"אין מנוס מהכרזה שיפוטית על חוק ההסדרה כחוק בלתי-חוקתי, אשר דינו – בטלות", כך השיב אתמול (רביעי) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד חוק ההסדרה. דברים אלו של היועמ"ש מקיימים, למעשה, את אמירתו בעבר כי לא יגן על החוק בבית המשפט.

בתשובתו לבג"ץ, כתב מנדלבליט כי, על פניו, החוק בא "לתת מענה למצוקתם של מתיישבים לא מעטים, אשר התברר כי בתיהם אינם נמצאים בתחומי אדמות מדינה", וכי הם עומדים, כביכול, "בפני סכנת פינוי והריסה". מנדלבליט הוסיף כי אין חולק לתת מענה למתיישבים "תמי לב אשר נקלעו לסיטואציה שלא בטובתם". יחד עם זאת,טען כי החוק לא מבדיל אותם ממקרים בהם "אין הצדקה לכך" כאשר "המקים מודע במופגן למעמדה של הקנייני של הקרקע ופועל ללא היתר כדין. והוסיף "זו אינה תכלית ראויה" (הדגשה במקור – ש.נ.).

תושבי עפרה ועמונה מפגינים למען אישור חוק ההסדרה, 16.11.2016 (צילום: פלאש 90)

ביחס להסדר שנקבע בחוק אומר היועמ"ש כי הוא "גורף ופוגעני אשר נותן עדיפות מוחלטת (ההדגשות במקור – ש.נ.)" לזכויות ולאינטרסים של המתנחלים על פני "זכויותיהם הקנייניות של בעלי הזכויות מקרקעין באזור", בעיקר פלסטינים, "בכל סיטואציה אשר תהיה, תוך התעלמות גורפת מיתר השיקולים הצריכים לעניין". מנדלבליט הוסיף כי החוק יכשל במבחן המידתיות בכך שיגרום "לאפליה חמורה" כלפי האוכלוסייה הפלסטינית.

טיעון נוסף אותו העלה היועמ"ש,  הוא שהחוק לא תואם, ולא עומד בקנה אחד עם חוקי הקניין של מדינת ישראל בבואם להתמודד עם סוגיות הקשורות לבנייה שאינה חוקית. "מדובר בהסדר הסוטה במובהק מהסדרים מוכרים ומושרשים בדיני האזור ובישראל הנוגעים לתחרות זכויות במישור הקנייני בין אדם לחברו, כמו גם מין ההסדרים הנוגעים לנטילת זכויות במקרקעין ע"י הרשויות", כתב מנדלבליט.

ביחס לסוגיות הקשורות לחוק הבינלאומי, כתב היועמ"ש כי החוק "מעורר שאלות נכבדות", וכי עוד לפני שנכנסים לסוגיה זו, "די במסקנה כי הוראותיו אינן צולחות את הביקורת החוקתית, כדי להביא למסקנה המתחייבת כי אין מנוס מפני הכרזה על בטלותו."

חוק ההסדרה, שנולד במטרה להסדיר את מעמדם הלא חוקי של אלפי מבנים בהתנחלויות ומאחזים לא חוקיים בשטחים, אושר בכנסת ב-7 בפברואר השנה. כמעט באופן מיידי הוגשו נגד החוק שתי עתירות לבג"ץ – על ידי 'עדאלה' ועל ידי הארגונים 'יש דין', 'שלום עכשיו', ו'האגודה לזכויות האזרח' בשם 23 ראשי רשויות פלסטינים ועשרה ארגונים נוספים.

לוח ההצבעה בכנסת על חוק ההסדרה, בקריאה השלישית. 7 בפברואר 2017 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

בעקבות זאת, מנדלבליט, להגיע להסכמה לפיה מותר למדינה לעשות פעולות מנהליות הקשורות בחוק, לרבות איסוף מידע ומיפוי, אך לא לבצע פעולות שהן לא בלתי הפיכות, כמו שינוי מעמד קרקע, מתן זכויות למתנחלים או בנייה נוספת. הצדדים הסכימו. תוקפה של ההסכמה הייתה חצי שנה. מאחר ותשובות המדינה לבג"ץ התמהמהו, וחלפה לה חצי שנה, קבע בית המשפט בחודש אוגוסט האחרון כי ההסכמה שהשיגו הצדדים תהפוך לצו של בית המשפט.

שלב התגובות

תגובתו של מנדלבליט לבית המשפט עוררה תגובות מימן ומשמאל. "אני מצרה על בחירתו של היועץ המשפטי לממשלה להתנגד לחוק שעבר בוועדת השרים ובכנסת תוך השקעת שעות רבות של דיונים" אמרה ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), "במידה והחוק יבוטל בבג"ץ, לא יהיה מנוס ונקדם את חוק יסוד החקיקה ונחוקק את פסקת ההתגברות (פסקה בתוך חוק הנחקק לפרק זמן קצוב, המכירה בפגיעה של החוק בעקרונות חוקתיים אך מאשרת הפגיעה בתנאים מסוימים – ש.נ.). יש לבלום את האבסורד בו בג"ץ הפך לכלי שרת עבור הפלסטינים ועוזריהם בארגוני שמאל קיצוני".

ח"כ שולי מועלם רפאלי ברחבת הכותל לאחר ביקורה בהר הבית, אוגוסט 2017. (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) תקף גם הוא את היועמש". "אלפי בתים בלתי חוקיים פלסטינים מולבנים כל העת ולא נהרסים בכוונת מכוון, גם כאשר נבנו על קרקע פרטית יהודית" טען, "חוק ההסדרה בא להציל בתים שנבנו בקרקע טרשית בתום לב, תוך מתן פיצוי נדיב לבעלי הקרקע במידה ויוכיחו עליה בעלות". יוגב הוסיף כי "החוק אינו מפלה והוא חוקתי על פי החוק הנצחי, המקשר את עם ישראל לארצו. נעשה כל שביכולתנו לקיים את החוק על מנת להציל אלפי בתים ביהודה ושומרון. נמשיך לבנות ולהבנות בכל מלוא רוחב ארצנו".

חברי הכנסת יואב קיש (הליכוד) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), ראשי שדולת ארץ ישראל בכנסת, אמרו אמש כי הם "מברכים על שינוי גישה מצד היועץ המשפטי לממשלה, שלראשונה מסכים כי חוק ההסדרה אינו נוגד את הדין הבינלאומי, וכי הפקעת קרקע לטובת האוכלוסייה הישראלית ביו"ש היא צעד חוקי ואף ראוי. עם זאת, ודווקא בעקבות זאת, התעקשותו להמשיך ולדרוש את פסילת החוק בבג"ץ – כנגד הממשלה אותה הוא אמור לייצג וכנגד החלטה דמוקרטית של הכנסת – היא אבסורדית ובלתי נסבלת".

מנגד, טען ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) כי "תגובת היועץ המשפטי לבג"ץ מבהירה מחדש: חוק ההסדרה הוא הסדר גורף ופוגעני מהמדרגה הראשונה. זהו פרי הביאושים של ממשלה שאיבדה כליל את תוקפה המוסרי".

ח"כ עמיר פרץ (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הוסיפה כי: "מנדלבליט ממלא את תפקידו כשומר סף בסירובו להגן על חוק ההפקעה. החוק הזה מבקש להפוך את ישראל למדינה לא מוסרית. ממשלה שמבקשת לקבוע בחוק כי גניבה זה דבר חוקי חוקי, זו ממשלה שאיבדה מזמן את הצפון. טוב שבימים טרופים אלו יש מי שיגן על ישראל ויציל אותה ממשלתה".

מהאגודה לזכויות האזרח, שלום עכשיו ויש דין נמסר בתגובה כי "היועץ המשפטי לממשלה אמר היום באופן ברור את מה שהעותרים נגד חוק ההסדרה טוענים: מדובר בחוק פסול שנועד להכשיר בנייה בלתי חוקית שבוצעה תוך גזל קרקעות פלסטיניות ובחוסר תום לב. בתגובתו מצטרף היועמ"ש לעמדתנו כי מדובר בחוק מנשל, הרומס ברגל גסה את זכות הקניין של הפלסטינים, ואף עושה זאת תוך העדפה ברורה של זכויות המתנחלים, ומתעלם מהחובה להגן על האוכלוסייה הפלסטינית שנמצאת תחת כיבוש ישראלי".

עם זאת, הוסיפו הארגונים כי "שהיועץ המשפטי לממשלה מחפש לא רק לפסול את חוק ההסדרה, אלא בד בבד גם להכשיר מהלכים דומים של הפקעה בדרכים חלופיות. בשבועיים האחרונים פרסם היועץ המשפטי לממשלה שתי חוות דעת המכשירות גזל של אדמה פרטית של פלסטינים לטובת התנחלויות. זאת, למרות שהפקעת אדמות פרטיות של פלסטינים לצורכי מתנחלים בלבד מהווה הפרה ברורה של דיני הכיבוש החלים בגדה המערבית.

"כלומר, בעוד חוק ההסדרה נועד להכשיר באופן גורף את כלל הבניה בהתנחלויות על אדמות פרטיות של פלסטינים, היועץ המשפטי לממשלה מציע כמה חלופות נקודתיות יותר. אולם אין דרך משפטית להכשיר גזל קרקעות פרטיות של אוכלוסיה הנתונה תחת כיבוש. אנחנו מתכוונים להמשיך לפעול נגד כל יוזמות הממשלה המפרות את זכויות האדם של הפלסטינים בגדה, בין אם הן נעשות באמצעות הכנסת ובין כשזו מתרחשת באמצעות חוות דעת משפטיות".