נתוני המיצב לשנת הלימודים תשע"ז פורסמו היום. שר החינוך, נפתלי בנט אמר שנראה כי שיפור בהישיגי התלמידים בלימודי המתמטיקה, המדעים והאנגלית, "החזקים התחזקו, והחלשים התחזקו עוד יותר", אמר בנט במסיבת עיתונאים בתל אביב. "צמצום הפערים אשר אנו רואים, כמעט בכל פרמטר במיצב, מביא בשורה של ממש לתלמידי הפריפריה – הגאוגרפית והחברתית – שמנצלים הזדמנות זו בשתי ידיים ולוקחים את עתידם לידם. עוד עולה מהנתונים כי מהפכת המתמטיקה והמדעים ממשיכה. אך יותר מזאת, אותה המהפכה שחוללנו בתיכונים מחלחלת היום גם לשכבת תלמידי בתי הספר היסודיים ולשאר מקצועות המדעים". זה השבוע השלישי שבו ארגון המורים משבית בתי ספר תיכונים בכל רחבי הארץ עקב תקיעות במו"מ בין המדינה לארגון, אך שר החינוך לא התייחס למשבר כלל לאורך כל מסיבת העיתונאים.

ע"פ נתוני ראמ"ה (הרשות המרכזית למדידה והערכה במשרד החינוך), בשנה האחרונה בכמחצית מהמקצועות חלו עליות בהישיגי התלמידים, וביתר המקצועות לא חל שינוי. בחמישה מקצועות חלו עליות – מתמטיקה לכיתות ה', מדעים לכיתות ח', אנגלית לכיתות ח' וערבית לכיתות ה'. ארבעת התחומים בהם לא חל שינוי משמעותי – מתמטיקה לכיתות ח', עברית לכיתות ח', עברית לכיתות ה' ,ואנגלית לכיתות ה'.

שר החינוך בנט מנכ"ל משרד החינוך אבואב במסיבת עיתונאים בנושא תוצאות מבחני המיצ"ב (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

שר החינוך התייחס לשיפור בהישגי התלמידים הערבים, כאשר מבחני המיצ"ב הראו צמצום פערים משמעותי בשנים האחרונות, בעיקר בהישגים בתחום המדעים של תלמידי המגזר הערבי. "ילדי המגזר הערבי הם ילדנו, לקחנו אחריות על ילדים שהם לא רק דוברי עברית. אנחנו לא יכולים להגיד אח"כ במבחני הפיז"ה, בואו לא נספור אותם. אנחנו סופרים אותם ודורשים מהם", ציין בנט.

צמצום הפערים בהישגי התלמידים הערבים והיהודים החל בשנת תשע"ו, ונרשם בשעתו רק בחלק מן המקצועות. אל מול זאת, שב ומציין הדו"ח שלאורך השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי בתוך שני המגזרים, הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית  – ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. על גבי נתונים אלו, מציינים בראמ"ה שלמרות שבשנת הלימודים תשע"ו ניכר צמצום פערים משמעותי בהישגי התלמידים הבאים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים. בשנת תשע"ז הפערים נותרו יציבים ואף הורחבו בחלק מהמקצועות. בהתייחס לפערים בהישיגים הלימודיים בתוך המגזר היהודי ציין אבואב שהמשרד הולך לקראת מהלך לאיתור יישובים באשכולות הסוציואקונומיים הנמוכים "אנחנו נטפל ב-34 יישובים בהם אנחנו רואים קורלציה בין המצב הסוציואקונומי והעדר הצלחה חינוכית"'. בנוסף ציין אבואב שהמשרד מנסה להתמקד בבתי ספר בשכונות מוחלשות בערים חזקות ובתלמידים מוחלשים בבתי ספר חזקים, כדי להתמודד עם הפערים בהישיגים החינוכייים אשר מקורם באי-שיוויון כלכלי.

12% מהתלמידים הערבים דיווחו על מעורבות באירועי אלימות

מבחני המיצ"ב מודדים לא רק את ההשיגים הלימודיים של התלמידים אלא גם את הסביבה החינוכית בבתי הספר. בעשור האחרון ניכר שיפור בסביבה הפדגוגית בעיקר ביסודי ובחטיבה אך הנתונים משאלוני האקלים מצביעים על כך שהאלימות עדיין שוררת במסדרונות בתי הספר – הן כלפי התלמידים והן כלפי המורים. 10% מתלמידי כיתות ה'-ו' דיווחו על "מעורבות באירועי אלימות" לעומת 11% בתשע"ו. בקרב תלמידי כיתות ז'-ט' לא חל שינוי בשיעור המדווחים והוא נותר על 9%, כך גם בקרב תלמידי י'-י"א שיעור הדיווח נותר בעינו, 8%.  במגזר הערבי הנתונים חמורים ביותר שכן, לאורך העשור אחוז התלמידים שדיווחו על מעורבות באירועי אלימות הוכפל: מ-6% בתש"ע ל-12% בתשע"ז.

מורות כיתה א׳ בירושלים (צילום: פלאש 90)

מקרי אלימות כלפי מורים, אינם שכיחים כפי שברור לכולנו, והם מוצאים שיקוף נאמן בממצאי הדו"ח. מורים רבים מדווחים על עלייה במקרי האלימות שמופנית כלפיהם מצד הורים, והביעו חשש מפגיעה פיזית, פגיעה ברכוש, ומהגשה של תלונות שווא. ע"פ ראמ"ה, תחושה זו משותפת למורים ביסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בשנת תשע"ז ביסודי נרשמה עלייה של 3% (מ-11% ל-14%) בדיווחי המורים על תחושת איום מצד הורים, בחטיבת הביניים נרשמה עלייה של 2% אחוזים ובחטיבה העליונה נרשמה יציבות העומדת על שיעור של 8%. תופעה זו בולטת במיוחד במגזר דוברי הערבית, שם נרשמה עלייה בכל שלבי הגיל. בנוסף, נרשמה עליה קטנה גם בתחושת האיום של מורים מפני תלמידים (יסודי: מ- 5% ל- 6%, חטיבת ביניים: מ- 6% ל- 7% וחטיבה עליונה מ- 5% ל- 6%).

"יש שינוי כללי בחברה הישראלית שמערכת החינוך, שהיא לא חומה בצורה, סופגת פנימה. ותפקידנו היא לא רק לגונן אלא גם להוביל", התייחס בנט למקרי האלימות, וחשף כי לאחרונה הטיל על אבואב את האחריות ליצור תוכנית ממוקדת לפתרון בעיית האלימות כלפי אנשי החינוך.

לצד הנתונים הקשים האלו, מרבית התלמידים, כ-80% ביסודי וכשני שלישים בחט"ב ובחט"ע, דיווחו על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר – בכל שלושת שכבות הגיל ושני מגזרי השפה. גם בקרב המורים נרשמו שיעורי שביעות רצון גבוהים למדי מעבודתם בבית הספר (מעל 70%) בשנת תשע"ז.

בנוסף, מציין ראמ"ה שכשלושה רבעים מתלמידי היסודי ושני שלישי בחטיבות העל יסודיות דיווחו על יחסים חיוביים בינם לבין חבריהם לכיתה ועל יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין מוריהם (כשני שלישים מתלמידי ה'-ו', וכמחצית מתלמידי ז'-י"א). כמו כן מרבית התלמידים (כ-80% ביסודי וכ-70% בחט"ב ובחט"ע) דיווחו על אכפתיות של מחנך הכיתה לא רק בקשר ללימודים. ניכר שבהתאם למגמה של השנים האחרונות, תלמידי היסודי חשים יותר קרבה ואכפתיות מצד הסגל החינוכי כלפיהם מאשר תלמידים בחטיבות העליונות.