אתמול פורסמו נתוני החשבונות הלאומיים של הלמ״ס לרבעון השלישי של 2017, ונראה כי מגמת המשבר בייצוא לא נשתנתה לטובה. לפי הדו"ח הייצוא הישראלי, ללא סטארט-אפים ויהלומים, צמח ב-0.4% בלבד ברבעון השלישי, לעומת הייבוא, שעלה ב-10.5%. עלייה מזערית זו בייצוא הישראלי, לעומת עליה מרשימה בייבוא, מהווה נורת אזהרה ביחס לייצור המקומי. עם זאת, העמקה בנתונים מצביעה על מגמה מדאיגה עוד יותר – מרבית מהירידה בייצוא מקורה בתעשייה הישראלית. עפ"י הנתונים, בחודשים האחרונים חלה ירידה של 6% בייצוא התעשייתי.
חיים מר, יו"ר אגף סחר החוץ בהתאחדות התעשיינים, מודאג. בריאיון ל׳דבר ראשון׳ הוא אומר שאחד הקשיים המרכזיים הניצבים בפני התעשייה הישראלית בשנתיים האחרונות היא מגמת הייסוף (התחזקות) בערך השקל מול הדולר והיורו. "חלק גדול מההוצאות שלי, בתור בעל מפעל, הן על עבודה" הוא אומר. "אני משלם לעובדים בשקלים, ומוכר את התוצרת בחו"ל תמורת דולרים. אם השקל מתחזק, אני מקבל תמורה נמוכה יותר על כל מכירה. זה יכול להפוך אותי ממרוויח למפסיד".
השקל נמצא במגמת התחזקות מאז תחילת שנת 2015, והגיע בחודשים האחרונים לשיא גובהו. כל ייצואן מעוניין בערך נמוך של המטבע המקומי, וערך גבוה של המטבע בו הוא מוכר את סחורתו. באופן זה, הכנסותיו מהמטבע הזר מתרגמים לערך גדול יותר במטבע המקומי, בו הוא משלם משכורות, על חומרי גלם וכד׳. היצואנים הישראלים מוצאים את עצמם ניצבים מול ערך גבוה יותר ויותר של השקל, דבר שמקטין את הכנסותיהם ודוחף רבים מהם להעביר את עסקיהם למקומות בהם שכר העובדים נמוך יותר.
"איש תוכנה אצלנו עולה כמו בארה"ב, וכשהשקל חזק אתה כבעל המפעל משלם הרבה דולרים בשביל השכר שלו, אז הרווח יורד. אתה חושב שרציתי לפטר 70 אנשים באשקלון השנה? או לייבא שירותים ממקום אחר? זה לא משאת חיי" ממשיך מר, שהעביר השנה חלק גדול מפעילות מפעלו באשקלון לחו"ל.
מגמת עזיבת התעשייה את ישראל היא חד כיוונית בדרך כלל, היות ומפעל שעובר מישראל לסין לא יחזור, גם אם ערך השקל ירד משמעותית בעתיד
"כולם אומרים 'מה אתם בוכים? יש עסקים שלא צריכים להיות פה אם הם לא רווחיים בתנאים הנוכחיים. אולי העסק שאתה מייצא לסין לא צריך להיות פה'. אבל תוכנה, תעשיה והנדסה, לא צריכים להיות פה? זה חלק מהיתרונות שלנו כמדינה. תעשייה מייצרת כוח, זה נותן בסיסים חזקים לכלכלה שלנו, זאת עוצמה של המדינה".
התיסוף בערך השקל פוגע בכל עסק שמייצא מוצרים לחו"ל, אך השפעתו על התעשייה היא קריטית. בשוק המט"ח ישנה תנודתיות רבה, ושערי המטבע עשויים בעתיד לרדת, ולהחזיר את הסביבה הרווחית לתעשייה. עם זאת, מגמת עזיבת התעשייה את ישראל היא חד כיוונית בדרך כלל, היות ומפעל שעובר מישראל לסין לא יחזור, גם אם ערך השקל ירד משמעותית בעתיד. כך, המשך מגמת התיסוף בערך השקל עשויה לפגוע לטווח הארוך בתעשייה המקומית.
ספקולציה על השקל?
התעשיינים טוענים כי מגמת התיסוף בשקל איננה משקפת את מצבה של הכלכלה הישראלית, אלא היא תוצאה של פעילות פיננסית של סוחרי מט"ח זרים, שפועלים בשוק המקומי לצורך הפקת רווחים מעליות קלות בערך השקל, ומכירתו ברווח. שחקנים אלו, הנקראים ספקולנטים, קונים מטבעות בציפייה כי ערכן יעלה, ומוכרים אותם כאשר הן נמצאות בשיא שוויין. "למשחק הזה הצטרפו כולם. גם בנקי השקעות זרים, גם גופים ישראליים מקומיים, גם שחקנים מקומיים, כי כולם אוהבים להרוויח בקלות".
ערכו של שער הדולר משתנה תמיד, וכל פעילות ייבוא וייצוא משפיעים עליו. זאת מכיוון שיצואנים ויבואנים קונים ומוכרים מט"ח לצורך פעילותם השוטפת בחו"ל. שער הדולר נקבע בשוק המטבעות הישראלי, על פי עיקרון ההיצע והביקוש. כך למשל, כאשר ייצואן מקבל דולרים, ומבקש להחליפם בשקלים בישראל, הוא מגביר את הביקוש לשקלים מצד אחד, ומצד שני מגדיל את היצע הדולרים. כך, עולה ערכו של השקל מול הדולר בשוק המט"ח.
גופים פיננסיים גדולים, ביניהם בנקי השקעות מוכרים בארה״ב ואירופה, דוחפים את ערך השקל כלפי מעלה ומוכרים בשיא. הם עושים זאת על ידי רכישה מתואמת ופתאומית של שקלים. בדיוק כמו הרצת מניות
אלא שבחודשים האחרונים אנו עדים לתופעה משונה. הייצוא הישראלי נמצא במגמת צמצום, הייבוא מחו"ל גדל, אך ערך השקל ממשיך לעלות. לכאורה, הציפייה היא כי רכישתם של דולרים לצורך רכישת התוצרת בחו"ל תקטין את היצע הדולר ותעלה את ערכו מול השקל. במקרה זה, ירד ערכו של השקל מול הדולר. עם זאת, במקביל לתהליך זה, הולך ומתחזק השקל, ומגיע לרמות הגבוהות ביותר מזה שנתיים.
יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס, חברה לניהול סיכונים פיננסים, טוען שתופעה זו ניתנת להסבר רק על ידי קיומם של שחקנים ספקולטיביים בשוק המט"ח הישראלי. פרנק טוען כי ישנם גופים פיננסיים גדולים שמתעניינים בשקל לצורך רווחים קלים שמקורם ברכישת שקלים ומכירתם כאשר מחירם גבוה.
לטענת פרנק, מדובר במניפולציה של ממש. גופים פיננסיים אלו, ביניהם בנקי השקעות מוכרים מארה"ב ואירופה, "דוחפים" את ערך השקל כלפי מעלה, ומוכרים בשיא. את זה הם עושים ע"י רכישה מתואמת ופתאומית של שקלים, אשר מעלים במהירות את ערכו לאור הביקוש הגבוה. לאחר זמן קצר, לעתים מספר דקות, כאשר השקל נמצא בשיא ערכו, מוכרים גופים אלו את המטבע, ומחירו צונח חזרה כלפי מטה, אך נשאר בדרך כלל גבוה מאשר היה. "זה כבר מזמן לא סתם ספקולציה, זו מניפולציה של ממש" אומר פרנק. "בדיוק כמו שבתחום המניות מדברים על 'הרצת מניות', רק שמטבע זה לא מניה. אם השקל היה מניה, כבר מזמן היו עוצרים פה כמה אנשים".
"השקל הפך להיות אחד המטבעות האהודים ביותר על מבצעי המניפולציות בשוק המט"ח" אומר פרנק. הוא טוען כי משקיעים אלו מחכים לשעות בהן היקף המסחר בשוק המט"ח נמוך- בדרך כלל בלילות ובימי שישי. במצב זה קל יותר להשפיע על מחיר השקל על ידי רכישה, היות וגם רכישות קטנות משפיעות על הביקוש היחסי. "ידוע שבישראל, במהלך ימי המסחר יש מחזור של 2 מיליארד דולר" אומר פרנק. "בשעות הערב המסחר מתדלדל. כאשר היקפי המסחר נמוכים, כל קנייה פשוטה של כמה מיליונים יכולה להזיז את השער בחצי אגורה-אגורה".
הפעילים בשוק המט"ח הם השחקנים הכי מתוחכמים בעולם. היחיד שעומד מולם הוא בנק ישראל. האוצר עומד מהצד ולא נוקף אצבע, הוא משחק משחק כפול כי מדובר בגופים גדולים שלישראל כל מיני אינטרסים איתם
עם זאת, ישנם ספקולנטים אשר מחזיקים שקלים לטווח מעט ארוך יותר. למשל, בנק השקעות מסוים עשוי לרכוש שקלים ולהחזיקם עד שערכם יגיע לגובה הרצוי לו, אז ימכור אותם חזרה תמורת דולרים. שחקנים אלו יעדיפו לדחוף כלפי מעלה את ערך השקל, וקיומה של פעילות כזו מייצרת ביקוש גבוה יותר לשקלים, ומחזקת את השקל בפני עצמו.
"ההיגיון הכללי הוא שאנחנו נתפסים ככלכלה יציבה, שמאז שנת המשבר כשכל העולם נפגע, אנחנו היחידים כמעט שלא נפגענו. אנחנו מדינה יציבה, מוטת ייצוא, עם עודף ייצוא על ייבוא, ועודף בחשבון השוטף. זאת הרוח הגבית. אבל מכאן ועד הייסוף בשקל שאנחנו רואים בשנתיים האחרונות המרחק גדול" אומר פרנק. "באופן חד משמעי זה רק בגלל הפעילות הספקולטיבית. זה לא שהשקל לא צריך להתחזק, אבל בשנתיים האחרונות זה איבד כל קשר לנתונים כלכליים ולמציאות. ולא סתם בנק ישראל וגופים אחרים אומרים שהשקל מתוסף ב-10%. תיסוף היתר הזה נובע רובו ככולו מפעילות ספקולטיבית".
זהותם של הפעילים בשוק המט"ח אינה חשופה לציבור, אך פרנק טוען כי מדובר בבנקי השקעות מוכרים וידועים, אשר מבצעים השקעות ספקולטיביות בשווקים ברחבי העולם. "מדובר בשחקנים הכי מתוחכמים בעולם, והיחיד שעומד מולם הוא בנק ישראל. האוצר עומד מהצד ולא נוקף אצבע. הוא משחק משחק כפול, ובכלל כולם מפחדים כי מדובר בבנקים גדולים וגופים גדולים שיש לישראל כל מני אינטרסים איתם, ולכן מתנהגים איתם בכפפות של משי. והם עושים מה שהם רוצים בשוק".
פגיעה מתמשכת וקריסה פתאומית
בשבוע שעבר פרסם הבנק הגרמני "דויטשה בנק" הערכה לפיה השקל "מתומחר גבוה מדי", וכי בקרוב יתרחש בו פיחות. פרנק חושב כי בטווח הארוך, נראה שהערכותיו של דויטשה בנק יתממשו. "אני מאמין שזה יקרה כי בסופו של דבר אי אפשר לעבוד כל הזמן על הבלוף הזה של נתוני צמיחה, כשהצמיחה האמיתית של הקטר של הצמיחה בכלכלה, שזה הייצוא, הולך ונסוג כל הזמן" הוא אומר.
"אז זה לא שהכל יתרסק פה, אבל המכה שתהייה פה תהיה אנושה. עכשיו, הכלכלן יגיד לך "בסדר, זה המשחק, ביקוש והיצע. ברגע שזה יקרה אז הדולר שוב יזנק. אבל בינתיים מפעל שהעביר את הפעילות לסין או לצ'כיה לא יעביר את המפעל חזרה גם אם הדולר יזנק. לכן חשוב להקדים תרופה למכה הזאת והמכה ברורה לכל בר דעת".
"ברור שכשיקרה משהו, והמשהו הזה יכול להיות התפטרות של נתניהו, אירוע בטחוני חמור, או פתיחת גזרה עם לבנון וסוריה, אז נראה פיחות. צריך להכיר בעובדה שהפעילות הזו גורמת לנזק בלתי הפיך לישראל
עם זאת, שווקי המטבעות הם בלתי יציבים, ויתכן כי נסיגה גדולה של ספקולנטים מהשוק הישראלי יוביל ל"תגובת שרשרת" מהירה, ומכירה המונית של שקלים. במקרה כזה יצנח מחיר השקל במהירות. במצב בו התעשייה הישראלית מצומצמת, והכלכלה המקומית מוטת ייבוא, דבר זה עשוי להיות הרסני למשק ולהוביל לפגיעה חמורה בו.
קשה מאוד לחזות סיבה בגללה עשויים הספקולנטים לבחור לנטוש את השוק הישראלי. "ברור שכשיקרה משהו, והמשהו הזה יכול להיות התפטרות של נתניהו, אירוע בטחוני חמור, או פתיחת גזרה עם לבנון וסוריה, אז נראה פיחות" אומר פרנק. "ערעור של היציבות יביא לפיחות משמעותי. צריך לא להגיע לזה. הדבר הכי נכון ומה שהכי צריך שיקרה זה הכרה של בנק ישראל והאוצר בעובדה שהפעילות הזו גורמת לנזק בלתי הפיך לישראל, ואז לטכס עצה ולנקוט בצעדם יותר חריפים ממה שהם עושים היום".
התערבות אגרסיבית יותר של בנק ישראל
בנק ישראל, שפעיל גם הוא בשוק המט"ח, רוכש בחודשים האחרונים דולרים לצורך "מיתון מגמת הייסוף בשקל". עם זאת, פעילותו בשוק לא מצליחה להביא לעצירת המגמה, ונציגי הייצואנים טוענים כי הוא איננו עושה מספיק כדי לדאוג לשקל נמוך יותר.
"לבנק ישראל ולאוצר יש אינסוף כלים להתמודד מול התופעה. בעיית הבעיות היא להכיר בבעיה. ועד היום מסיבות שלהם, הם לא מוכנים להכיר בבעיה" אומר פרנק. מטרת הרכישות של בנק ישראל היא הקטנת היצע הדולרים בשוק, ובמקביל שידור מסר מרתיע לספקולנטים. ספקולנטים יחפשו בדרך כלל שווקים שבהם הם יכולים להיות בטוחים שהמטבע יתחזק בטווח הקצר, ופעילותו של הבנק בשוק מטיל ספק בכך. עם זאת, פרנק טוען כי התערבותו של בנק ישראל נמצאת כיום בהיקף נמוך מדי, ואסטרטגיית הרכישה שלה לא מצליחה להרתיע את הספקולנטים.
הדבר הכי טוב, כמו שעשו בסין, שוויץ וצ'כיה, זה לשים רצפה לסל המטבעות. צעד כזה, בו הבנק יתחייב למנוע בכל דרך את התחזקות השקל, מעבר לנקודה מסויימת, עשוי להוריד את האטרקטביות של השקל
מדיניות רכישה מרתיעה יותר לספקולנטים תהיה רכישה בשעות בהן המסחר בשוק דליל. רכישות אלו יגבירו מאוד את כמות הכסף שידרש לספקולנטים בכדי "לדחוף" את ערך השקל כלפי מעלה, גם בשעות הלילה. לחלופין, בנק ישראל יכול להצהיר כי הוא ירכוש כמויות גדולות של דולרים בזמנים בלתי ניתנים לחיזוי, דבר שיעלה את הסיכון של השקעות קצרות הטווח.
"הדבר הכי טוב, כמו שעשתה סין, כמו שעשתה צ'כיה זה לשים רצפה לסל המטבעות. להודיע שיש רצפה שלא יעברו אותה" אומר פרנק. צעד כזה, בו הבנק יתחייב למנוע בכל דרך את התחזקות השקל מעבר לנקודה מסויימת, עשוי להוריד את האטרקטביות של השקל היות ויהיה גבול ליכולתו להתחזק. ספקולנטים נוטים להמשך לשווקים בהם הבנקים המרכזיים והרגולטורים פעילים פחות. כאשר פעילותם של גופים אלו בשוק גדלה, קטנה יכולת ההשפעה של הספקולנטים.
"הבעיה של בנק ישראל היא שהוא תמיד פוזל עין אחת לכיוון קרן המטבע והבנק העולמי. ובקרן המטבע ובבנק העולמי התערבות היא לא אהודה" מסביר פרנק. לדעתו, על האוצר ובנק ישראל להכריז על גובה מקסימלי אליו יאפשרו לשקל לטפס. "זה הפתרון הטוב ביותר, והנכון ביותר. אבל זה פתרון שקרן המטבע והבנק העולמי לא אוהבים ועושים ׳נו נו נו׳, למרות שסין עשתה את זה, צ'כיה עשתה את זה, שוויץ עשתה את זה, שלא יגידו שבשוויץ זה נכשל, זה שטויות. זה בהחלט אחד הכלים".
