בנק מזרחי טפחות הודיע ביום שלישי השבוע כי ירכוש את בנק אגוד על פי שווי של 1.4 מיליארד שקלים, זאת כארבעה חודשים לאחר שפורסם כי מתקיימים מגעים בין שני הבנקים. במידה והמהלך יאושר על ידי הגופים הרגולטוריים, עתיד להיבלע אגוד בתוך מזרחי טפחות, מהלך נגדו מנהלים עובדיו מאבק מחשש לפיטורים המוניים.

המכירה מגיעה לאחר שבעל השליטה ב-27% ממניות בנק איגוד, שלמה אליהו, שמחזיק גם בחברת הביטוח מגדל, נדרש למכור את החזקותיו בבנק בעקבות "חוק הריכוזיות" שאושר בשנת 2013 ואוסר על שליטה מקבילה על בנק וחברת ביטוח. בחודש מאי האחרון הודיע מזרחי טפחות כי הוא מתעניין ברכישת הבנק. במסגרת הצעת הרכישה, ישלם כאמור מזרחי טפחות 1.4 מיליארד שקלים לבעלי השליטה, ולשאר מחזיקי המניות בבנק איגוד תוצע להצעת רכישה. בסוף התהליך צפויים בעלי המניות בבנק אגוד להחזיק ב-9% בלבד ממניות הבנק הממוזג.

שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח מגדל (צילום ארכיון: יוסי זליגר / פלאש 90).

שאלת הריכוזיות

למרות הכרזת הצדדים, ביצוע המיזוג בפועל עוד רחוק מיישום. אחרי הצהרת הכוונות השבוע, על המיזוג לקבל את אישור הרגולטורים, החשוב ביניהם הוא רשות ההגבלים העסקיים, והממונה על מניעת ריכוזיות במשק הישראלי. ההודעה על העסקה, עוררה גל ביקורת על כך שתביא להגברת הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

שר האוצר משה כחלון, שהוביל את "חוק שטרום" להגברת התחרותיות בשוק האשראי, אמר כי "נראה לי מוזר מיזוג בין מזרחי טפחות לאיגוד. זו טעות." לטענתו, מיזוג בין הבנק השלישי בגודלו בארץ (מזרחי טפחות) לשביעי בגודלו (אגוד) יביא לריכוזיות גדולה יותר בשוק הבנקאות, שבתורה צפויה להעלות את מחיר ההלוואות לציבור.

מתנגד למיזוג, שר האוצר משה כחלון (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

גם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ביקר את השפעה שתהיה למיזוג על הריכוזיות בענףף והודיע כי הוועדה בראשותו תתכנס בשבוע הבא לדיון חירום בנושא. גפני מתח גם ביקורת חריפה על תמיכתה של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, במהלך ואמר כי ישקול לקדם חוק שיפריד את המפקחת על הבנקים מבנק ישראל. בר, מצידה, טוענת כי הגדלת מזרחי טפחות תקדם דווקא את התחרות בשוק הבנקאות. מכיוון שהגדלתו תגביר את יכולתו להתחרות עם שני הבנקים הגדולים בישראל- בנק הפועלים ולאומי.

עמדתה של בר זכתה לביקורת נוספת מהמערכת הפוליטית. ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר אתמול כי מדובר "במהלך רע מאוד לציבור, למשק ולבנקאות, ומדי יום אני רואה שהוא מתקדם במהירות. הרגולטור שינה צד וכבר לא מייצג את הציבור, אלא את הבנקים ואני חרד מהעניין הזה. אם המיזוג יאושר בנק מזרחי-טפחות יחזיק 44% משוק המשכנתאות וזה טירוף מערכות. זה ייפגע ציבור ובמיוחד בזוגות צעירים שגם ככה מתקשים לרכוש דירה ועכשיו המשכנתאות יתייקרו. אם המהלך יעבור, אני צופה את קריסת חוק הריכוזיות שוועדת הכספים העבירה. המפקחת על הבנקים הודתה כאן בוועדה שהמהלכים שהיא יזמה לחיוב הון נוסף בידי הבנקים, כבר ייקרו את המשכנתאות לציבור. עכשיו, אם היא לא תעצור את המיזוג, זה רק יגביר את המגמה הרעה הזאת".

תומכת במיזוג, ד"ר חדוה בר. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש90

למרות הדברים הקשים, יתכן שטענת הריכוזיות כלל לא עומדת במבחן המציאות. מזרחי טפחות מחזיק כיום בכ-40% מתיקי המשכנתאות החדשים בישראל, ושיעור זה הולך וגדל בשנים האחרונות. למעשה, מאז 2009 גדל היקף המשכנתאות בהם מחזיק הבנק בכ-130%, והוא עומד כיום על 114 מיליארד שקלים. כך, נמצא הבנק במגמת גידול תיק המשכנתאות שלו, גם ללא רכישת בנק אגוד, שמחזיק בהיקף משכנתאות מוגבל ביותר.

למעשה, בנק איגוד מהווה חלק מזערי בלבד מהפעילות הבנקאית בישראל. ב-2016 היווה הבנק פחות מ-3% מכלל הפעילות הבנקאית בישראל. לבנק יש ציבור לקוחות מצומצם, והוא מתמקד בפעילות קמעונית לעשירונים 7 ומעלה. פעילות אגוד נוטה לכיוון מימון בנייה ופעילות מול ענף היהלומנים.

המפתח לאישור המיזוג תהיה הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, שתכריע בסוגיית אישור עסקת המיזוג. הלפרין הבטיחה שהרשות תבצע בדיקה אובייקטיבית ומקצועית. "לרשות ההגבלים העסקיים אין עמדה מלכתחילה על המיזוג הזה. הדרג המקצועי יבדוק אותו באופן מקצועי ושקול", הבהירה.

"למכור לציבור, ולא לבנק אחר"

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, שעוסקת במתן עזרה לציבור במיצוי זכויות מול הבנקים, טוען כי אישור מכירת בנק איגוד למזרחי טפחות מהווה הזדמנות מוחמצת ליצירת אגודת אשראי בבעלות הלקוחות.

אגודת אשראי היא מבנה בנקאי בה לקוחות הבנק מהווים את בעליו. כך, בתמורה לרכישת המניה וכניסה לשותפות בבנק, רשאי הלקוח לקבל הלוואה ולקחת חלק בקבלת ההחלטות של הגוף. מטרת גוף זה היא רווחת לקוחותיו, והוא מיועד להציע הלוואות במחירים נמוכים, ובתנאים מיטיבים.

רן מלמד: "אם רוצים להיטיב עם הציבור כדאי למכור לציבור, ולא לבנק אחר"

מלמד דוחף מזה מספר חודשים להפיכת בנק איגוד לגוף שכזה. "אם כבר צריך למכור את הבנק, בגלל חוק הריכוזיות, אז למה למכור לבנק? אם חושבים שזה לא יעיל ושצריך לשנות, אז תשנו. תהפכו את זה למשהו אחר, שיטיב עם האנשים. זה יכול להיות גוף שעובד אחרת", טען. בחודשים האחרונים ביקש מלמד מד"ר בר כי תשקול לדחוף למכירת הבנק לציבור. המפקחת על הבנקים סירבה לבקשתו, היות וכאמור, היא תומכת בהגדלת מזרחי טפחות.

"אם רוצים באמת להיטיב עם הציבור, וזו מטרת הרפורמות האחרונות בשוק האשראי, אז קחי את בנק איגוד, תתני לו כלים, תהפכו אותו לבנק שעובד באופן אחר, חברתי וקהילתי" טען מלמד, "זה ייתן ללקוחות פיקדונות יותר טובים, הלוואות במחירים טובים. בנק שמחלק פחות דיבידנדים. אם רוצים להיטיב עם הציבור כדאי למכור לציבור, ולא לבנק אחר".