שופטים, פרק יד'

שמשון משסע את האריה, ציור של גוסטב דורה, המאה ה-19

מעז יצא מתוק?

חידה שחד שמשון לפלישתים שחגגו עמו במסיבת ארוסיו לבת פלישתים מהעיר תמנתה.

פתרון החידה הוא שהעז הוא למעשה האריה והמתוק הוא הדבש שהדבורים ייצרו בכוורת שהקימו בפגר האריה המת, אותו הרג שמשון.

הפלישתים פתרו את החידה באמצעות איום על ארוסתו של שמשון, שאם לא תגלה להם הפתרון הם ישרפו את ביתה ומשפחתה – והיא מגלה.

שמשון, התחייב שבמידה ויפתרו את החידה, הוא ישלם להם בשלושים חליפות בגדים. כדי לעמוד בהתחייבותו, הלך שמשון לעיר פלישתית אחרת, הרג 30 פלישתים ובזז את חליפותיהם אותן הביא לכיסוי חוב ההתערבות.

===

בפרק הזה, שמשון פוגש בכפיר אריות בדרך והורג אותו במו ידיו.

אחר כך, הוא רודה את הדבש מכוורת הדבורים שבפגר האריה שהרג, אוכל מהדבש תוך כדי הליכה ומביא ממנו גם להוריו.

בהמשך הוא מקיים את מסיבת האירוסין, או את מסיבת הרווקים, שבסופה הוא הולך ורוצח 30 פלישתים.

שמשון נראה בפרק הזה יותר כמו שמשון הבריון מאשר שמשון הגיבור.

===

נחזור רגע לעניין הפתגם "האם מעז יצא מתוק"?

עז במקור התכוון לאריה, למשהו חזק וטורף שממנו נוצר דבש מתוק.

בימינו הפתגם מכוון לעז במובן של דבר רע, שממנו יוצא דבר טוב. כלומר, איך אפשר שייצא דבר טוב מסיטואציה רעה.

אני חושב, שבמבט היסטורי לשוני, אפשר לתת מובן חדש לחידה:

התנ"ך שואל אותנו האם מהבריון שמשון (העז שבינתיים מתגלה כטיפוס רצחני ושלילי) יכול לצאת משהו טוב?

נחייה ונראה

===