ארגון המורים הודיע כי ישבית היום (חמישי) את הלימודים בל בתי הספר העל יסודיים (כיתות י'-י"ד) בערים ירושלים, תל אביב ובאר שבע. ביתר היישובים יתקיימו הלימודים כסדרם, בהמשך היום יודיע הארגון על הצעדים שינקוט בהמשך. השביתה הבוקר היא חלק מהמאבק שהתחיל ארגון המורים לפני כשבוע, בעקבות מבוי סתום אליו נקלע המשא ומתן בינו לבין אנשי משרד האוצר.
אתמול הושבתו הלימודים בארבע ערים (חיפה, אשדוד, אילת ועכו), אחרי שביתה כלל ארצית ביום שלישי. לטענת יו"ר ארגון המורים, רן ארז, האוצר "מתבצר בעמדותיו ומסרב להגיע להסכם".
ארגון המורים לא פירט את כל נקודות המחלוקות במשא ומתן, אך התייחס לכמה דרישות מרכזיות של המורים, ביניהן: "תוספת שכר מידית לשכר ההתחלתי, כדי שמורה חדש יתחיל משכר של 8,000 שקלים ברוטו במקום 6,400 שקלים; עליית שכר יחסית לוותק 2 עד 7 כולל; תוספת שכר מידית בסך 600 שקלים למורים מוותק 8 שנים ומעלה. יש לקחת בחשבון של-600 שקלים אלו מתווספות התוספות של הסכם איחוד הרכיבים, בסך של כ-400 שקלים, כך שהתוספת היא בערך 1,000 שקלים; תוספת גמולי השתלמות והעלאת התקרה של צבירת גמולי השתלמות, שעות לבעלי תפקידים, הוספת תפקידים, תקן לייעוץ בחט"ב, מענקי הצטיינות למורי חט"ב, גמול שעות חינוך למורי החט"ב, סל שעות ניהול למנהלי בתיה"ס ותוספת שכר למנהלים".
מוקדם יותר השבוע אמר ארז כי "השביתה יכולה להסתיים בעוד שבועיים, וגם בעוד חודש ומחר יכול להיות משהו אחר שהוא לא שביתה". עוד הוסיף כי "לא מעניין את האוצר לא התלמידים, לא הנכים, לא הזקנים ולא ניצולי השואה ולא החינוך. הם לא מבינים שעתיד המדינה והכלכלה זה בחינוך".
שכר המורים בישראל – נמוך מממוצע ה-OECD
השכר הממוצע למורים בישראל כיום, ע"פ נתוני האוצר, עומד על 11 אלף שקלים בחודש והצעת האוצר אמורה להביא אותו לקרוב ל 13 אלף ש"ח. ע"פ תמונת החינוך של ה-OECD שבדקה את נתוני שנת 2014, השכר ההתחלתי של מורי העל יסודיים בישראל עומד על 60% מהממוצע של הOECD-. אחרי 10 שנות ותק עומד השכר על 61% מהממוצע, ואחרי 15 שנות ותק – על 56% מהממוצע בלבד. גם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין המורים רק מתקרבים לעמיתיהם מעבר לים, ועומדים על 97%מ השכר הממוצע ב-OECD.
לפי נתוני ה-OECD הפער הממוצע בשכר בין מורים מתחילים לוותיקים עומד על 2.5 (בעיקר בבתי הספר היסודיים, אשר מוריהם מאוגדים בהסתדרות המורים). ע"פ האוצר, מדובר בפערים הגדולים ב-OECD, כאשר ישנה קפיצה גדולה בגובה השכר אחרי 15 שנות ותק. הכלכלן הראשי תולה את הפער בהיבטים המיוחדים של הסכמי השכר, שיצרו התפתחות משמעותית בשכר אחרי זמן ממושך במערכת, בניגוד למגמה הבינלאומית, ועל כן יש לשער שעל בסיס זה מנסה האוצר לקדם הסכם דפרנציאלי
בשנה האחרונה, בחידוש ההסכם בין האוצר והסתדרות המורים, הסכימה הסתדרות המורים, כנראה לראשונה, לכך שהתוספות למשכורות המורים יהיו דיפרנציאליות, כלומר שהמורים החדשים יקבלו תוספת משמעותית יותר מאשר המורים הוותיקים, ולא כפי שהיה מקובל עד היום.