנוער העובד והלומד באשר לפגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי מסעדת קפה נואר, ראשונת ההתאגדויות בענף המסעדנות, ובמוביליה. "ביחסי עבודה קיימים שני צדדים וזכותה של מעסיקה להביע את דעתה ולא ניתן 'לסתום את פיה' באצטלה של חופש ההתארגנות ובלבד שלא נעשה כל לחץ שאינו לגיטימי אולם מותר לה כאמור להביע עמדתה" כתבה השופטת בפסק הדין באשר לפניות אישיות של מנהלים בכירים במסעדה לעובדים, ומכתבים שהפיצה ההנהלה, התוקפים את ההסתדרות ואת חברי הוועד.
לפני כחודש אספה הנהלת קפה נואר את כלל עובדיה והודיעה להם על הרעה חד צדדית בתנאיהם וכי בכוונתה להכניס לכיסה את מלוא כספי התשר הניתנים לעובדים באשראי. גם בבית הדין הבהירה מנכ"לית הקבוצה כי סנקציה זו ננקטה בהוראת בעלי המסעדה כתגובה לצעדיהם הארגוניים של העובדים. עם זאת קבעה השופטת גילצר-כץ כי מדובר בצעד לגיטימי וכי "זכותה של מעסיקה לשנות את שיטת התשלום ועל אחת כמה וכמה כאשר השיטה הראשונית הינה בניגוד לחוק", בהתייחס לעובדה כי כספי התשר אינם נרשמים ואינם ממוסים.
על אף שחמישה פעילים בהתארגנות, חלקם חברי ועד העובדים, זומנו לשימועים – קבעה השופטת כי אלו נערכו בלא קשר להתארגנות העובדים. כמו כן קבעה השופטת כי המסעדה הייתה רשאית לבטל משמרות של עובדים שובתים, החלטה לה צפויות להיות השלכות כבדות על כל ניסיון התארגנות עתידי של עובדים בענף המסעדנות. עוד רמזה השופטת כי ועד העובדים במסעדה, הראשון שהוקם בענף, אינו יציג עוד, תוך שהיא שוללת את טענות הסתדרות הנוער העובד והלומד כי חתימות הביטול נעשו תחת לחצי המעסיק, שאף פיקח על ההחתמות.
מנגד, הסבירה השופטת בפסק דינה כי הוועד הפנימי במסעדה הינו "התארגנות לגיטימית", שאינה קשורה בהנהלה, זאת על אף שאחד ממובילי "ההתארגנות הפנימית", ע', העיד על קשריו ההדוקים עם הנהלת המסעדה במסגרתם אף עודכן מראש על ידי המנכ"לית, לפני יתר העובדים, על כוונת ההנהלה להרע את תנאיהם כתגובה לצעדים האירגוניים. וכן, על אף שכלל העדים מטעם הוועד הפנימי אישרו כי היוזמה להקמתו באה רק בתגובה לניסיון ההתארגנות בהסתדרות.
פסק הדין מהווה למעשה היפוך של פסק דין פלאפון, אשר ניתן ב-2012 והוביל לגל התאגדויות רחב של מאות אלפי עובדים במגוון סקטורים שעד אז טרם התקיימה בהם עבודה מאורגנת. על פי פסק דין זה שניתן בבית הדין הארצי, ואף נדון ואושרר בבג"ץ, נאסר על מעסיק להתבטא באשר להתאגדות עובדיו, וזאת בשל יחסי הכוחות בין הצדדים והיותה של זכות ההתאגדות זכות יסוד של כל עובד. בשל כך עשויות משמעויות פסק הדין לחרוג אל מעבר לענף המסעדנות ולהשפיע על התאגדויות עובדים חדשות נוספות. על אף משמעויותיה החמורות של הפסיקה, סייגה עצמה השופטת גילצר-כץ וציינה כי כל קביעותיה בפסק הדין הינן בגדר 'לכאורה בלבד' ו'לצרכי הכרעה בסעד הזמני'. נזכיר כי במקביל הגישה בשבוע שעבר הסתדרות הנוער העובד והלומד תביעה לפיצויים על סך 2.1 מיליון ש"ח בגין פגיעה בהתארגנות.
"לאור התנהלות המסעדה לא נותר לעובדים אלא לנהל מאבק לתיקון זכויותיהם" מסרו בהסתדרות הנוער העובד והלומד. לדבריהם "העובדים מנהלים מאבק למופת: מאבק חברי, בעל דרישות צנועות, מחאות מידתיות על פי דין, דאגה לעובדים בכלל התפקידים. למאבק זה, ראשוני ומהפכני בענף, נדרש הרבה אומץ לב מהעובדים ואורך רוח, מוכנות לשלם מחירים והתמצאות בפרספקטיבה של כלל הענף". לדבריהם, תכלית ההתאגדות אשר החלה לפני למעלה מחצי שנה היא הסדרת תנאי העבודה במסעדה, ובכללן הזכויות הסוציאליות המגיעות לכל עובד על פי חוק, באמצעות הסכם קיבוצי.
"אנו מצרים על כך שבית הדין ראה בעשרות פגיעות בעובדים במהלך ההתארגנות והמאבק לחתימה על הסכם קיבוצי כדבר שאינו קשור בהתארגנות העובדים. ניכר כי בית הדין לא לקח בחשבון כי מדובר בעובדים צעירים בתחום פרוץ ולא מוסדר. הסתדרות הנוער העובד והלומד ביחד עם העובדים מתכוונת לערער על החלטת בית הדין ותמשיך לסייע לעובדים במאבקם הצודק".
