דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב המדינה

תקציב המדינה / מסגרת תקציב 2019: ההחלטה החשובה ביותר שאתם לא יודעים עליה

במסדרונות משרד האוצר בקפלן 1 בירושלים נקבעת בימים אלו ההחלטה הפוליטית המשמעותית ביותר לשנתיים הקרובות - מסגרת התקציב לשנת 2019 | מי יקבע - החוקים הפיסקאליים, אשר דורשים קיצוץ, או הצרכים החברתיים והחלטות הממשלה?

שאול מרידור. הממונה על התקציבים במשרד האוצר. צילום: דרור סיתהכל
שאול מרידור. הממונה על התקציבים במשרד האוצר. צילום: דרור סיתהכל
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

ב-11 בינואר צפוי הממונה על התקציבים החדש, שאול מרידור, להגיע לישיבת הממשלה ולהציג מספר. זהו איננו מספר סתם, אלא אחד המספרים המשמעותיים ביותר לחיינו בשנים הקרובות: המספר יבטא את מסגרת תקציב המדינה לשנת 2019, ובתוכה "תקרת ההוצאה הממשלתית" ויעד הגרעון. שרי הממשלה יצביעו על המסגרת ומכאן יחל המירוץ לאישור תקציב 2019 בשלוש קריאות בכנסת עד לסוף מרץ. השאלה המרכזית של החודשים הקרובים, השאלה שתשפיע עמוקות על המשק הישראלי, מה יהיה גודל התקציב, נדונה בימים אלה במסדרונות ברחוב קפלן 1 בירושלים.

תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת).
תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת).

לפני שננסה לפרוס את האפשרויות ומשמעויותיהן ביחס לשאלה זו, אי אפשר שלא להתעכב רגע על העובדה שלראשונה בהיסטוריה של ישראל, מבקשים שר האוצר וראש הממשלה לאשר תקציב כבר בחודש מרץ. שופטי בג"ץ אסרו על הממשלה להכין תקציב דו שנתי ללא שינוי של חוק יסוד משק המדינה, אז נתניהו מצא דרך נהדרת ללכת בלי ולהרגיש עם. במקום כל שנתיים להשיג שקט תעשייתי לשנתיים קדימה, שיטת התקציב המוקדם, מאפשרת לו להשיג כל שנה שקט תעשייתי לשנתיים קדימה. אז מה אם חלק ניכר מהטיעונים נגד התקציב הדו שנתי חלים גם במקרה של התקציב המקדים: הקושי לחזות את התנהגות המשק שנתיים קדימה, הבעייתיות שבלקיחת הסמכות מממשלות עתידיות ודריסת הכנסת על ידי חקיקת על בסד זמנים קצר ביותר. אבל חוק יסוד משק המדינה, כפי שהוא מנוסח היום, עומד לצידו של נתניהו. בחוק נקבע רק התאריך המאוחר ביותר בו הממשלה יכולה להעביר תקציב, הוא לא קובע את המועד המוקדם ביותר. בהחלט רעיון יצירתי.

בהנחה שבג"ץ לא יעצור את התרגיל של נתניהו וכחלון, נחזור לשאלת העת הזו – מה יהיה גודלו של תקציב 2019?

נקודת המוצא לחישובים היא תקציב 2018 שעומד על 376.7 מיליארד שקלים. באמצעות סכום זה מחשבים במשרד האוצר את כלל ההוצאה ויעד הגרעון וכך נקבע גודל התקציב. כביכול, מדובר בנוסחה מדעית קבועה אשר ניתן לחזות את תוצאותיה במדויק, אבל האמת היא שבכל פעם שפקידי האוצר מגיעים לממשלה לדון במסגרת התקציב, נפתחת השאלה האם לעמוד בכללים הפיסקאליים או להתייחס למציאות ולעקוף אותם. כך למשל בדיונים על מסגרת התקציב לשנים 2017-2018 התנהל ויכוח בין אגף התקציבים לאגף החשבת הכללית מה צריך להיות יעד הגרעון. אמיר לוי, הממונה על התקציבים דאז תמך ביעד גרעון של 2.5%, מיכל עבאדי בויאנג'ו תמכה ביעד של 2.8%. בסופו של דבר החליטו השרים על יעד גרעון של 2.9%. בפועל בעשרת החודשים הראשונים של 2017 במקום להתקדם לקראת יעד הגרעון, צברה קופת המדינה דווקא עודף קטן של 3.9 מיליארד שקלים.

גם חוק מגבלת ההוצאה, או תקרת ההוצאה, עמד לדיון בעת קביעת מסגרת התקציב הדו שנתי. אומנם מדובר בנוסחה כביכול אוטומטית, אבל בנק ישראל המליץ אז לממשלה לשנות את הכלל ולהגדיל את מסגרת התקציב. בממשלה לא רצו לשנות את הכלל אבל החליטו להגדיל את התקציב באופן חד פעמי בכ-4 מיליארד שקלים.

על פי כלל ההוצאה, הגידול בתקציב אמור לעמוד על 2.51%, על פי נוסחת כלל ההוצאה, ועוד גידול של 2% שקבעה הממשלה עם העברת תקציב 2017-2018. כך שבחישוב פשוט, תקציב 2019 אמור לעמוד על כ-393.3 מיליארד שקלים.

על פי כלל הגרעון, הגרעון המותר בתקציב 2019 עומד על 2.5%. באוצר חישבו את צפי הכנסות המדינה ממסים על פי תחזית של רשות המיסים, וקבעו כי הצפי ל-2019 הוא הכנסות של 353.5 מיליארד שקל. בתוספת הגרעון המותר, כלל הגרעון מגביל את מסגרת תקציב 2019 ל-392.8 מיליארד שקל.

הטייס האוטומטי המחשב את הוצאות המדינה על פי החוקים, התקנות וההסכמים הקיימים היום, צופה הוצאה של 398.8 מיליארד שקלים. פירוש הדבר, הממשלה תצטרך לקצץ כ-5 מיליארד שקלים, או לחלופין לשנות את כלל ההוצאה וכלל הגרעון.

נתניהו במהלך דיון 40 החתימות במליאה (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)
נתניהו במהלך דיון 40 החתימות במליאה (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

ישחקו לפי הכללים?

האפשרות השמרנית והצפויה היא שבמשרד האוצר ימליצו לממשלה לעמוד בכללים הפיסקאלים הקיימים וייצמדו לחישובים שביצעו. זאת על אף שהשנים האחרונות מוכיחות כי תחזיות האוצר נוטות לחסר כשמדובר בתחזית ההכנסות או בצפי הצמיחה של המשק. 

האפשרות הפחות סבירה היא שאנשי משרד האוצר יחרגו ממנהגם ויתמכו בהרחבה תקציבית שתעודד את צמיחת המשק ותאפשר לממשלה לתת מענה לצרכים חברתיים חשובים העומדים על הפרק, ביניהם העלאת קצבאות הנכות, פתרון למשבר הביטוחים הסיעודיים, חיזוק מערכת הבריאות הקורסת ועוד. את האפשרות הזו יכולים לנמק אנשי האוצר בעודפי הגביה האדירים שמצטברים כל שנה בקופת המדינה וההתקדמות התלולה בהורדת יחס החוב תוצר שמאפשרת הרפייה של הרסן של כלל הגרעון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!