קשה היה שלא להצטמרר מהראיון שנתנה שירה רבן, עובדת מעון ראש הממשלה לשעבר, לגיא פלג, אתמול (מוצ"ש) בחדשות 2. רבן, צעירה חרדית, גוללה מסכת של התעמרויות, השפלות ובגדול ערלות לב מצד הגב' נתניהו. כל זאת במסגרת יחסי כוח שאינם לטובתה של רבן, המעצימים את גודל הפגיעה, וכן, גם את עומק ההזדהות. רבן היא לא היחידה. לא מעט עובדות ועובדים במעון רה"מ התלוננו, ותבעו, על יחס של הגב' נתניהו כלפיהם. אני לא יודע, לא קראתי את כל כתבי התביעה, לא הייתי בסיטואציה, לא שמעתי את שרה מגנה על הצד שלה, אבל כמו שהפמיניסטיות והפמיניסטים ניצבות תמיד לצד המתלוננות, ככה אני עם עובדים, אני איתם.

אך משאמרתי זאת, אני חש חובה לציין כי העיסוק התקשורתי בדמותה של אשת ראש הממשלה סובל משטחיות והטיה פוליטית בצורה קיצונית. נדמה שאנשי השמאל בתקשורת, אלו שנואשו משלטונו הארוך של נתניהו, משתמשים בציניות בחוליה החלשה, שרה, כדי לנגח את ראש הממשלה ולהחליש את כוחו ומעמדו בציבור. זו פרקטיקה לגיטימית, ברורה, אבל מסריחה ומעליבה.

אני לא מכיר את מצבה של הגב' נתניהו, אך ניכר שהוא אינו מיטבי. להשתמש בזה, כדי לכרסם במעמדו של ראש הממשלה, זה מעשה חוקי, אבל פסול מבחינה מוסרית. יודעים מה? זה היה אולי עובר, אם אותם עיתונאים היו מתרעמים על התעמרות בעובדים בשוק העבודה הישראלי. אם אותם אנשי תקשורת היו עומדים ללא חת לצד עובדי קפה נואר או נגב קרמיקה, אולי הם היו משכנעים אותי שהם בכנות דואגים לתנאי עבודתה של אותה צעירה חרדית, שנקלעה לעין הסערה.

וכאן לב הבעיה, כשהמטרה היא להחליף את נתניהו, ולא להציב מולו אלטרנטיבה, כן, גם ובעיקר בנושאים הכלכליים חברתיים, לפתע כל האמצעים כשרים. אפשר להשתמש באשתו, כפי שככל הנראה היא עצמה השתמשה בעובדיה, כתכלית למימוש אותם חלומות באספמיה.

תעזבו את שרה, תעזבו אותה. אם היא עברה על החוק ביחסיה עם העובדים, היא ראויה לכל עונש. לטעמי, אף יותר מכל בעל עסק אחר שמנצל עובדים. את זה בית המשפט יכריע. נתניהו, ראש הממשלה, הוא ראש וראשון למדיניות כלכלית הפוגעת בקהל מצביעיו. יש הסבורים שההצבעה עבורו נובעת מהרטוריקה הלאומנית ויכולותיה המגייסות, אבל טעות תהיה לחשוב שמצביעי הליכוד הם טיפשים. כן, גם הם יודעים, למרות ההסתה המתמשכת, ש"השמאל" לא יפקיר את ביטחון ישראל, כי גם השמאל מבין, ברובו, שאין לנו ארץ אחרת. אבל השאלה היא האם עשויה להיות לנו מדינה אחרת. מדינה שבה זכויות עובדים ועובדות ישמרו, גם אם הם לא עבדו בבית האיש החזק במדינה, וגם אם הם לא משמשים כקרדום לחפור בו תחת כסאו ושלטונו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרה בכנס התמיכה בו 9.08.2017 (צילום: תומר ניוברג / פלאש90).

רבות מספור הן אותן שירה רבן, שבמקומות העבודה שלהן זוכות ליחס מפוקפק, נצלני ופוגעני. רבות מספור הן אותן שרה נתניהו, הרואות, לכאורה, בעובדים תחתיה, קאסטה נמוכה, הראויה ליחס משפיל ומעליב.

אופוזיציה אמיתית לנתניהו היא להצהיר כי בישראל 2017 ניצול עובדים אינו לגיטימי, ולפעול למיגורו, ולא שהגב' הראשונה, עם כל מגרעותיה, היא לא לגיטימית.