בתום דיון סוער במיוחד,אישרה אמש (רביעי) ועדת הכספים של הכנסת את הצעת חוק קק"ל לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת ההצעה, יעמדו בפני קק"ל שתי אפשרויות: העברת 65% (כמיליארד שקלים בשנה) מהכנסותיה לקופת המדינה, תוך המשך הפטור ממס ממנו היא נהנית כיום שנת 2023, או ויתור על הפטור ממס כבר מינואר 2018. על אף כל המאמצים שנעשו במהלך הישיבה לשכנע את הממשלה להגיע להדברות עם אנשי הקרן או לעדן את הצעת החוק, אושר הנוסח המקורי שהוכן במשרד האוצר.

אם היה מי שחשב שהחלטת הממשלה מיום שלישי ותגובת קק"ל בביטול ההסכם מול רשות מקרקעי ישראל, (רמ"י), נועדו לשיפור עמדות לקראת משא ומתן, אישור הצעת החוק בוועדת הכספים הבהיר כי הממשלה נחושה לכפות על קק"ל לוותר על הכנסותיה – וכתוצאה מכך על פעילותה – באמצעות חקיקה.

פסל קק"ל | משרד האוצר (צילומים: Almog, ויקימדיה קומונס | דבר ראשון)

על פי הצעת החוק, הפטור ממס ממנו נהנית קק"ל יימשך עד לשנת 2023, ובמקביל תעביר הקרן 65% מהכנסותיה בשנים 2019-2018 לקופת המדינה. העברה זו, המוערכת בכמיליארד שקלים בשנה, תיועד לפרויקטים לאומיים בהם פיתוח תשתיות, סלילת כבישים, מנהרות, גשרים, מסילות רכבת ומתקני תשתית. כספי הקרן יועברו לקופת האוצר ישירות מרמ"י, ורק יתרת ההכנסות יועברו מהרשות לקק"ל.

בפני קק"ל עומדת חלופה נוספת, במסגרתה תודיע הקרן לרשות המיסים, עד ל-10 בינואר 2018, כי היא מוותרת על הפטור ממס. במקרה כזה תחל קק"ל בתשלום מלא של מס על הכנסותיה ממכירת קרקעות כבר מ-2018.

בדיון שקדם להצבעה בוועדה, סערו הרוחות. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, הגיב לטענות קק"ל כי החוק לא ראוי ומדובר בהפרת ההסכם שחתמה קק"ל עם המדינה ב-2015, ואמר כי "אין פה עניין של ראוי או לא ראוי, העניין פה ראוי והתכלית ראויה. מדובר בכספים שהתכלית שלהם היא מימוש פרויקטים לאומיים ולכן בין אם קק"ל תעשה זאת ובין אם המדינה תעשה זאת, זו תכלית ראויה. מעבר לכך, יש פה שיקולים פיסקאליים שאינם זרים לוועדת הכספים. הממשלה לקחה על עצמה התחייבויות, והשתנו הצרכים הפיסקאליים באופן ניכר מאז 2015, עת נחתם ההסכם עם קק"ל ויש עלייה משמעותית בהכנסות הקרן ביחס לשנת 2014".

יש לציין כי לא ברור לאילו שינויים פיסקאליים התייחס מסינג, שכן עודפי הגבייה ממיסים בשילוב עם כלל מגבלת ההוצאה לא יאפשרו לכספים המגיעים מקק"ל להרחיב את הוצאות המדינה.

היועץ המשפטי של קק"ל, עו"ד אלון גלרט, הגיב לדבריו של מסינג, ואמר כי "החוק לא רק בלתי ראוי אלא לא חוקי. הממשלה הפרה את התחייבותה, כולל למשוך את אותה הצעת החוק עליה הולכים להצביע. אנחנו שומרים את כל טענותינו ונעלה אותן במקומות המתאימים". בכך רמז גלרט לאיום שנשמע השבוע מדירקטוריון קק"ל לפיו בכוונתם לפנות לבג"ץ נגד מהלך החקיקה.

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), ניסה ללא הצלחה לשנות את נוסח החוק, כך שקק"ל תקבל את הכנסותיה ותעביר אותן לקופת המדינה, במקום שהעברה תבוצע ישירות מרשות מקרקעי ישראל המנהלת את מכירת קרקעות קק"ל.

ח"כ איתן ברושי. צילום ארכיון: מרים אלסטר \ פלאש 90

"מי הגורם שמכתיב המשימות. בחוק יושב שי באב"ד (מנכל משרד האוצר, ע.כ.), אך מי ייקבע בעוד שנתיים שלוש מה יעשו בכסף?", אמר ברושי, "כשזה היה קק"ל, היא הייתה באוריינטציה של התיישבות, פיתוח הנגב והגליל, ועכשיו לאן יילך הכסף?, זו לא שאלה טכנית, ואם קק"ל נשארת גוף חי צריך לאפשר לה להתקיים, ותפקידיה לא הסתיימו וכך חושב רוב הציבור בישראל. אני מבקש שההכנסות מרשות מקרקעי ישראל יעברו לקק"ל וקק"ל יתחשבנו עם האוצר ולא ישירות מרמ"י לאוצר. זה הופך לתלות של 100% בפקידי האוצר".

בין הוויכוחים על סעיפי החוק, העלו חברי הכנסת חשש לפגיעה אפשרית בעובדים בעקבות הצעת החוק. שכן, בקק"ל טוענים שהעברת הסכומים המדוברים תפגע ביכולת של הקרן לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות שלה כלפי עובדיה. חברי הכנסת אילצו את מנכ"ל משרד האוצר להוציא הבטחה שלטונית כי האוצר ידאג לכך שזכויות העובדים לא תיפגענה בכל מקרה.

לאחר ההצבעה סיכם יו"ר הועדה, חבר הכנסת משה גפני את הדיון כשאמר כי "בסופו של דבר החוק הוא טוב ונכון. החוק מיטיב גם עם המדינה וגם עם קק"ל בכך שמחד, יאפשר למדינה לקבל כספים חיוניים לצורך ביצוע פרויקטים לאומיים חשובים וטוב לקק"ל, שאחרי כל-כך הרבה שנים, יעביר אותה למסלול נורמלי של תשלום מיסים ועקב כך, יימנע את האפשרות של ממשלה כזו או אחרת בעתיד, לבוא ולסחוט את הקרן. אין ספק, החקיקה הזו ראויה". עוד אמר גפני כי "ועדת הכספים תקיים לאחר סיום הליכי החקיקה במליאה, דיון מקיף בנושא קק"ל. נבקש לבחון את אופי פעילותה, לראות באילו יישובים היא פועלת ובאילו לא, כיצד היא קובעת ומדרגת את יעדיה ומה תכניותיה לעתיד".

בימים הקרובים תובא הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת. על אף ההתנגדות של חלק מחברי הקואליציה ומאחר וההצעה נתמכת על ידי חברי סיעת יש עתיד והרשימה המשותפת, נראה כי לממשלה לא תהיה בעיה להעביר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.