מנהל חברת שירותי שמירה וניקיון ישלם קנס של מיליון ש"ח בגין פגיעה בזכויות עובדיו – כך קבע השבוע בית הדין הארצי לעבודה. השופטים דחו את ערעורו של מרדכי (מוטי) שחם, שניהל בית היתר את החברות 'תנופה' ו'כוח עוצמה', והורשע לפני כשנה בתביעה פלילית בביה"ד האזורי לעבודה בת"א  שגזר עליו את תשלום הקנס. שחם, המרצה כעת עונש מאסר בגין עבירות מס, ערער על העונש וטען שאינו מידתי, אך השופטים דחו את ערעורו, וכן את בקשתו לדחות את יישום גזר הדין.

בעקבות החלטת בית הדין אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ כי "המעסיקים חייבים להפנים כי שמירה על זכויות העובדים הינה חובה ולא המלצה. לצערנו, האוכלוסיות הכי חלשות הן גם אלו שמנוצלות ברוב המקרים. נמשיך ונפעל לשיפור תנאי העסקתם של עובדי הקבלן תוך ענישה מירבית וללא פשרות, על מעסיק שיפר את החוק".

שר הרווחה, חיים כץ. צילום: אבי חיון.

בעוד מרבית ההליכים בהפרת חוקי עבודה הם אזרחיים (העובד נגד המעסיק), מאפשרים חוקי העבודה להעמיד לדין פלילי מעסיקים שעברו על החוק ולגזור עליהם קנסות ועונשי מאסר. מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה הוא הגוף החוקר הפרות אלו, ובמידה ונמצאת הפרה, מוגש כתב אישום נגד המעסיק. במקרה של מרדכי שחם הוגשו נגדו שישה כתבי אישום, ולאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון הוא הורשע באי תשלום שכר מינימום למספר עובדים, אי העברת ניכויים לפנסיה ופיטורי אישה בהיותה בחופשת לידה. בית הדין האזורי לעבודה בת"א גזר עליו קנס של מיליון ש"ח או לחלופין מאסר בן עשרה חודשים.

שחם ערער לבית הדין הארצי לעבודה בטענה כי מדובר בעונש שאינו מידתי, וכי בית המשפט לא התחשב במצבו הכלכלי. עוד טען שחם כי המדינה הפרה את הסדר הטיעון עמו, מאחר שהתחייבה לא לדרוש עונש מאסר, אך מכיוון שאינו יכול לשלם את הקנס, למעשה הוא נידון למאסר. בתגובה טענו באי כוח המדינה כי העונש שדרשו הוא הקנס, ודרישת המאסר היא רק במקרה של אי תשלום הקנס, אותו לדעתם יכול שחם לשלם.

השופטים רונית רוזנפלד, אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה שוכנעו כי העונש שנגזר סביר, מידתי והולם בהתחשב בכלל האירועים ומכלול העבירות בהן הורשע שחם. עבירות אלו כללו פגיעה שיטתית בזכויות בסיסיות של עובדים מוחלשים, תוך עשיית מעשים אקטיביים שנועדו להקשות עליהם את אכיפת זכויותיהם. עוד צוין כי אמנם מדובר בסכום גבוה, אך מדובר בקבלן שהורשע ברצף עבירות שנועדו להשגת יתרונות כלכליים, ולכן העונש בגינן אמור להיות אפקטיבי גם בהיבט הפגיעה המשמעותית בכיסו.

מאבטח בשער בית ספר (צילום: נעם אלקלעי).

בפסק הדין שפורסם בספטמבר קבעו השופטים גם כי על מנת לטעון ששחם מצוי בחסרון כיס שלא יאפשר לו לשלם את הקנס, ולמעשה יחייבו בריצוי עונש מאסר – היה עליו להציג מידע מלא ביחס לנכסים, חשבונות בנק וכל נתון אחר בדבר המצב הכספי הכולל, אותו בחר שלא הציג. ממצאים עובדתיים שהתבררו בהליכים אחרים שהתנהלו כנגדו העידו כי מצבו הכלכלי שונה מכפי שהציג וכי גם בעבר לא היסס להסתיר את מעורבותו במיזמים כלכליים שונים. כמו כן קבע בית הדין כי שחם אף נמנע מלהציג את מלוא המסמכים הנוגעים לכושר השתכרותו, וכן דו"חות כספיים שעשויים היו ללמד על מצבו הכלכלי. השינוי היחיד שקבעו השופטים כי במקום לשלם את הקנס בעשרה תשלומים בני 100 אלף ש"ח, שחם יוכל לשלם אותו ב-60 תשלומים.

שחם, המרצה עונש מאסר על עבירות מס שאינן קשורות למקרים בהם הורשע, פנה לבית המשפט בבקשה לדחות את מועד התשלום למועד שלאחר שחרורו ממאסר ביוני 2019. ביום שני השבוע דחה בית המשפט את בקשתו.

"עמדתו של בית הדין הארצי במקרה הנדון והשארת הקנס העונשי המשמעותי על תילו מצביעים על משמעות וגודל החומרה של העבירות על חוקי העבודה" אמרה מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, יפה סולימני, "במקרה דנן הופרו, בין היתר, חובת תשלום שכר מינימום וכן העברת ניכויים ליעדם. מדובר בעבירות שנעשו על חשבונם של עובדי השמירה והניקיון, עבירות הפוגעות ישירות בכיסם של עובדי אוכלוסיות מוחלשות אלו, וטוב שבית הדין מאותת למעסיקים מפרים שאין הוא נכון להתפשר או לוותר במקרים של פגיעה מסוג זה".

ממינהל ההסדרה והאכיפה נמסר כי מתחילת השנה ניתנו על ידיו 1,281 התראות מינהליות ו-247 עיצומים כספיים על סך כ-21 מיליון ₪ בגין הפרות חוק הגנת השכר, מתוכם 340 התראות ו-226 עיצומים כספיים על סך למעלה מ-19 מיליון ₪ בגין אי העברה של כספים שנוכו משכר אולם לא הועברו ליעדם (או הועברו באיחור); כמו כן, הוגשו על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה עשרה כתבי אישום לפי חוק הגנת השכר וניתנו 13 גזרי דין בנושא.