הכלכלן הראשי במשרד האוצר על הרפורמה לייבוא בשר טרי: "הרפורמה הובילה להפחתת מחירים הנאמדת בכ-17-7 אחוזים, וזאת על אף העלייה החדה בביקוש לבשר טרי משיקולי בריאות". זאת על אף שעל פי מדד מחיר הבשר של הלמ"ס המחירים דווקא עלו בשנה האחרונה ב-2.1%, ועל פי שקלול מסוים של מדד נילסן המקובל פחות המחירים ירדו ב 7.8% בלבד.
כשענפי גידול וייצור ייעלמו מנופי הארץ, אז יתברר מחירה האמתי של החשיפה חסרת העכבות לתחרות מתוצרת חוץ. כשלא תהיה חלופה מקומית, אז עלולים לקפוץ המחירים
על פי הדו"ח שפרסם אתמול (ראשון) הכלכלן הראשי, תמונת מחיר הבשר בישראל נמצאת בשנה האחרונה כמעט ללא שינוי. זאת על אף הרפורמה לפתיחת שוק הבשר לייבוא שבוצעה בשנה שעברה. בכל זאת מצליח הכלכלן הראשי למצוא את הדרך להציג תמונה בה מחירי הבשר יורדים וכתוצאה מכך הוא מצדיק את הרפורמה ואת מדיניות הורדת המכסים בענפי המזון.
את הדו"ח פותח הכלכלן הראשי דווקא בהסבר על שיטות לתמיכה בחקלאים ודואג לציין כי השיטה שהייתה נהוגה בישראל, תמיכה עקיפה בעזרת מכסות ייצור ומכסי מגן שונה מזו הנהוגה באירופה ובארצות הברית ולמעשה מביאה לעלייה במחיר התוצרת לצרכן.
בשלב השני מתאר הכלכלן הראשי את העליה המשמעותית שחלה בצריכת בשר טרי בעקבות הרפורמה וקושר אותה לעלייה בצריכת בשר מיובא. אם ב-2015 עמד שיעור הבשר המיובא מהצריכה הכוללת של בשר טרי על 7.5% ב 2016 זינק נתון זה לשיעור של כ-30%. בתשעת החודשים הראשונים של 2017 עומד שיעור הבשר המיובא על כ-41% מסך צריכת הבשר הטרי.
הסבר נוסף שניתן להציע לעלייה במכירת בשר מיובא קשורה לכך שחלק מהיבואנים שזכו במכרזי המכסות הפטורות ממס קשורים לרשתות השיווק. כך לדוגמה זכה רמי לוי בכשליש מהמכסה הפטורה ממס באוקטובר 2016 ובכרבע מהמכסה שחולקה בשבוע שעבר. לקוחותיו של רמי לוי לא מתלבטים בין מוצרי בשר טרי מספקים שונים. הם רוכשים את מה שרשת השיווק מציעה להם. כך יוצא שנקודת המכירה אחראית באופן משמעותי על מקור הבקר אותו הצרכנים רוכשים.
מדוע העליה של מחירי הבשר באיסלנד צריכה לעניין את הצרכן הישראלי? הרפורמה בשוק הבשר, פתחה אותו כביכול לתחרות. המטרה הייתה להוריד מחירים לצרכן הישראלי. זה לא קרה
כיצד מתאר הכלכלן הראשי ירידה משמעותית במחירי הבשר על אף שנתוני הלמ"ס מציגים עליה קלה? הכלכלן הראשי יוצר מדד משווה הבוחן את השינוי במחירי הבשר במקומות שונים בעולם ומשווה אותם לישראל, כך שעליה במחירי הבשר במקומות אחרים משקפת למעשה ירידה במחירי הבשר בישראל, זאת על אף שהמחיר לצרכן הישראלי לא באמת יורד. שיטה זו יכלה להיות מעניינת, אלמלא בוצעו בה מניפולציות שונות. כך לדוגמה מחירי הבשר באיסלנד מהווים כ 26.7% מהמדד, מחירי הבשר בקפריסין מהווים 10% מהמדד ומחירי הבשר ביוון מהווים 3% מהמדד. למה? הסבר מפותל הטוען כי תנודת מחירי הבשר באיסלנד דומה לזו שבישראל.
ובכל זאת נשאלת השאלה, מדוע העליה של מחירי הבשר באיסלנד צריכה לעניין את הצרכן הישראלי? הרפורמה בשוק הבשר, פתחה אותו כביכול לתחרות. המטרה הייתה להוריד מחירים לצרכן הישראלי. מחירי הרפורמה למשק ברורים – המגדל הישראלי, המשחטה ועובדיה, הפסידו מהמהלך. מפעל אדום אדום של תנובה בבית שאן עמד, על רקע הרפורמה, על סף סגירה ועובדיו יצאו להפגין. את הנזק לחקלאים ולמפעלים הממשלה מממנת באמצעות סבסוד ישיר שניתן למגדלים ולמפעלים על חשבון קופת המדינה.
האם ללא הרפורמה מחירי הבשר היו עולים? קשה לדעת. האם שוק הנשלט על ידי שני יצרנים (תנובה ודבאח) טוב לצרכנים? כנראה שלא. האם הפתרון הנכון היה הגדלת החשיפה של המשק החקלאי הישראלי לתחרות מחו"ל? ימים יגידו. השינוי העמוק שמחוללת מדיניות כחלון נתניהו במשק החקלאי הישראלי, תראה את השפעתה האמתית לאורך השנים. כשענפי גידול וייצור ייעלמו מנופי הארץ, אז יתברר מחירה האמתי של החשיפה חסרת העכבות לתחרות מתוצרת חוץ. כשלא תהיה חלופה מקומית, אז עלולים לקפוץ המחירים.
