תזכיר חוק הביטוח הלאומי 2017 פורסם אתמול (ראשון) לעיון הציבור והערותיו עד ה-24 בדצמבר, שעניינו תוספת שעות בטיפול סיעודי. תיקון החוק הוא בהמשך לפרסום תכנית הסיעוד של שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. עלות החוק המתוקן צפויה לעמוד על 400 מיליון שקלים בשנה, וכמיליארד שקלים נוספים בעשר שנות ההפעלה הראשונות.
המוזד לביטוח לאומי משלם כיון כ-6.1 מיליארד שקלים מידי שנה, לשם מימון הטיפול בקשישים סיעודיים. ישנם כ-170 אלף איש הזכאים לגמלת סיעוד לפי פרק י' בחוק הביטוח הלאומי. במרבית המקרים הגמלה לא ניתנת כתשלום לידי הזכאי, אלא על ידי שירותים הכוללים טיפול סיעודי בבית, טיפול במרכז יום, אספקת מוצרי ספיגה ועוד. בפועל, עיקר ההוצאה בענף ביטוחי זה מופנית לשעות טיפול סיעודי בבית הקשיש (כ-94% מסך ההוצאה). שיעור הגמלה אותה מקבל הזכאי תלויה בניקוד אותו הוא מקבל במבחן תלות ובמבחן הכנסות.
גמלת הסיעוד משתלמת כיום בשלוש רמות שונות, על פי מידת התלות של הזכאי לגמלה. מידת תלות זו נקבעת באמצעות מבחן תפקודי, המבוצע על ידי מעריכים מקצועיים, והיא באה לידי ביטוי במספר הנקודות שמקבל הזכאי, הנע כיום בין 2.5 ל-11 נקודות תלות.
מבנה גמלת הסיעוד הנוכחי מביא לכך ששיעור כיסוי הצרכים הסיעודיים איננו מתחשב דיו באוכלוסיית הקשישים שמצבם הסיעודי מורכב יותר, וזאת לאור הרזולוציה המוגבלת שניתן להשיג בחלוקה ל-3 רמות גמלה.
תיקון החוק מגדיל את רמות התלות מ-3 רמות ל-6. על פי החלוקה הבאה:
- ברמת התלות הראשונה יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-6 יחידות שירות, שהם כ- 1,393 שקלים
- ברמת התלות השנייה יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-10 יחידות שירות, שהם כ 2,322 שקלים
- ברמת התלות השלישית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-14 יחידות שירות, שהם כ 3,947 שקלים
- ברמת התלות הרביעית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-18 יחידות שירות, שהם כ 4,876 שקלים
- ברמת התלות החמישית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-22 יחידות שירות, שהם כ 6,037 שקלים
- ברמת התלות השישית יהיה זכאי המבוטח לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-26 יחידות שירות, שהם כ 6,966 שקלים
בנוסף, מרמת התלות השלישית ואילך תינתן תוספת של 4-3 יחידות שירות, למי שמקבל את הטיפול באמצעות מטפל ישראלי.
חלק מרמות הגמלה הנמוכות הנהוגות כיום (בהתאם לניקוד) יופחתו לפי ההסדר המוצע, לאור פיצולן של רמות הזכאות. כדי להימנע מפגיעה באוכלוסיה הקיימת מוצע לקבוע כי במקרה של הפחתה ברמת הגמלה, התיקון המוצע יחול רק לגבי מבוטחים שהפכו סיעודיים מיום תחילתו ואילך.
בנוסף, מוצע להתאים את התוספת הניתנת כיום למי שמעסיק עובד ישראלי בענף הסיעוד, לשינויים המוצעים במסגרת החלטה זו וזאת במטרה להמשיך ולעודד העסקת עובדים ישראלים בתחום הסיעוד.
בנוסף מוצע בתיקון החוק לאפשר למבוטח לבחור בגמלה בכסף גם אם אין לו מטפל צמוד. תוך מתן סמכות למוסד ולוועדה המקומית לבחון את איכות הטיפול הניתן לו, כך שבמקרה ולא ניתן טיפול נאות – תומר הגמלה לטיפול בעין, ולא יאופשר למבוטח לבחור בגמלת כסף. כיום מאפשר המוסד תשלום גמלה בכסף רק למי שמקבל טיפול סיעודי בכל שעות היממה, ממטפל מקצועי שאינו קרוב משפחתו של המבוטח הסיעודי.
שינוי נוסף בתיקון החוק הוא ביטול חסם ביורוקרטי עבור מבוטחים מעל גיל 90. כיום, מבוטח שמלאו לו 90 רשאי להיבדק באחת משתי דרכים (באמצעות אחות או באמצעות רופא), לאחר שנבדק אם הוא מבקש להיבדק מחדש בטרם חלפו 6 חודשים ממועד הבדיקה הקודמת, עליו לעשות כן באותה הדרך בה נבדק בפעם הקודמת. מקורה של הוראה זו בחשש שמא מבוטח שנבדק בידי אחות ושתביעתו נדחתה או לא אושרה במלואה, יבקש מיד להיבדק מחדש ע"י רופא מומחה. הניסיון שנצבר בינתיים באגף המטפל בתחום זה הפיג את החשש מפני התנהגות כאמור, ולכן מוצע עתה לבטל את הוראות הסעיף האמור, ולאפשר בדיקה חוזרת גם שלא בידי אותו בעל מקצוע, כלומר- מי שנבדק בידי אחות יוכל להיבדק בידי רופא ולהפך.
