אלי רייזמן מקבלת פניות מאנשים על בסיס יומיומי כמעט. אנשים שהיא לחלוטין לא מכירה. גברים ונשים, מגילאים שונים, עם גווני עור שונים, עשירים ועניים. כאשר הם רואים את האישה שזכתה בשש מדליות אולימפיות, הם ניגשים אליה, נותנים לה חיבוק או משתפים אותה בסיפורם.

רייזמן מודה שבתחילה זה קצת צרם לה. כשהיא ניסתה למכור את האוטוביוגרפיה שלה "fierce" (עזה, נחושה) להוצאות ספרים בקיץ שעבר, מיד אחרי אולימפיאדת ריו, היא התכוונה להתמקד במסעה האישי מילדת פלא נחושה לאלופה אולימפית. את כל זה ניתן למצוא בספר שלה, אך דווקא החלק שמשך את מרבית תשומת הלב מאז שהספר יצא לאור בתחילת החודש, היה הפרק בחייה אותו היא כלל לא הייתה בטוחה שתוכל לכתוב.

בפרק שכותרתו "השורדות", רייזמן מתארת מסכת של פגיעה מינית מצד רופא המשלחת האולימפית ד"ר לארי נאסר, היום בן 54. היא מתארת תהליך בו הרופא "טיפח" אותה לכאורה, בהציגו את עצמו כאוזן ידידותית וקשובה. רייזמן טוענת כי לתחושתה הוא קיבל "רוח גבית" להמשיך במעשיו לאורך השנים על ידי האחראים על תחום ההתעמלות בארה"ב (USA Gymnastics). אתמול (רביעי) הופיע נאסר בבית המשפט לשימוע באישומים נגדו.

רייזמן: "זה מאוד מסובך ומבלבל. אני אפילו לא ידעתי שפגעו בי בגלל שעברתי כזו מניפולציה נוראית"

רייזמן כילתה שבועות בכתיבת הפרק הנ"ל, כשהיא חוזרת אליו שוב ושוב בניסיון לדייק את הכתוב בו במידת האפשר. למרות שהיא לא מתארת את הפגיעה אותה עברה בפרטי פרטים, מעדויות של נשים אחרות ידוע שד"ר נאסר נהג לגעת במטופלות שלו באופן לא הולם תוך כדי שהוא מתאר את זה כטיפול מקובל.

"חשבתי הרבה על האופן בו אני רוצה שהסיפור הזה ייצא" אמרה רייזמן בראיון אותו ערכנו איתה. "בסוף הבנתי שאני רוצה שינוי, שאנשים יבינו בדיוק מהי פגיעה מינית. זה מאוד מסובך ומבלבל. אני אפילו לא ידעתי שפגעו בי בגלל שעברתי כזו מניפולציה נוראית".

ד"ר לארי נאסר, לשעבר מאמן הנבחרת האולימפית באתלטיקה של ארה"ב, בשימוע בבית המשפט בו הואשם בתקיפה מינית של מתעמלות, 22 בנובמבר 2017 (צילום: AP Photo/Paul Sancya)

בעיה כוללת

תוך כדי כך גילתה רייזמן שד"ר נאסר פגע בעוד אתלטיות – כולל האשמות שהובעו על ידי שתי חברותיה לנבחרת, מקלייה מרוני וגבי דוגלס – ושהבעיה חורגת הרבה מעבר לאדם אחד בלבד. זו הסיבה שהיא חשה מחויבות לפרסם את הזכרונות הכואבים שלה ולשתף את העולם במה שאירע. "זה לא בסדר, זה אף פעם לא בסדר" היא אומרת.

המתעמלת בת ה-23, יהודיה אמריקאית שהתחרתה וזכתה במדליות שונות בשלושת האולימפיאדות האחרונות, חשה שהייעוד החדש שלה מגמד את השאלה האם היא תחזור להתחרות לקראת אולימפיאדת 2020. "זה המוקד עכשיו" אומרת רייזמן, וגישתה זו הפכה אותה לסמל של עוצמה שמאפשר לעוד אנשים לחשוף את חוויותיהם.

"למרבה הצער פגיעה מינית נפוצה מדי" אומרת רייזמן, "התחוור לי כמה אנשים מושפעים מכך וזה מחליא. בגלל זה אני דורשת שינוי".

אני פוגשת כל כך הרבה אנשים שמספרים לי על חוויות דומות, הם מספרים שהם הגישו תלונה והתעלמו ממנה. אעשה ככל יכולתי על מנת לוודא שהאנשים האלו ישמעו

כשרייזמן דורשת שינוי, היא מדברת על משהו נרחב יותר מרופא אחד שעומד היום למשפט ושצפוי לקבל לפחות 25 שנות מאסר על עבירות רבות של פגיעה מינית, כל זאת עוד לפני 125 תביעות אזרחיות שכבר הוגשו כנגדו על ידי אתלטיות לשעבר.

רייזמן טוענת שהעובדה שד"ר נאסר עבד כמעט 20 שנה כרופא הנבחרת האולימפית, כולל טיפול פרטני באתלטיות הנבחרת, מעידה על כשל בפיקוח של הגורמים המנהלים את איגוד ההתעמלות האמריקאי. והיא לא מתכוונת להסתפק במילים – היא סימנה לעצמה כמטרה לשנות את השיטה.

איגוד ההתעמלות האמריקאי נקט במספר צעדים מאז התפוצצה הפרשה, לאחר שהעיתון 'אינדיאנפוליס סטאר' החל לפרסם רצף של כשלים בהתמודדות עם טענות להתנהלות לא תקינה של מאמנים ואנשי צוות באיגוד. נשיא האיגוד סטיב פני, המשמש גם כמנהל האיגוד, התפטר תחת לחץ כבד כבר במרץ השנה. האיגוד מינה גם את טובי סטארק, פעיל למען רווחת ילדים, ליצור מערך להכשרה, הבהרת כללי התנהגות, תכניות ואופני דיווח על פגיעות מיניות. בנוסף אומצו מעל 70 המלצות של דבורה דניאלס, תובעת פדרלית בעברה שערכה בדיקה עצמאית ומקיפה של הארגון.

רייזמן לא מסתפקת בכך. למרות שהיא עצמה עדיין לא תבעה את ד"ר נאסר, היא מתרכזת כעת בהענקת כלים לאתלטים צעירים והוריהם, על מנת שיוכלו לזהות את הנורות האדומות. היא גם נחושה ליצור שינוי באיגוד, ואינה מסתפקת בדפוס המסתמן – מתעמלת נוספת מצהירה שעברה פגיעה, ואיגוד ההתעמלות האמריקאי מגיב בהודעה לקונית לעיתונות.

בעיני רייזמן, הצעדים שנקט האיגוד, הכולל מעל 3,500 מועדונים ברחבי ארה"ב, אינם מספקים. היא מצביעה על כך שפני התפטר ולא פוטר. היא מזכירה שלמרות שד"ר נאסר סיים את עבודתו עם האיגוד כבר ב-2015 לאחר שאתלטית התלוננה כנגדו, הוא בכל זאת הורשה להמשיך לעבוד באוניברסיטה במישיגן בעודו מתנדב באחד המועדונים של האיגוד.

"זה פשוט לא קביל בעיני" אומרת רייזמן. "המועדון הזה (בו נאסר התנדב) הוא חלק מהאיגוד. לפיכך האיגוד אחראי על הילדים במועדון. במקום לבצע את עבודתם, הם הרשו ללארי נאסר להמשיך לעבוד שם".

"אני עדיין מנסה לעבד את מה שעברתי" היא אומרת. "עדין חסרות לי המילים. אני פוגשת כל כך הרבה אנשים שמספרים לי על חוויות דומות, הם מספרים שהם הגישו תלונה והתעלמו ממנה. אעשה ככל יכולתי על מנת לוודא שהאנשים האלו יישמעו".