דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

ימים ראשונים ביחיעם - הלוקס

בחדר-האוכל, על השולחן, ניצב לוקס. לוקס קטן, עלוב, בעל עששית סדוקה ומפויחת. כבר בימיו הטובים כיסהו צל המציאות המרה, צל שנוצר מאור החשמל ולאט לאט נדחקה רגלו כליל והוא מצא את מקום מנוחתו בין גרוטאות אחרות שאין האדם שם לב אליהן עוד.

אך עוד לא כלו כל הקצין על הלוקס המסכן. הנה בא יום גאולתו ואותם אנשים עצמם שזנחוהו לאנחות, באים אליו – אמנם לא בהכנעה – אך באים וכורעים ברך לפניו ומבקשים: "אנא, בוא הצילנו והבא לנו אור, כי חושך בג'דין".

והלוקס הובל, בעל כורחו, בכביש, דרך ושביל, במכונית ועל גב גמל עד שהגיע בזמן ועמד על השולחן.

גם כאן כמעט הפילו אותו לאבק על הרצפה בראות החברים את חוטי החשמל הנמתחים בחדר-האוכל. כן, כמעט… לו לא קם ללוקס משחרר אשר שם לו למטרה לגאול אותו  מתהום הנשיה.

את הגנרטור לא הצליחו עדיין להפעיל. חושך מצריים בחדר-האוכל. ליד השלחן יושב "הגואל" וסביבו פמליה של עוזרים ויועצים ובמרכז ניצב הלוקס המבויש. הכישוף נמשך כבר זמן רב, אך בלי תוצאות. בידו האחת אוחז המכשף גפרור דולק ובשניה מחט, בה הוא מחטט בגרונו של הלוקס.

האיש, איש פקודות הוא ולכן הכל מתנהל בפקודות: "גפרור! מהר גפרור!" עשרות גפרורים נדלקים סביב השלחן. "המחט לא נכנסת! אתה תאיר הנה בפנס! איפה המחטים? תן מחט!"

הלוקס נדלק והלהבה מהבהבת בגוון שקשה לקבוע את צבעו, הלוקס מזמזם, מצפצף, נושף, מפייח וכבה. הגואל לא מתייאש, דוחס קצת אוויר… "גפרור! גפרור!" דוקר במחט… פסססס… פססס… פסס… נשיפה… ששש… בום… פיצוץ והלוקס כבה, אך הגואל לא מאבד את עשתונותיו, פועל בדחיפות ומקרב גפרור דולק אל סילון הגז שנדלק וכבה מיד. מעצור מספר 1, מה הוא? מנענע את הלוקס והוא ריק. "הביאו מהר נפט". ושני אנשים כבר רצים עם בקבוקים ומשפך ושופכים נפט למיכל הלוקס ואחר מחפש את בקבוק הספירט והמחזה מתחיל מחדש. ספירט, גפרור, פימפום וחוזר חלילה.

הלוקס כנראה יצא מכליו ולהבה צהובה בגוונים ירקרקים וסגולים פורצת כמעט עד לתיקרה וכל ששערם יקר להם מושכים ראשם לאחור. כעת, סיבוב עדין בברז וכאילו הגרב בלע את הלהבה ואור לבן בוהק כמוהו… כמוהו… אך לדאבון כולם שוב אש צהובה חלשה, שלכל היותר תצית סיגריה. השולחן מבריק משלוליות נפט ובהן צפים עשרות גפרורים, בקבוקים, מחטים ושאר כלי העזר פזורים על השולחן.

לפתע פתאום נשמע טירטור הגנרטור וכעבור כמה דקות נדלק אור חשמל וכאילו פה אחד נשמע מפי המסובים: אוווווו… אך כנראה משהו השתבש, האור כבה ו-"אוייי" נשמע מפי ההמון ושוב: "אוווו!"… ושוב "אויייי"… ולבסוף זה דלק ובא האור ליחיעם!

הגנרטור החליט לפעול ו"הגואל" עם הלוקס נשארו בצד וההמון בגד בו. הלוקס מצא שוב את מנוחתו עם עששית סדוקה ומפויחת ונשמתו פורחת… וחברי יחיעם נהנים מאור חשמל.

דצמבר 1946

**

בימים הראשונים, אחרי עליית הקיבוץ למבצר הנטוש, התנהלו החיים בחללים הריקים של המבצר לאור נרות, עששיות נפט והלוקס המוזכר לעיל. למי שאינו יודע: לוקס הוא פנס המאירבאמצעות נפט ומקרין אור לבן בוהק. הדלקתו דרשה מיומנות מסויימת ופימפום תכוף.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!