24 שעות אחרי מסיבת העיתונאים שזומנה בבהילות, בה הודיע שר האוצר משה כחלון – יחד עם שר הבריאות ליצמן ויו"ר ההסתדרות ניסנקורן – על הוצאתה לדרך של "תכנית סיעוד לאומית", הוציא משרד הבריאות הודעה אשר מפרטת את התכנית. על מנת שהתכנית תיושם נדרשים מספר שלבים – החלטות תקציביות ושינויים נוספים במערך הביצועי. עיקר התכנית תיושם בשנת 2019 בלבד.

מסיבת העיתונאים של ניסנקורן ליצן וכחלון בנושא הביטוח הסיעודי (צילום: דוברות משרד האוצר)

התכנית, כפי שפורסמה על ידי משרד הבריאות, כוללת מעבר להיבט התקציבי גם שינויים משמעותיים באופן שבו מוגדר הצורך הסיעודי והאופן שבו המדינה נותנת מענה לצורך זה. השינוי המהותי הוא בהגדלת מספר "רמות התלות" של האדם המבקש לממש את זכאותו לביטוח סיעודי בקהילה. לאדם סיעודי ברמת התלות הנמוכה ביותר תוענק גמלה של 1,000 ש"ח בחודש. כן תנתן הגדלה משמעותית של "שעות הסיעוד" (האופן שבו מחושבת הקצבה) ברמות התלות הגבוהות – עד 30 שעות בשבוע, הגדלה ממספר השעות המקסימלי כיום.

בנוסף, יבוטלו מבחני ההכנסה לילדי הסיעודיים, אשר זיכו את האדם הסיעודי במימון לאשפוזו, ושאלת השתתפות המדינה תהיה על בסיס מצבו של האדם הסיעודי.

דגש מרכזי נוסף של התכנית הוא בניסיון להנגיש את הטיפול הסיעודי לאלו הזקוקים לו כבר בביתם ובמסגרת הקהילה. משרד הבריאות מסביר שייקצה תקציבים לקופות החולים על מנת שיעניקו טיפול בבית קשישים סיעודיים המרותקים לביתם. בדרך זו מבקש משרד הבריאות ליצור "רצף טיפולי", שיכלול גם מינוי של "מנהל מקרה" לכל מטופל סיעודי, והרחבת השירותים החברתיים בקהילה.

כאמור התכנית תובא לאישור הממשלה במסגרת אישור תקציב 2019, אשר צפוי לעבור בינואר 2018, ותיפרס על פני ארבע שנים. בהבשלה מלאה תגיע עלות התכנית לכ-1.6 מיליארד שקלים בשנת 2021, כאשר כבר משנת 2018 יוקצו לכך כספים.

התכנית בהרחבה:

1. הגדלה של מספר רמות התלות בשירותי הסיעוד בקהילה שבאחריות ביטוח לאומי מ-3 רמות היום ל-6 רמות. ההגדלה תאפשר מתן מענה מדוייק יותר לצרכים של הקשישים הסיעודיים והתאמה טובה יותר של הסיוע הציבורי לצורך של הקשיש הסיעודי.
2. מתן גמלה כספית ברמת התלות הנמוכה – למעלה מ-50,000 קשישים סיעודיים אשר נמצאים ברמת התלות הנמוכה יקבלו גמלה כספית של כ-1,000 שקלים בחודש. הגמלה תאפשר לקשישים לבחור אילו שירותים הם מעוניינים לקבל (לדוגמא: שעות טיפול, ניקיון הבית, מזון ובישול, שירותי בריאות וכו'). טרם השינוי הקשישים היו כבולים לסל מוגבל מאוד של שירותים, שלא תמיד ענה לצרכים שלהם. בעקבות השינוי הקשישים יוכלו להחליט בעצמם כיצד הכי נכון לנצל את הסיוע שהם מקבלים מן המדינה.
3. הגדלה משמעותית של שעות הסיעוד ברמות התלות הגבוהות. ברמת התלות הגבוהה שעות הסיעוד יעלו בצורה ניכרת. קשישים שמעסיקים עובדים ישראלים יקבלו תוספת של 8 שעות שבועיות מ-22 כיום ל-30 שעות שבועיות לאחר יישום התוכנית. קשישים המעסיקים עובדים זרים יקבלו סיוע בהיקף של 26 שעות שבועיות (לעומת 18 היום). כמו כן, הם יוכלו להמיר את הגמלה לתשלום כספי בסך של כ-5,000 ש"ח בחודש (לעומת כ-3,500 ש"ח היום). גם ברמת התלות החמישית תהייה תוספת של שעות שבועיות ל-24 שעות עבור מעסיקי מטפלים ישראלים ו-21 שעות עבור מעסיקי מטפלים זרים (גם כאן ניתן יהיה להמיר לגמלה כספית).

ביטול ההשתתפויות העצמיות של בני המשפחה באשפוז הסיעודי

כיום, מאושפזים סיעודיים נדרשים לעבור מבחני הכנסה שלהם ושל בן/בת הזוג. בנוסף, משרד הבריאות מבצע גם מבחני הכנסה לילדים של המאושפז הסיעודי. מלבד ההליך הביורוקרטי המתיש מדובר בתהליך קשה עבור בני המשפחות שנאלצים לחשוף את מצבם הכלכלי ולמתיחות רבה בתוך משפחות. מבחני ההכנסה לילדים יבוטלו ובכך תקטן בצורה משמעותית הביורוקרטיה איתה נאלצים להתמודד הקשישים ובני משפחותיהם, ותגדל ההכנסה הפנויה של ילדי המאושפזים שלרוב נדרשים גם ללא קשר להשתתפות העצמית, לתמוך בהוריהם כלכלית.

הגדלת מעורבות קופות החולים בבית הקשיש

בישראל קיימים עשרות אלפי קשישים סיעודיים שמרותקים לביתם ואינם יכולים לצרוך כראוי את שירותי הבריאות שמציעות קופות החולים בקהילה. במסגרת התכנית יוקצו תקציבים גדולים לקופות החולים עבור פיתוח מערך של טיפולי בית ושיקום למרותקי הבית בקהילה. התכנית תאפשר לאותם קשישים ליהנות מסל טיפולים רחב בביתם הכולל בין היתר טיפולים על ידי רופאה, אחות וצוותי פרא-רפואיים. פעילות זאת של קופות החולים תאפשר לשפר את הטיפול שניתן למבוטחים ולמנוע ולדחות התדרדרות סיעודית. בנוסף, הגברת פעילות קופות החולים בבית המטופלים תאפשר צמצום פניות מיותרות לאשפוז והקטנת העומסים בבתי החולים.

רצף טיפולי

מערכת הסיעוד בישראל מאופיינת בריבוי של גורמים ציבוריים המטפלים בקשיש הסיעודי (ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה וקופות החולים ועוד). לא קיימים היום במערכת תמריצים למניעת התדרדרות תפקודית של הקשישים הסיעודיים, אין רצף טיפולי והטיפול בקשיש הסיעודי לא מנוהל בצורה מסודרת. במסגרת התוכנית ינקטו הצעדים הבאים במטרה לשפר את הרצף הטיפולי:

1. תמריצים – ינתנו לקופות החולים תמריצים כספיים למניעה ודחיית התדרדות תפקודית של קשישים סיעודיים המטופלים במסגרת שעות הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי.
2. מנהל מקרה – יוקצו תקציבים למימון תפקיד של "מנהל מקרה" – אשר יתכלל את הטיפול בקשיש הסיעודי ויתאים עבורו את מגוון השירותים והטיפולים שהוא זקוק להם.
3. צמצום בירוקרטיה ומבחנים אחידים – כיום מבחני התלות וההכנסה שונים בין הגופים הציבוריים השונים. במסגרת התוכנית יאוחדו מבחני ההכנסה והתלות בין הגופים הציבוריים השונים.

מהלכים משלימים בקהילה

1. העלאת שכר המטפלות והמטפלים לחיזוק ועידוד התעסוקה בענף.
2. שיפור איכות והגדלה משמעותית של השירותים החברתיים בקהילה – בניית מערך שירותים חברתיים בקהילה לטובת הקשישים שיגביר את מעורבותם בקהילה וישפר את רמת חייהם.
3. ינתנו תקציבים לשיפור איכות הטיפול שניתן בקהילה באמצעות הביטוח הלאומי
4. ינתנו תקציבים לצורך הכשרה והדרכה של המטפלים הסיעודיים

טיפולי שיניים לקשישים

בהמשך להכללת טיפולי השיניים לילדים בסל הבריאות, במסגרת התוכנית ינתנו טיפולי שיניים במסגרת ציבורית לבני 75 ומעלה. השירותים לקשישים יכללו סל טיפולים רחב בתחום המונע והמשמר (בדומה לסל השירותים שניתן היום לילדים). בנוסף, ינתן לקשישים סל שירותים גם בתחום המשקם (פרותטיקה), והקשישים יזכו לקבל בין היתר, מימון לשיניים תותבות.