כשאנחנו חושבים על אוסטרליה, אנחנו ודאי חושבים: 'וואו, כל כך מגניב! חופים מדהימים, קרוב רחוק, קיילי מינוג, קואלות'.

אבל המציאות, כמו הרבה דברים אחרים בחיים, רחוקה מזה. כנער הומו-יהודי מתבגר באוסטרליה, החיים היו מאוד מסובכים עבורי. למרות שמעולם לא חוויתי הומופוביה אלימה וישירה כלפי, בקהילה בה גדלתי המיניות שלי לא התקבלה. הייתה דרך חיים נורמלית והייתה דרך החיים שלי. הייתה לי בחירה, יכולתי לחיות חיים יהודיים בהם אמצא שותפה ואחיה "חיים סטרייטים" למהדרין או לחיות את חיי כהומו, להרגיש חופשי ומשוחרר מבחינה מינית, אבל הזהות שלי כגבר יהודי, משהו שהוא חשוב עבורי כמו הזהות ההומואית שלי, צריכה היתה להדחק הצידה. יש לי הרבה חברים שבחרו את הבחירות האלו, לא היה מקום לשתי הזהויות האלו בקהילה שלי – להיות יהודי והומו.

זוג צופה במצעד לציון תוצאות משאל עם לאישור נישואים חד מיניים באוסטרליה (AP Photo/Rick Rycroft)

היה ידוע בקהילה שלי שאני שוכב עם גברים, אבל אסור היה שזה יהיה דבר מרכזי בחיים שלי, משהו שנלחמים עליו, כי זו לא הייתה הדרך להיות יהודי. למרות שהייתי הומו, עדיין הייתי צריך להמשיך לחיות חיים הטרו נורמטיביים, גם כשהייתי יוצא עם מישהו. אז בחרתי לעבור למקום בו אוכל להיות שניהם.

היום אני חי בישראל, אבל חצי מהלב שלי תמיד יהיה באוסטרליה. אני כותב את המאמר הזה באנגלית, לא רק בגלל שזה קל יותר עבורי, אלא בגלל שבאוסטרליה קרה דבר מאוד יפה. משהו שגרם לי לבכות וגרם לי לרצות לחגוג שם ביחד עם כל הקהילה שלי. השבוע אוסטרליה צעדה צעד קדימה במאבק לזכויות להט"ב.

לאלו שאינם יודעים, בששת החודשים האחרונים הקהילה הלט"בית באוסטרליה עושה היסטוריה. במשך זמן ארוך, קהילת הלהט"ב באוסטרליה נלחמה עבור שיווין זכויות, כשבמרכז הוויכוח עמדה ההגדרה של חוק הנישואין, שלא מאפשר לזוג חד מיניים להתחתן. לפני שישה חודשים הכריזה הממשלה על הכוונה לערוך משאל עם שיקבע אם באמת רוב הציבור באוסטרליה בעד או נגד נישואים חד מיניים. למרות שהסקר לא מחייב את הממשלה לפעול בשום דרך לשינוי החוק, לא משנה מה יהיו תוצאות הסקר, הממשלה הבטיחה שבתור ממשלה דמוקרטית היא תפעל ע"פ מה שהרוב רוצה.

למרות שזו נשמעת הצעה מתקדמת, יש איתה לא מעט בעיות – הדרך שבה בוצעה ההצבעה במשאל הטילה מגבלות על קבוצות שונות באוסטרליה מלהצביע. למשל: היה צריך להצביע בדואר, בניגוד להצבעה בקלפי, מה שמדיר חסרי בית ובינהם – הרבה להטבי"ם שנזרקו מבתיהם. ההצבעה הדירה גם קבוצות של אבוריג'ינים, קבוצות ילידיות  וקבוצות שוליים מלהצביע, בגלל שהם לא מחזיקים באותו סטטוס אזרחי כמו כל שאר האזרחים. למרות שלא היה מדובר בהצבעה לבחירות, היא התאפשרה רק עבור אלו שמעל גיל 18, למרות שהתוצאות של המשאל ישליכו עליהם ועליהן במיוחד.

בכל מקרה, לא הרבה ציפו לתוצאות חיוביות במשאל הזה. ששת החודשים האחרונים היו מלאים באירועים הומופובים, שלוו בהסתה בציבור וברשתות החברתיות – היא הובלה ע"י ציבור שזיהה את עצמו כמצביעי הנגד. מה שהכי נורא בתהליך הזה, בעיני היא  השאלה שלא הרבה אנשים שאלו – למה לעזאזל הציבור האוסטרלי צריך להצביע על זכויות אזרחיות בסיסיות, של אוסטרלים אחרים.

בתור מדינה שקוראת לעצמה דמוקרטיה, למה שלאיזשהו אזרח תהיה הזכות להצביע על אם תינתן או לא תינתן זכות לאזרח אחר? מתי בהיסטוריה זה נתפס כקונספט לוגי והוגן? לממשלה יש את החובה להגן על הזכויות של כל אזרחיה.

למה זה קרה? לדעתי המדינה בחרה בדרך הזו כדי להשיל מעצמה את האחריות לאזרחיה. ע"י יצירת המשאל כעניין אזרחי-סטיטסטי, במקום הצבעה ממשלתית פוליטית, משהו שהמדינה אמורה להתחייב אליו. היום המדינה יכולה לאמר שזו לא הייתה החלטה שלה, אלא החלטה של הציבור. גם אם זה נראה כמו מהלך חכם של הממשלה, מה שהוא עשה בפועל זה היה לתת, כמעט לכל אחד, את האפשרות להצביע על עתיד זכויות הקהילה הלהטבי"ת באוסטרליה. כן, גם אם זה היה חבר שלך, שכן שלך, בן משפחה או הילד הזה בבית ספר שקרא לך 'מתרומם' והרביץ לך בגלל שהיית הומו, – לכולם ניתנה הזכות השווה להגיד אם מותר לי להיות אזרח שווה בין שווים באוסטרליה.

זה דפוק, אבל בואו נשים את הפוליטיקה בצד לשנייה, אני רוצה לכתוב עם הלב שלי בתור אוסטרלי ישראלי הומו. להצביע על כך שצעדנו צעד קדימה. הציבור בחר – ואנחנו נצחנו. נכון, זה לא אומר שנישואים בין בני אותו מין יעוגנו בחקיקה, מכיוון שהממשלה לא מחויבת לתוצאות הסקר, ראיתי איך הציבור באוסטרליה חושב – לעזאזל עם הממשלה. אותי מעניין מה שהציבור רוצה, מה שאנשים רוצים.

האיש הזה שקילל אותי כי נישקתי בחור, האנשים האלו שזרקו בקבוק בירה על ראשי כי הלכתי יד ביד עם גבר ברחוב, האנשים ששמו אותי בתוך הגדרות, שהחליטו עבורי מה תיהיה הזהות המינית שלי, עוד לפני שניתנה לי ההזדמנות לבחון אותה בעצמי. גם אם הם הצביעו כן או לא – אנחנו נצחנו. הציבור רוצה זכויות שוות. השבוע הלכנו צעד אחד קדימה בהיסטוריה – אוסטרליה שלי הצביעה עבורי!


הכותב נולד באוסטרליה, התחנך בתנועת 'הבונים דרור', עלה לארץ וחי בירושלים במסגרת תנועת הבוגרים של 'דרור ישראל'