ארגון המורים הודיע כי מחר (חמישי) יושבתו הלימודים בכל בתי הספר המשתייכים לחינוך ההתיישבותי ובפנימיות. על פי הודעת הארגון, השביתה מחר תחול על כ-40 אלף תלמידים, ב-140 מוסדות חינוך. בנוסף, הודיע הארגון כי החל ממחר לא ייבדקו מבחנים, לא יינתנו ולא יוקלדו ציונים מכל סוג ולא יועברו להנהלת בתי הספר, למעסיקים ולמשרד החינוך. הודעה זו מצטרפת לזו שפרסם הארגון אתמול, בה הורה על הפסקת הכנת התלמידים למבחני פיז"ה.

ההודעה שפורסמה היום הדגישה כי ביום בו מתקיימת שביתה, אין לבצע עבודה או פעילות מכל סוג שהוא כגון הוראה, ישיבות מורים, אסיפות הורים וכו', וביום בו לא מתקיימת שביתה, העבודה בביה"ס תתבצע כרגיל ותסתיים לא יאוחר משעה 15:30. וכי אין לקיים ישיבות מורים, אסיפות הורים, ומועצות פדגוגיות אחרי שעה זו.

עוד על פי הארגון, אם המו"מ לא יסתיים עד סוף חופשת חנוכה, החל מהיום הראשון לאחר החופשה אין לקיים יציאות מחוץ לבית הספר לפעילויות מכל סוג שהוא (טיולים, סיורים, הצגות, תחרויות ספורט וכו'). פעולות הכנה ליציאה לפולין, יד ושם ומשלחות לפולין הוחרגו מהאיסור ויתקיימו כרגיל.

שר החינוך, נפתלי בנט, התייחס היום לראשונה לסכסוך בין ארגון המורים למשרד האוצר, זאת אחרי שתיקה ממושכת בנושא. בדברים שנשא במסגרת כנס דה מרקר לחברה וכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, אמר בנט כי משרדו פועל לקידום העלאה משמעותית של שכר המורים המתחילים, כדי לייצר תמריץ לגיוס מורים אידאליסטים.

"זו היא הפעם הראשונה שבה המשכורת ההתחלתית תעלה באופן דרמט" אמר השר, "נכון שהמשכורת בקצה הסופי תעלה פחות, אבל אי אפשר לפזר הכל לכולם. ברגע שנשיג משכורת התחלתית של 8,000 שקלים נוכל להביא כוחות חדשים, שהיום מתקשים לשרוד במערכת".

בנט טען כי, בניגוד לרושם שנוצר עד כה, הוא מעורב במשבר הנוכחי, אך מאחורי הקלעים. "אני לא יוצא מול רן ארז בעניין הזה כי הוא עושה מעשה אצילי…אני מניח שעוד כמה ימים יושגו הסכמות" אמר, "יש כבר הסכמה על העיקרון של תוספת שכר, וכרגע יש חילוקי דעות על מועד פריסת התשלומים. בהרבה מובנים אני מסכים עם רן ארז. אני חושב שלאור המוכנות שלו להסכים למתווה שהוא לא טבעי עבורו, אנחנו צריכים לבוא לקראתו בפריסת תוספות השכר ולהגדיל אותן".

השביתה מחר בחינוך ההתיישבותי היא חלק מהמאבק שהתחיל ארגון המורים לפני כשבוע, בעקבות מבוי סתום אליו נקלע המשא ומתן על הסכם שכר חדש למורים בין אנשי משרד האוצר לארגון. על פי הודעתו אתמול (שלישי) ארגון המורים "שומר לעצמו את הזכות לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו ובכל היקף שיידרש. בהתאם להתפתחות המו"מ נחליט על הצעדים הבאים".

בשבוע שעבר התייחס ארגון המורים למשא ומתן, וציין כמה דרישות מרכזיות של המורים וביניהן תוספת שכר מידית לשכר ההתחלתי, כדי שמורה חדש יתחיל משכר של 8,000 שקלים ברוטו במקום 6,400 שקלים; עליית שכר יחסית לוותק 2 עד 7 כולל; תוספת שכר מידית בסך 600 שקלים למורים מוותק 8 שנים ומעלה. עוד דורש הארגון תוספת תגמולי השתלמות והעלאת התקרה של צבירת גמולי השתלמות, שעות לבעלי תפקידים, הוספת תפקידים, תקן לייעוץ בחט"ב, מענקי הצטיינות למורי חט"ב, גמול שעות חינוך למורי החט"ב, סל שעות ניהול למנהלי בתיה"ס ותוספת שכר למנהלים.

על פי גורמים באוצר, הדרישות של ארגון המורים לא עומדות בגבולות ההסכמים עליהם דנו עד כה, שכן מדובר בחריגה של לפחות 400 מיליון שקלים מהתקציב שנידון במו"מ עד כה. לטענתם, התנהלותו של ארז אינה רצינית ומשקפת כי הוא אינו רוצה להגיע להסכם, אלא להמשיך את מצב המשבר מסיבותיו שלו.

שכר המורים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD

השכר הממוצע למורים בישראל כיום, ע"פ נתוני האוצר, עומד על 11 אלף שקלים בחודש והצעת האוצר אמורה להביא אותו לקרוב ל-13 אלף ש"ח. ע"פ תמונת המצב של מדד ה-OECD לשנת 2014, השכר ההתחלתי של מורי בתי הספר העל יסודיים בישראל עומד על 60% מממוצע ה-OECD. לאחר 10 שנות ותק עומד השכר על 61% מהממוצע, ואחרי 15 שנות ותק – על 56% מהממוצע בלבד. גם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין המורים רק מתקרבים לעמיתיהם מעבר לים, ועומדים על 97% מהשכר הממוצע במדינות ה-OECD.

לפי נתוני ה-OECD הפער הממוצע בשכר בין מורים מתחילים לוותיקים עומד על 2.5 (בעיקר בבתי הספר היסודיים, אשר מוריהם מאוגדים בהסתדרות המורים). ע"פ האוצר, מדובר בפערים הגדולים ב-OECD, כאשר ישנה קפיצה גדולה בגובה השכר לאחר 15 שנות ותק. הכלכלן הראשי תולה את הפער בהיבטים המיוחדים של הסכמי השכר, שיצרו התפתחות משמעותית בשכר לאחר זמן ממושך במערכת, בניגוד למגמה הבינלאומית, ועל כן יש לשער שעל בסיס זה מנסה האוצר לקדם הסכם דיפרנציאלי.

בשנה האחרונה, בחידוש ההסכם בין האוצר והסתדרות המורים, הסכימה הסתדרות המורים, כנראה לראשונה, לכך שהתוספות למשכורות המורים יהיו דיפרנציאליות, כלומר שהמורים החדשים יקבלו תוספת משמעותית יותר מהמורים הוותיקים, ולא כפי שהיה מקובל עד היום, כלומר, שהתוספות בשכר מתבצעות באחוז גדילה קבוע הן למורים החדשים והן לוותיקים.