הכותרת הראשית של עיתון ישראל היום, ביום רביעי האחרון, הוקדשה לפרסום כי האחראית החדשה על ההסברה בערבית ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מקבולה נאסר, "פעילה בארגונים רדיקליים פרו־פלסטינים ואנטי־ציוניים", זאת על רקע דברים שכתבה בדף הפייסבוק האישי שלה. בעקבות הידיעה, קרא שר התחבורה ישראל כ"ץ לבטל את מינויה של נאסר לפטרה מהרשות. הפרשה הציפה מחדש את הדיון בפיטורים על רקע פוליטי או אידאולוגי.

"מי שפעילה בארגונים פלסטינים אנטי-ציוניים, לא ראויה לשאת בתפקיד חינוכי והסברתי מטעם מדינת ישראל, בתחום חשוב כמו הבטיחות בדרכים" אמר השר כ"ץ לישראל היום, והוסיף כי לו הייתה פעילותה זו ידועה מלכתחילה, לא הייתה מתמנה לתפקיד. לדבריו, על הרשות לנקוט באמצעים החוקיים העומדים לרשותה על מנת להשעות את נאסר באופן מיידי.

השר ישראל כץ (צילום ארכיון: אלכס קולומונסקי).

בפרסומים בדף הפייסבוק שלה מעידה נאסר, תושבת חיפה בת 40,  כי היא פעילה בעמותת "העקורים הפלסטינאים", הקוראת להכרה בזכות השיבה. בפוסטים אחרים מתחה ביקורת על עיריית חיפה "הציונית", על פרויקטים, שלדבריה, נועדו "להשלים את גניבת בתי הפלסטינים בעיר".  נאסר מתחה ביקורת גם  על יחס המשטרה למגזר הערבי, ואף כינתה את השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, "בריון ופושע".

על אף שהדברים עשויים לקומם את מרבית הציבור הישראלי, עו"ד אבי מנקס ממשרד מסדה, כהן ושות', העוסק בדיני עבודה, אמר לדבר ראשון כי פיטוריה של נאסר, על רקע זה, במידה ואכן ייצאו לפועל, עומדים בניגוד להוראות החוק.

הוראות החוק, אליהם התייחס מנקס, הם סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הקובע כי "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת…השקפתם, מפלגתם…בכל אחד מאלה: (1) קבלה לעבודה; (2) תנאי עבודה; (3) קידום בעבודה; (4) הכשרה או השתלמות מקצועית; (5) פיטורים או פיצויי פיטורים; (6) הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה".

"זו בדיוק ההגדרה של אפליה על רקע השקפה פוליטית, ואני בכלל לא נכנס לשאלה האם הגיוני לצפות מערביי ישראל להחזיק בעמדות ציוניות, כן או לא" אמר מנקס, "אבל ברור שאדם שאינו מחזיק בעמדות כאלו זו השקפה פוליטית מסוימת, והעסקה או אי העסקה שלו רק על הרקע הזה, כשזה לא אינהרנטי לעניין – זו אפליה אסורה".

לדבריו, ארגון יכול שלא לקבל לשורותיו עובד המתנגד לעצם מטרותיו, אולם התבטאויותיה של נאסר לא סותרות את מטרות הרשות למניעת תאונות דרכים או נוגעות לתפקיד הספציפי אליו מונתה.

לשאלה אם אסור למעסיק לפטר עובד, לדוגמה, בשל ביטויי שימחה אחרי פיגועים, אירועי תג מחיר, או קריאות לפגיעה פיזית ברשתות החברתיות, הדגיש עו"ד מנקס כי יש להבדיל בין מקרה שבו העובד מגלה את עמדתו – מקוממת ככל שתהיה – לבין מקרה בו הוא קורא לפעולה לא חוקית.

עו"ד אבי מנקס (צילום: טוהר יעקבסון)

לדבריו, מבחן נוסף לחוקיות של פיטורים על רקע דעה פוליטית, הוא האופן בו אמירות פוגעניות מקרינות על מקום העבודה. "יש מקומות עבודה שנותנים שירות לציבור ולא יכולים להרשות לעצמם להיות בכזו סיטואציה" הסביר, "ואז, אם העובד נוקט מביע עמדה, או נוקט פעולה, שפוגעות בארגון – אז פיטורים הם עמדה תקפה". עם זאת, הדגיש עו"ד מנקס כי נטל ההוכחה כי דבריו של העובד אכן מקרינים על המקום העבודה נופל על על המעסיק. וגם במקרה זה, סיום ההעסקה צריך להיעשות בהליך מסודר של שימוע, שבו שומעים גם את עמדת העובד. במקרה של נאסר, הדגיש, אין כל טענות כנגד העובדת שעמדותיה פוגעניות, מלבד העובדה שהיא מתנגדת לציונות.

בנוסף, סייג מנקס את הדיון במקרה הזה מכיוון ששר התחבורה הוא אמנם נבחר ציבור, שהרשות כפופה לו, אך אין לו את הסמכות החוקית לקבל אליה עובדים או לפטר ממנה  עובדים. "בסופו של דבר היא תועסק, ותופסק להיות מועסקת, על ידי אנשי מקצוע – אם זו ועדת מכרזים ואם המנהלים הישירים שלה וכו'. היא בכלל לא עובדת של השר, ברמה הכי בסיסית, ומהבחינה הזו עדיין לא קרה כאן אירוע שמצדיק פנייה לבית הדין לעבודה. צריך לקוות שהרשות המנהלית תבהיר, גם לה וגם לו, שהעמדות הפוליטיות שלה הם לא חלק מעניינם המקצועי"

ייתכן לדבריו, שהתבטאותו של השר כ"ץ, שהוא גם חבר כנסת, עשויה להיבחן דווקא על ידי ועדת האתיקה של הכנסת, במידה ויפנו אליה בנושא. "טוב תעשה ועדת האתיקה של הכנסת אם תבהיר את הנושא לח"כ כ"ץ" סיכם מנקס, "אני מקווה שהוועדה גם תתייחס לשאלה האם שיקולים פנים מפלגתיים העסיקו את השר כשהתייחס לדברים, ולא המחויבות לרשות הכפופה אליו מנהלית".