קמח מלא מכיל את גרעין החיטה השלם כפי שהוא מגיע אלינו מהטבע, כולל הנבט והקליפה. בקמח הלבן, הנפוץ במיוחד בישראל, הוסרו הקליפה והנבט בתהליך הטחינה, ועימם הלכו גם הוויטמינים והמינרלים הקיימים בקמח המלא. בקמח הלבן נשאר בעיקר העמילן – פחמימה ריקה עם ערך תזונתי נמוך. לחם מקמח מלא מומלץ לאכילה לכל הציבור, כיוון שהוא מזין ובריא יותר, אך הוא מומלץ במיוחד לקשישים הזקוקים לוויטמינים ולמינרלים לשיפור בריאותם ולהקלה בדרכי העיכול.

לפני כחודשיים פרסמה הרשות להשקעות במשרד הכלכלה, בתאום עם משרד האוצר, מסלול חדש לסיוע ממשלתי בהיקף של 30 מיליון שקלים, על מנת להגביר את התחרות בענף הקמח המלא. למכרז, שהתפרסם בספטמבר ונסגר בתחילת נובמבר 2017, לא ניגשו מועמדים. הרשות להשקעות מתעתדת לבצע תיקונים ושינויים, ולצאת למכרז חדש, בתקווה שבפעם הבאה ייגשו מועמדים.

ברשות מודעים לחשיבות התזונתית של קמח מלא, והכוונה הייתה ליצור תחרות בקמח הבריאותי לטובת הצרכנים. בשלב מאוחר יותר היו רעיונות לתמוך ביצור לחמי כוסמין ושיפון, המיועדים במיוחד לחולי סכרת שחלקם הגדול מבוגרים.

שוק הלחם נשלט כיום על ידי המאפיות הגדולות (אנג'ל – 40% , ברמן – 28%, דוידוביץ' – 20% ), כשהמאפיות הקטנות לא מהוות גורם משמעותי. פרשת "קרטל הלחם", שהסתיימה לפני כשבוע בהסדרי טיעון על עבירות לפי חוק ההגבלים בגלל הסדר מחירים כובל, המחישה את הצורך בהכנסת גורם חדש לתעשיית הלחם במטרה לעודד תחרות.

לפי הרשות להשקעות "כושר הייצור בתחום הלחם המלא קטן, לכן המאפיות הגדולות יכולות להרוויח פי 2 מהעליות או מרווח סביר". הציפיות במשרד הכלכלה היו שיצירת תחרות תוריד את מחירי לחמים מקמח מלא בכ-30% .

להכניס לפיקוח מחירים שיגרום להורדת מחיר

דו"ח שהוגש, ב-2016, למשרדי הבריאות והאוצר המליץ להכניס את הלחם הבסיסי מקמח מלא לפיקוח מחירים. בעתיד, המליץ הדוח להסיר את הפיקוח על לחם מקמח לבן, שכן אין סיבה לפקח על מוצר שקיימת לו חלופה בריאה יותר.

המרכז לרפואה משלימה ואיגוד רופאי המשפחה ממליצים למבוגרים לאכול לחם מקמח מלא כדי לסייע במניעת יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וסכרת. השיקול הבריאותי לפיכך מהווה משקל חשוב בנוסף לכוונה להביא לתחרות בייצור ושיווק לחם מלא.

כאשר הרשות להשקעות תכין את המכרז החדש לייצור לחם מקמח מלא, עליה לקחת בחשבון מעבר לצד הכלכלי את ההשפעה הבריאותית החשובה במיוחד בקרב מבוגרים. פחות בעיות בריאותיות בגלל שימוש קטן יותר בקמח לבן, יש לו ערך כספי משמעותי בשיפור איכות חייהם של רבים. לכן, סכום המכרז צריך לגדול משלושים מיליון שקלים, ולאפשר הקלות במס ושכר בשלוש השנים הראשונות להקמת מאפייה חדשה ללחם מקמח מלא.

עצם התחרות, הוזלת המחיר והשיפור הבריאותי, מצדיקים יחדיו מכרז מפתה ליזמים.


ד"ר אבי ביצור, גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א, לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים.