את אירועי השבוע האחרון במאבק עובדי מסעדת 'קפה נואר' בתל אביב, במהלכם גיבה ביה"ד האזורי לעבודה את פעולות ההנהלה כנגד העובדים שהתאגדו, לא ניתן להבין בלי לחזור אל מאבק עובדים אחר שהטביע חותם על עולם יחסי העבודה בישראל – מאבק עובדי פלאפון להקמת ועד עובדים. פסק הדין המכונן של בית הדין הארצי לעבודה מ-2013, שניתן כנגד פעולות הנהלת פלאפון דאז כנגד ההתארגנות, הגדיר מחדש את המותר והאסור למעסיק במהלך התאגדות עובדים ראשונית. החלטת ביה"ד האזורי השבוע לגבות דווקא את המעסיק מהווה שינוי כיוון בפסיקה. יו"ר ועד עובדי פלאפון ברק לוי, שהוביל את אותו מאבק היסטורי, ביקר בחריפות את הפסיקה: "לא ייתכן שבשנת 2017, במדינת ישראל הנאורה, יהיה מצב כזה שיחזירו לחזקים את כל הכוח ועוד יתנו להם יותר", אמר בשיחה עם 'דבר ראשון'.

בפסק דין פלאפון, שניתן על רקע צעדים חריפים של הנהלת חברת פלאפון כנגד נסיון העובדים בחברה להתארגן בהסתדרות, קבע הרכב שופטי הארצי בראשות הנשיאה דאז נילי ארד כי התבטאויות מנהלים באשר להתארגנויות עובדיהם, וכן סנקציות או הטבות כדי למנוע התארגנות הן אסורות, ומהוות פגיעה בזכותם של העובדים להתאגד: "בתקופת ההתארגנות הראשונית, עד לכינונו של ארגון עובדים יציג, טרם הבשלתו של שיח קיבוצי בין הצדדים, קמה החזקה לפיה הבעת עמדה על ידי המעסיק או מטעמו בנוגע להתארגנות או השלכותיה, לרבות 'הטבות' בעטיה של ההתארגנות או שלילתן, מהווה הפעלת לחץ וכפיה והשפעה בלתי הוגנים על העובדים, במימוש זכותם להתארגן או שלא להתארגן", קבעו והוסיפו כי "מכוחה של חזקה זו, גבולותיו של חופש ההתבטאות של המעסיק, בהתייחס להתארגנות העובדים והשלכותיה, ייבחנו בצמצום רב ביותר ובשים לב לנסיבות המקרה הנדון". בעקבות ערעור שהוגש לבג"ץ, אישרו גם שופטי בית המשפט העליון את פסק הדין, שהפך לאחד המצוטטים ביותר בדיוני בית הדין לעבודה.

מחאת עובדי פלאפון, 2013 צילום ארכיון: יח"צ

כמעט חמש שנים לאחר מכן, הרוחות שנשבו מביה"ד האזורי לעבודה בת"א היו כמעט הפוכות. השופטת גילצר כץ קבעה כי פעולותיה של הנהלת מסעדת 'קפה נואר', שלכאורה עומדות בסתירה מוחלטת להלכת פלאפון, היו דווקא חוקיות. "ביחסי עבודה קיימים שני צדדים, וזכותה של מעסיקה להביע את דעתה ולא ניתן 'לסתום את פיה' באצטלה של חופש ההתארגנות ובלבד שלא נעשה כל לחץ שאינו לגיטימי, אולם מותר לה כאמור להביע עמדתה", קבעה השופטת.

ברק לוי קרא את פסק הדין כלא מאמין. על היציאה להגנת חופש הביטוי של המעסיק במהלך התארגנות עובדים אמר – "איך כותבים דבר כזה? בשורה הזו היא (השופטת גילצר-כץ – נ.כ.) בעצם מבטלת את כל מה שקבעה הנשיאה לשעבר נילי ארד. במשפט אחד היא גמרה חצי שנה של דיונים שניהלנו בבית המשפט".

"אני לא יודע אם ניתן לעשות דבר כזה, יכול להיות שכן. אבל זה פוגע בחופש ההתארגנות", אמר לוי, "אתה לוקח את המעסיק ומחזק אותו ואומר לו – 'אתה יכול להתבטא, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה: לפטר, להחליף משמרות. מה שאתה רוצה, כי אתה הבוס! אתה בעל המאה, אתה מחזיק את הכסף ביד, בעל השליטה – תמשיך לעשות את מה שאתה עושה'. הנשיאה ארד הבינה את המצב העדין הזה, של עובדים שמחליטים להתארגן. הרי מאזן הכוחות לא באמת שווה לפני שיש ועד עובדים – תמיד המעסיק יותר חזק מול העובדים החלשים האלה שמנסים בכוחותיהם הדלים להתארגן, ולממש את זכותם על פי חוק."

לוי הביע חשש שהפסיקה הנוכחית תפגע במוטיבציה של עובדים להיאבק על זכותם להתאגד: "כמה זמן עובדים יכולים להחזיק מעמד? ובקפה נואר מדובר בחתך עובדים צעיר. אני מניח שהמלצרים הם סטודנטים ואחרי צבא – כמה זמן סטודנט שניסה להתאגד, ורצה לעמוד על זכותו, יחזיק מעמד כשכל יום יכנסו בו ובכל החברים שלו וינסו לעצור אותם? ותאמין לי שמעסיקים לא עוצרים בכסף שהם משקיעים כדי לעצור התאגדות. כמה זמן יחזיק סטודנט כזה? הוא יגיד 'עזוב, אני אחפש את עצמי במקום אחר'".

ההתבטאויות של הנהלת קפה נואר על העובדים שהתארגנו כ'גורם זר בחברה' ו'ההתאגדות תפיל את החברה' מזכירות ללוי את המאבק שעובדי פלאפון ניהלו על זכותם להתאגד, שבעקבות פסק הדין הוכרה ע"י ההנהלה. מאבק פלאפון פתח גל התארגנויות שהקיף מאות אלפי עובדים בסקטורים מגוונים, שקודם לכן לא היו חלק מהעבודה המאורגנת בישראל. הוא מספר כי רבים מהמתאגדים החדשים פנו אליו ישירות, ואמרו לו שפסק הדין והצלחת ההתארגנות בפלאפון היו בין הגורמים שאפשרו להם להרים ראשם ולהוביל התארגנות בעצמם.

כעת חושש לוי כי פסק הדין עשוי להפך את המגמה. "אי אפשר להישאר אדיש למשפטים כמו אלו שנכתבו בפסיקה הזו – ואני מאוד מקווה שהערעור של ההסתדרות יצליח. אנחנו, אני לפחות – אעשה כל שניתן כדי שזה לא יישאר ככה".