שכר המינימום בישראל יעלה מחר (שישי) מ-5,000 ל-5,300 ש"ח לחודש. הנה כמה דברים שכדאי לדעת בנושא:
מהו היקף המשרה שמחייב קבלת שכר מינימום?
שכר המינימום חל בכל היקף משרה. חישוב שכר המינימום החודשי נקבע לפי משרה של 186 שעות חודשיות למבוגר (לבני נוער ישנו חישוב נפרד). עם זאת, עובדים רבים המשתכרים שכר מינימום מועסקים בשכר שעתי ולא במשרה מלאה. לכן חשוב לדעת שגם אדם העובד רק שעה אחת בחודש זכאי לתשלום שכר מינימום. חישוב שכר המינימום השעתי מתקבל מחלוקת סכום שכר המינימום במספר השעות בחודש העבודה. במקרה זה, הסכום החודשי (5,300 ש"ח) מחולק ב-186 שעות עבודה, והתוצאה שמתקבלת היא שכר המינימום השעתי – 28.5 ש"ח לשעה.
מהו שכר המינימום לבני נוער?
החוק קובע שכר מינימום מופחת לבני נוער, המחושב באחוזים משכר המינימום לעובדים המבוגרים. שכר המינימום החודשי לבני נוער עד גיל 16 הוא 3710 ש"ח (70% מהשכר המלא), לגילאי 16-17 3975 ש"ח (75%), גילאי 17-18 4,399 ש"ח (83%). השכר השעתי מחושב ע"י חלוקת השכר החודשי ב-173 שעות עבודה חודשיות. לפיכך, השכר השעתי המעודכן לבני נוער עד גיל 16 הוא 21.45 ש"ח, לנער עד גיל 17 – 23 ש"ח, ולנער עד גיל 18 – 25.5 ש"ח.
לנער המועסק במסגרת לימודי מקצוע (כחלק מחוק החניכות) שכר המינימום החודשי הוא 3,180 ש"ח (60% מהשכר המלא). לפיכך, שכרו השעתי הוא 18.38 ש"ח.
האם שכר המינימום חל על כל העובדים במשק, גם אלה שאינם אזרחי המדינה?
חוק שכר המינימום, כמו חוקי עבודה רבים נוספים, חל על כלל העובדים במשק, בלי קשר למעמדם המשפטי. גם פלסטינים או מהגרי עבודה חייבים להשתכר במינימום הקבוע בחוק. החריגה היחידה היא אנשים עם מוגבלויות או בעלי כושר השתכרות מופחת – והם זכאים לשכר מותאם.
מה השכר שמגיע לי על שעות נוספות ועבודה בשבת?
על פי חוק, עובד זכאי לתשלום של 125% על השעתיים הוספות הראשונות (בדרך כלל השעות התשיעית והעשירית), ותשלום של 150% על כל שעה נוספת. גם אם בחישוב יומי לא עבר העובד את המכסה, על כל שעה מעל ל-43 שעות שבועיות זכאי העובד לתשלום על שעה נוספת בסה"כ 125%.
בנוסף, בשבתות ובחגים זכאי עובד לתשלום של 150% על כל שעת עבודה, 175% על השעתיים הראשונות של השעות נוספות, ו-200% על כל שעה נוספת.
האם מעסיק שמשלם ב"שחור" ללא תלוש שכר מחויב לשלם שכר מינימום?
כן. גם מעסיק המשלם "בשחור" חייב לשלם לפחות את שכר המינימום. חשוב לציין כי למעט במקרים של העסקת עובדים במשק בית, שלא כמשלח יד (לדוגמה, עוזרות בית או שמרטפים) – חובה על המעסיק לתת לעובד תלושי שכר. אי מתן תלושי שכר הוא עבירה על חוק הגנת השכר והעובד יכול לתבוע פיצויים בסך 5,000 שקלים בגין כל תלוש. בנוסף, כל מעסיק מחויב להעביר תשלום לביטוח הלאומי על מנת להבטיח את זכויות העובדים שלו.
ממתי יש שכר מינימום בישראל?
חוק שכר המינימום נחקק בשנת 1987. עד לאותה שנה היה נהוג לקבוע שכר מינימום ענפי באמצעות הסכמים קיבוציים. בעקרון, החוק קובע כי שכר המינימום יהיה 47.5% מהשכר הממוצע, ואמור להתעדכן בכל תחילת חודש אפריל. בתחילת שנות האלפיים, הוקפא חוק שכר המינימום באמצעות חוק ההסדרים, ובשל כך לא עודכנה עליית השכר כפי שקבע החוק.
מתי עלה בפעם האחרונה שכר המינימום?
העדכון הקודם של שכר המינימום התרחש ב-1.1.2017 כחלק מהסכם קיבוצי בין ההסתדרות הכללית ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (איגודי המעסיקים). רק לפני שש שנים, באפריל 2011, עמד שכר המינימום למבוגר על 3,890.25 ש"ח. עליית שכר אחת הושגה באמצעות מאמצי ההסתדרות ב-2011, והעלייה הנוספת בשכר היא תוצאה של מאבקה של ההסתדרות ב-2014. זוהי הפעימה האחרונה בעליית שכר המינימום, המשלימה עלייה של 1000 שקלים בשלוש השנים האחרונות.
במקרה וקיבלתי שכר הנמוך משכר המינימום, מה אני יכול לעשות?
במידה והמעסיק לא משלם את שכר המינימום ניתן לתבוע אותו בבית הדין לעבודה ואף לתבוע פיצוי בגין הלנת שכר. עובדים מבוגרים יכולים להיעזר בהסתדרות הכללית. בני נוער וצעירים יכולים להיעזר בהסתדרות הנוער העובד והלומד. ניתן גם להגיש תלונה למשרד העבודה והרווחה שמפקחיו מוסמכים להטיל קנסות על המעסיקים המפרים את חוקי העבודה.
