נציגים מכל סיעות הכנסת קיימו מוקדם היום (ראשון) מסיבת עיתונאים בה הודיעו כי יקדמו הצעת חוק לביטוח סיעודי ממלכתי שתעלה לביום ראשון הקרוב לוועדת שרים לחקיקה. יוזם החוק ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר, "אלה האנשים שהקימו לנו במו ידיהם את המדינה וצו השעה הוא לעצור את ההפקרות ולכונן ביטוח סיעוד ממלכתי, אחרת ענף הסיעוד כולו יתמוטט להם וגם לצעירים בעתיד על הראש. בהצעה שלושה מרכיבים מרכזיים: הגדלת מספר הזכאים ע"י הקלות במבחני ההכנסה למשפחה הרחבה ומבחני תלות, הגדלה משמעותית של היקף הסיוע בעיקר לסיעודי בקהילה והגברת היעילות במענה, ע"י הפיכת קופות החולים ל"ואן סטופ שופ".

הצעת החוק הזאת מגיעה בין היתר בעקבות המשבר החמור בביטוחים הסיעודיים, שאם לא ייפתר בסוף 2017 ישארו מעל מיליון אנשים ללא ביטוח סיעודי.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אמר כי "ברגעים הקשים ביותר, כשלאזרח הקטן אין את היכולת לדאוג לעצמו, המדינה חייבת לספק רשת ביטחון וביטוח סיעודי זה בדיוק המקום לכך, זה צודק, זה מוסרי וזה חייב לקרות". ח"כ אורי מכלב מיהדות התורה אמר כי "המטרה בכינוס הזה היא לחזק את הגל הציבורי בנושא הביטוח הסיעודי, אני חושב שבנושא הזה יש אחדות ואנחנו מחויבים אליו גם חברתית וגם ערכית. לא יתכן שדור העבר ייזרק ויהיה זקוק לחסדים. אנחנו מבקשים לנצל חלון הזדמנויות שנוצר עכשיו ולמסד את זה אחת ולתמיד".

ח"כ יואב קיש אמר "יש אחידות דעים וגם תמיכה רחבה מתוך הממשלה כמו ליצמן וכץ. לכולם ברור דבר אחד – אנחנו עומדים מול משבר וצריך להסתכל על המשבר הזה כהזדמנות, את המצב צריך לעצור ועכשיו. המצב הכלכלי הוא טוב רואים את זה בעודפי הגביה ועכשיו זה זמן נכון. יש שותף נוסף וזה ההסתדרות שדוחפת מהצד שלה ובסופו של דבר אנחנו צריכים למצוא פתרון למיליון איש שמאבדים את הביטוח ולשני מיליון שאין להם בכלל ביטוח".

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) אמרה שהיא נמצאת בכינוס כי קיבלה אור ירוק משר האוצר ויו"ר המפלגה לנסות ולמצוא פתרון לבעיה, אך בהתייחס להעלאת המסים אמרה פלוסקוב שכרגע אין תמיכה של השר בהעלאת מסים לטובת העניין.

עיקר הרפורמה המוצעת הוא הגדלת המימון הציבורי בענף הסיעוד, וזאת באמצעות תוספת של 0.75% למס הבריאות, אשר כנגדה יועמק ויורחב הכיסוי הציבורי. במסגרת הצעת החוק, יורחבו ויעוגנו שירותי הסיעוד באשפוז ובקהילה בחוק בריאות ממלכתית ויסופקו בקביעות כחלק אינטגרלי משירותי הסל הבסיסי. בתוך כך, היקף הסיוע לסיעודיים בביתם כמעט ויוכפל לאלה ברמת התלות הבינונית (25 שעות שבועיות במקום 16 היום) וברמת תלות הגבוהה (40 במקום 18-22 היום), ויתאפשר גם שימוש חופשי במרכזי היום והמיזמים התומכים הפזורים ברחבי הארץ. כמו כן, כדי לאפשר סיוע משמעותי יותר גם ברמת הסיעוד הנמוכה (הכוללת כיום 55% מהזכאים) תפוצל באופן תקדימי הרמה לשתי מדרגות כאשר החלק העליון יזכה ב-14 שעות שבועיות (לעומת 9.75 היום) והחלק העליון ב-5 שעות שבועיות.

הוצאה ממשלתית על סיעוד* כאחוז מהתמ"ג בשנת 2015 (נתונים: OECD Health Statistics 2017. גרפיקה: אידאה)

באשפוז הסיעודי, תוגבל הדרישה להשתתפות עצמית כלפי המבוטח כשהרף המקסימלי יעמוד על 4,000 שקל במקום המצב כיום בו 30% מממנים עצמאית את הטיפול במוסד שעלותו כ-20 אלף שקל בחודש, ואלה הזוכים ל"קוד" (סבסוד) נדרשים להשתתפויות עצמיות גבוהות בגובה אלפי שקלים בשל מבחני הכנסה קשוחים ולא רלוונטיים (לבני המשפחה למשל). בנוסף לכך, ירוככו מאוד הקריטריונים לקבלת הסיוע: בין השאר, ישונה מבחן התלות כך שקושי בביצוע מלא של הפעולה במבחן ה-ADL יזכה בהכרה (לעומת היום- קושי בביצוע חלק מהותי מהפעולה) וכן יבוטלו מבחני התלות לבני 75 ומעלה ועבורם קביעת הזכאות תיעשה על ידי רופא קופ"ח. בנוסף, יבוטלו מבחני ההכנסה לבני משפחה הרחבה (מעבר לבני הזוג) ואצל הקשיש לא יובאו בחשבון הכנסותיו מקצבאות שונות.

הצעת הרפורמה כוללת גם מתווה להתייעלות ארגונית ושיפור של מבנה התמריצים של גופים הציבוריים, וזאת באמצעות צמצום מספר הגופים המעורבים, הבהרת תחומי האחריות ביניהם וריכוז האחריות לטיפול בקופות החולים. לפי המתווה המוצע, קופות החולים יהפכו להיות הכתובת המרכזית של האדם הסיעודי ויתפקדו כ-ONE STOP SHOP וכגורם האחראי על אספקת צרכי הסיעוד באשפוז ובקהילה (במישרין או כגורם מתאם, מבקר ומפקח על נותני שירותים מטעמה) וככתובת המרכזית שתהיה האחראית על ייעוץ וליווי אישי לכל מבוטח זכאי, לשם מיצוי כל זכויותיו הרפואיות והסוציאליות מול כל הגורמים לרבות לאחר שינוי במצבו הרפואי או הסוציאלי. הקופה, הן בגלל היכרותה את המטופל והן בשל נגישותה הגאוגרפית בקהילה, היא שתרכז את כלל השירותים לקשיש ולמשפחתו במקום להריצם בין גופים שונים. כיום, כפי שקובעים גם בנק ישראל ומשרד הבריאות, ריבוי הגורמים המטפלים בקשיש הסיעודי והביורוקרטיה הכרוכה בכך מהווים חסם ממשי לקבלת שירותים ולמימוש זכויות. בנוסף, חלוקת האחריות אינה ברורה וכוללת תמריצים בכיוונים לא נכונים (למשל, לגורמים שונים אין שום עניין במניעת הידרדרות מצבו של הקשיש כשהמשמעות היא מעבר לאחריות ולמימון גורמים אחרים). מאידך, ריכוז הטיפול והמענה המקצועי לאדם הסיעודי במקום אחד- יביא לפישוט תהליכים, לפיתוח מומחיות מקצועית ורצף טיפולי.

עיקרי ההצעה בנקודות:

• עיגון והרחבת שירותי הסיעוד בקהילה ובאשפוז כחלק מסל הבסיס במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בתמורה להעלאת 0.75% במס הבריאות.
• הגדלת מעגל הזכאים על ידי: ביטול מבחן ההכנסות לקרובי משפחה שאינם הזכאי/ת ובן/בת הזוג, ריכוך מבחן ההכנסה לקשיש כך שלא יובאו בחשבון הכנסות מקצבאות, גמלאות ושכ"ד (להוציא ההפרש שבין ההכנסה של דירה מושכרת לבין תשלום דמי השכירות בה מתגורר הזכאי בפועל), ריכוך משמעותי של מבחן התלות של הביטוח הלאומי ע"י שימוש בהגדרה מיטיבה וביטול מוחלט של המבחן לבני 75 ומעלה.
• הגדלת היקף הסיוע לזכאים: הכפלה של היקף הסיוע לסיעודיים ברמת תלות בינונית וגבוהה בקהילה (וכן שימוש חינם במרכזי היום לקשיש), פיצול רמת התלות הנמוכה שבה נמצאים מרבית הזכאים כיום במטרה לאפשר כיסוי הולם גם לסיעודיים בתחום העליון של רמת הסיוע הבסיסית, והגבלת הדרישה להשתתפות עצמית לסיעודיים במוסדות האשפוז.
• תמיכה במשפחה: ליווי וסיוע רגשי ומקצועי שיינתן ע"י קופ"ח והענקת זכאות שנתית נוספת בת 6 ימים של דמי הבראה, ביטול מבחני ההכנסה למשפחה הרחבה.
• קופ"ח יוגדרו ככתובת המרכזית של האדם הסיעודי וכגורם האחראי על אספקת צרכי הסיעוד באשפוז ובקהילה, כגורם מתאם, מבקר ומפקח אחר נותני השירותים (לרבות עובדי סיעוד בקהילה) ועל מיצוי זכויותיו הרפואיות והסוציאליות בקופה ומול גופים אחרים.
• שדרוג והרחבת מערך האשפוז הסיעודי: התקבולים הייעודים יעצרו את השחיקה המתמשכת באיכות ובזמינות תשתיות האשפוז הסיעודי, שסובל לאורך שנים מתת תקצוב חמור, ויאפשרו שיקום, הרחבה ושדרוג שלהם.